יאאא
פרק מהמם!
עכשיו..אני רוצה המשך..
ואם א נוסעת לשבוע אז שימי לנו המשך ארוךךךך ארוךךךךךך
בננות אני וסנטי חזרנוווווו אבל המשך בטח לא יהיה כ"כ מהר כי אנחנו צריכות להיפגש אחרי שבוע שלא דיברנו והיתראנו חחח
אז תמשיכו להגיב
יאאא מקוה שנהנתןןן מתה להמשך כבררר
חזרנו!!!....
תקציר:
באותו יום הוא לא התקשר גם יום אחר כך ....נימרוד לא התקשר....גם לא יום אחרי זה...
חיכיתי חיכיתי....בכיתי בכתיתי...ומי לא מתקשר?....נימרודי שלי...
החלטתי להתקשר אליו....הוא לא ענה...התקשרתי הביתה אמא שלו אמרה לי שהוא לא פה ובידיוק עכשיו הוא יצא למרכולית...הלכתי גם לשם....הוא לא היה...הלכתי אליו הביתה
הוא לא היה...
ויתרתי....חיכיתי לבצפר....גם שם הוא לא היה...
-כעבור חודש.....
פרק יב':
שני דברים שתמיד היו לי ובאו לי הכי לא טוב...פתאום התגעגעתי אליהם נורא...
האחד: המחזור החודשי שלי והשני נימרוד שלי....
חברים אמרו לי שהם ראו אותו בבית ספר אבל אנ לא ...הוא ברח ממני כניראה..
והמחזור נעלם כלא היה...פחדתי...כאילו אין מצב שאני?....שאני?...
כל פעם שעלתה בי מחשבה על זה ישר עברתי לש"ב או משהו כזה...
האדם היחידי שהיה איתי עכשיו זה היה מייקל....
לא יודעת איך ולמה...אבל נעשנו חברים...אני אוהבת אותו.....לפחות ניראה לי כך.
מייקל: וואי איזה מעצבן היה בהיסטוריה,נכון?
כאילו שוב פעם הם הורגים את עצמם ותמיד דופקים את היהודים בסוף...כאילו שיחדשו...חחח
אני: חח כן אה
מייקל: את איתי בכלל?
אני: חח כן...תמיד
(ובעיניים עדיין מחפשת את נימרוד)
מייקל: חח מה יש פשושה שלי?
בואי תני חיבוק..
אני: לא לא מייקל אין לי כוח לזה עכשיו...
מייקל: מה יש?...כאילו בזמן האחרון את ממש לא ניראת טוב...
אני: מה? אני תמיד חייבת להיראות טוב?
מייקל: וואו!...תורידי תנשק שלך....את יודעת שלא התכוונתי לזה...אבל חיוורת....רזה...
ועיגולים מתחת לעיניים......מתוקה מה עובר עלינו?
אני: אל תגיד עלינו....
מייקל: מה? מה זאת אומרת?...
אני: כלום
מייקל: טוב כשתירגעי את יודעת מה המספר פלא שלי...
מייקל קם והלך מהר...אני יודעת שלא הייתי בסדר איתו אבל..לא יודעת
בעוד כשאני מסתכלת על מייקל הולך אני רואה מישהו שניראה בול כמו נימרוד
אבל הרגשתי כל כך לא טוב שעזבתי את זה....קמתי בבת אחת והתחלתי
לרוץ אחרי מייקל...מייקל הסתוב לעברי וחייך...אבל בלי כוונה
דחפתי אותו וישר משם לשרותים ...התחלתי להקיא....בכיתי בין הקאה להקאה
מייקל בא מאחורי...וחיבק אותי...כל כך הייתי צריכה את החיבוק הזה...
אני נישאנת על השירותים מייקל מאחורי מחבק אותי...
מייקל: ראיתי דיי ואותר...
אני: חח...כלומר?
מייקל: זה מסביר הכל...
אני: לא זה לא מה שאתה חושב..
מייקל: מתוקה זה בסדר יש המון מיקרים כאלה בארץ וישר הולכים לטיפול
ואת חוזרת כמו חדשה....
אני: אחרי טיפול בחיים אי אפשר לחזור כמו חדשים..
מייקל: חח אפשר...זה לא כזה ביג דיל...נעבור את זה שנינו...כאילו אני אהיה איתך כל הזמן
אני: זה כן ביג דיל!!
מייקל: חח לא...זה כולה...טיפול אחד או שניים ניקבע תור, רוצה?
אני: אתה לא מבין....זה אני....זה חלק ממני!...אני לא חושבת שאני אוכל לעמוד בזה
אני מרגישה אשמה!
מיקל: אוי מתוקה...את לא צריכה לחשוב שאת שמנה...את ניראת מעולה!
אני: מה? מה הקשר לשמנה?
מייקל: יש הרבה בנות שלוקות באנורקסיה בגילך...
אני: כן אה
נפלה לי אבן מהלב...האידיוט חושב שאני אנורקסית באותו רגע שאני חושבת על ההיפוך.
מייקל: רוצה שנלך אליי, אני כאן עם אוטו...
אני: אה לא לא....אתה יכול אבל לקחת אותי לקיבוץ...מאמי?
מייקל: ממ...טוב...זה ניראה כאילו את צריכה מרחב
אני: חח תודה
קמתי מהריצפה שטפי את הפה...מייקל הסיע אותי...חשבתי על המשפט הזה
משהו כמו: אם מוחמד לא יבוא להר ההר יבוא למוחמד..
אז...אם נימרוד לא בא אליי אני אבוא אליו...לא משנה כמה זמן זה יקח לי...לבית שלו הוא חייב לבוא מתישהו...
הלכתי הביתה שמתי תתיק לקחתי משהו מתוק לנשנש
ומשם לבית של נימרוד ביקשתי מאמא שלו שלא תגיד לו שאני בחדר שלו
אחרי לא הרבה זמן הוא הגיע לבית שלו משהו כמו 15 דק'...
הוא ניכנס לחדר...וישר התרוממתי מהמיטה שלו...
בעודו מסדר את עצמו אני מסדרת את עצמי...ואז
הוא הרים את מבטו ופגש את מבטי...הוא נהפך בשניה ללבן כאילו ראה רוח...
אני: אה...נימרוד...אה...אני..אני
נימרוד: אני מבקש שתלכי שחר
אני: אבל ...נימרוד(הדמעות החלו לעלות ולחנוק את גרוני)
נימרוד: אני מבקש שחר(בקול חנוק גם)
ואז אמא שלו ניכנסה..
אמא של נימרוד: שחרולה את נישארת לאכול ארוחת ערב נכון??
נימרוד מסתכל עליי מבקש שאני לא אשאר...לא עניתי
נימרוד: לא אמא שחר לא נישארת אה...יש לה ש"ב...נכון שחר?
אני: אה...לא דווקא אין לי...כןאני נישארת בשימחה....תודה...
אמא שלו יצאה....לקחתי אוויר...ידעתי שזה השקט שלפני הסיערה...
נימרוד: למה???....למה את מקשה עליי ככה??
אני:נימרוד...בבקשה תירגע..בוא נדבר...בבקשה ממך...נימרוד!!!!
נימרוד: אה...את לא מבינה...(מתחיל לבכות)....אני לא רציתי...
אני יודע...ואני לא רוצה...אוף...שחר תלכי!!!
אני: לא אני לא!!!
נימרוד: כן תעופי!!! לכי מפה!!! לא רוצה לראות אותך יא שרמוטה...!
לא היה לי מה להגיד ...רק ראיתי את נימרוד שלי רוצה להגיד משהו והוא פשוט לא מסוגל..
אני: נימרוד די...תהיה הגיוני....
נימרוד נפל על הריצפה...בפינה...
אני: אולי נלך לעשות סיבוב...בוא...כמו פעם...
נימרוד: מזה פעם? אין דבר כזה כבר כמו פעם...שחר...אני אוהב אותך...כי בעולם אני אוה-
אני: אז למה אתה מתייחס אליי כככה, בבקשה נימרוד תענה לי אני צריכה אותך!
נימרוד: אם את אוהבת אותי...אז תעזבי אותי...בבקשה תלכי...
לא רציתי לסבך את המצב יותר ממה שהוא...פשוט קמתי...הלכתי לעבר נימרוד...נתתי לו נשיקה על המצח ובלעתי את כל הדמעות...רצתי החוצה לעבר הדלת...
הלכתי בשבילי הקיבוץ לא ידעתי אפילו לאן...רק הרגליים שלי התחילו לכאוב לי יותר ויותר
בערך בחצות חזרתי...הייתי כל כך עייפה...עד שפשוט נפלתי לשינה עמוקה במיטה שלי...
הרגשתי כל כך קלה פיתאום...אין הכל נעלם כלא היה....
בבוקר קמתי ציחצחתי שיניים התארגנתי והלכתי לבצפר...
הפעם ראיתי את נימרוד כאילו יצא מהמחבוא שלו...לא הייתי הרבה עם מייקל הרוב הסתובבתי עם עינב ועם עוד חברה...
כשהגעתי הביתה באותו יום פתאום ראיתי משהוא לבן בתיק...הוצאתי וראיתי מכתב
פתחתי אותו ולמטה ראיתי על החתום: נימרוד שלך.
פתחתי מהר את המכתב והתחלתי לקרוא, כך היה כתוב:
זהו להיום בנות תגיבו והרבה!!!!!!!
פיי.. ארוךך..
ומושלםםם..
המשךךךךך!!!
יאוווווווו למה היא לא צרחה לו שהיא בהריון?!?!?1
ולמה המפגר קרא להשרמוטה!??@?@
תמשיכי דחוףף
יואו...,
עצופי...
מחכה להמשך...
לאה
תקציר:
בבוקר קמתי ציחצחתי שיניים התארגנתי והלכתי לבצפר...
הפעם ראיתי את נימרוד כאילו יצא מהמחבוא שלו...לא הייתי הרבה עם מייקל הרוב הסתובבתי עם עינב ועם עוד חברה...
כשהגעתי הביתה באותו יום פתאום ראיתי משהוא לבן בתיק...הוצאתי וראיתי מכתב
פתחתי אותו ולמטה ראיתי על החתום: נימרוד שלך.
פתחתי מהר את המכתב והתחלתי לקרוא, כך היה כתוב:
פרק יג':
נימרוד:"היי אהובה שלי...אני כותב את המכתב הזה עם המון כאב
אם את רואה שהכתב אינו ברור ומלוכלך זה בגלל כל הדמעות שכרגע זולגות לי...
תמיד אמא אומרת שהזמן הוא המרפא הטוב ביותר לכל פצע... את למה שלי לא מתרפא?!
למה שלי רק ממשיך לגדול ולהתפשט בכל גופי!
ניסיתי להתרחק מהמקור של הפצע אך זה לא עבד
זה החמיר יותר...
את תחשבי שאני איזה מטורף אבל ביום כשבאת אליי וסילקתי אותך באותו רגע הרגשתי טוב...
כי פשוט היית איתי ,את מבינה?
אני מצטער בכל ליבי שקראתי לך שרמוטה, באמת שלא התכוונתי
פשוט פחדתי, ממך ממני מהכל...
אניגם יודע שאת עכשיו עם מייקל באמת בהצלחה לכם
רק רציתי שתידעי למרות שלא תצליחי...רציתי רק לומר לך...שבכל מקום את איתי ,בליבי,
רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך...
ואני נישמע עכשיו רומנטיקן בגרוש אבל תמיד תהיה לך את הפינה החמה שלך אצלי.
אבל..."
כל דמעותיי החלו למלא את עיניי לא יכולתי כלום...נירגעתי לשנייה שטפתי פנים...
הייתי עדיין במתח מזה ה-"אבל" הזה...הלכתי למטבח לקחתי סיידר וחזרתי לחדר
התישבתי על המיטה עם כוס הסיידר שלי וליידי המכתב קורץ לי לקראת הסוף...
לקחתי שלוק גרוע מהמיץ והתחלתי להשתעל...כשסיימתי לקחתי את המכתב לקחתי נשימה עמוקה ו..
"....אבל אני גם יודע שאת לא מרגישה טוב, מייקל סיפר לי, את מקיאה, חיוורת
בידיוק התסמינים לבעית אכילה, אבל לא ניראה לי שזה זה, נכון שחר שלי?
יכול להיות שאת בהריון?זה לא מה שמייקל חושב נכון?
אני יודע אני מרגיש שזה לא זה....תקשיבי יקח לי זמן
אני יודע...אבל בואי ניפתח דף חדש
אני זקוק לך ואת לי!
אוהב
נמרוד שלך."
הייתי המומה בשוק...כל מילה נרדפת יכולה להיתקע פה...!
בכיתי ...בכיתי מרוב כאב, מרוב אושר, מרוב ייאוש שכבר לא היה יכול להינצר בתוכי...
אבל...קמתי שטפתי פנים הסתכלתי במראה..חייכתי לעצמי ואמרתי:
את בן אדם טוב!..את בן אדם עם חיוך יפה!
טיפשי נכון?!...חח אבל כך היה...שינסתי את מותניי..מתחתי את גבי והרמתי את ראשי...
יצאתי מהבית הלכתי במהירות לכיוון הבית של נימרוד,
בעודי מדקלמת שוב ושוב ושוב את הטקסט שלי כשאני אראה את נימרוד...
שוב ושוב ניסחתי את הגירסה אחרת...היו לי בערך איזה 4 גרסאות...בסוף
הגעתי ...אני הולכת על השביל
רגל אחרי רגל נשימה לנשימה יותר כבדה....
כשאני באה לדפוק על הדלת אני מתחילה לשמוע כל מיני צרחות וצעקות
נוראיות...לא הבנתי מה קרה! מה הולך שם?!
לא ידעתי אם לפתוח את הדלת או לא...מה קורה?! אבא של נימרוד חזר הביתה??
בסופו של דבר פתחתי, הייתי חייבת...אני נכנסת ....הולכת במסדרון ....ורואה....
המשך יבוא =)
תגובות!!....ניתראה סנטי
איזהה חמוודד הואאא..
יאאאא.. איזהה סיפורר מטרייףף..
המשךךך!!
אתר האהבה הישראלי