מחר הגיע.. ועכשיו זה היום..
ואמרת שיהיה המשך.. אז אני מחכה..
סנטי עוד בעבודה אולי יותר מאוחר
כןן יאללה איזה יבוששששששששששששששש
כניראה שיהיה רק שבוע הבא שסנטי ואני נחזור מאילת...
תודה על כל התגובות....!
והינה התקציר ואחר כך ההמשך....
תקציר:
אני ומייקל הלכנו...הוא לא ידע את הדרך בידיוק אז הלכתי בדרך יותר ארוכה...היה ממש מצחיק
שכחתי מכל מה שהיה היום בהסעה ומה שהיה היום עם עינב...
אבל בגלל שהייתי יחפה אז הוא...
פרק ג'
מייקל: חחח...שחר מה יש לך?
אני: חח...מה יש?
מייקל: חח...את הולכת כמו ברווזה מיוחמת!
אני:...חח אני לא!!!...פשוט יש הרבה אבנים כואבות כאלה...אז...אין מה לעשות ומתגברים
אתה יודע..חח
מייקל: חחח...בואי בואי אני אקח אותך עליי...
אני: לא לא מה ניראה לך יא משוגע...
מייקל: נו בואי תעלי...! בשביל מה אני מפתח שרירים??
אני: נו תגיד לי אתה
מייקל: בשביל להציל נערות צעירות במצוקה...
נו, שיכנע אותך?..
אני: כן...אבל מייק מה עם....אתה יודע מי?
מייקל: אחותך?...
לא הבנתי למה שאלתי את זה...זה הרס את כל הצחוקים שהיו מקודם...אני חזרתי להיות זאת שרוצה והוא חזר להיות זה שכדאי לי להתרחק ממנו...בכל זאת אחותי "רוצה " אותו.
אני: (בהכחשה) כן...היא
מייקל: שתקי שתקי...יאללה בואי תעלי לי על הגב לפני שתקבלי איזה
שפיץ לעין!!...חחח
אני: טוב ססבבה....אבל בלי מחשבות מיותרות...
עלתי למייקל על הגב...כלומר שקמח....
ברוב תמימותי חשבתי שיתפוס אותי ברגליים אבל הוא החזיק אותי דרך הישבן
אבל אתן לא מבנות זה מייקל...אז מה אכפת לי!!!
הלכנו ככה דקה וחצי עד שמייקל קיבל טרוף והתחיל לרוץ ולהסתובב תוך כדי
כמעט הקאתי...כל הראש הסתחרר לי....רק צעקתי עליו שזה ממש לא מצחיק
ושיעצור....אבל הוא לא עצר...
תוך כדי רכיבה ממושכת עליו....הגענו ממש קרוב לבית שלי
לדשא כלומר...האידיוט לא שם לב ושם לעצמו רגל...והתרסקנו שנינו על הדשא
לא ידעתי עם לבכות או לצחוק כי בבכל זאת הוא נפל עליי ולא ההפך...
והכובד של השרירים..אוו...כמה שרירים...מאוד כבד.
כמו שאמרתי לא ידעת אם לבכות או לצחוק...כל הגוף כאב לי
אבל מצד שני , נוצרה סיטואציה שהוא עכשיו עליי!! קרוב אליי!!
מה שחשקתי בו כל כך הרבה זמן מתרחש עכשיו...במצב כל כך מביך...
שהוא גם ליד הבית שלי...ליד אחותי!!
אני: אוווצ'...אידיוט רד ממני!...חח
מייקל: מה לא נעים לך?!
אני: מייקל חלאס טוב...רד וזהו...!
מייקל: מה נעשת רצינית?....אני רואה שאת מרוצה!
אני: בוא'נה יא שמן כואב לי מן הסתם!!...יאללה רד עינב תצא אולי עוד מעט
חשבתי שאולי זה מה שישבור אותו אבל....
מייקל: לא אכפת לי...
אה ודרך אגב איפה כואב לך?...
אני: בהכל!!!!....בכל הגוף...איפה שאתה לא רוצה!!!....רד ממני...
מייקל: לא נימאס לך להגיד לי "רד ממני" כמו ילדה קטנה?!
תוך כדי שהוא מזיז את היד לעבר החזה....ואני באה להעיף לו את היד הוא שואל:
גם פה?....
אני😢מחייכת חיוך חשדני במקצת) איפה?
מייקל: פה...(כלומר בחזה)
אני: מממ...גם...כאילו אתה-
תוך כדאי שאני באה להגיד לו שכן, גם פה, הוא מנשק לי
את החזה...כמו אמא שמנשקת מקום כאוב לבנה...
הוא הסתכל עליי במבט חרמני מצד אחד אבל כובש!!
עדיין לא הספקתי לענות...ואז...
בעיתוי הי לא נכון....הממטרות התחילו לפעות...
העפתי את מייקל מעליי ורצנו היישר לתוך הבית... שנינו רטובים...
אני מבולבלת ועל הספה ראינו אותה...היא הסתכלה עלינו במבט לא מבין......רוצות המשך?!?!?....תגיבו 😛
........המשך יבוא
חחחח יפה אבל חיכינו מלא זמן מגיע לנו עוד פרק היום!
זה ממש לא פייר מצידך שחיכנו ככה! פיצוי!!
ואיזה חרמן הואאא
מאמי פרק מדהיםם
סוף סוף מישהי כותבת סיפור שלא הכל הוא יחכה לה וזה וכל הבנות סגורות חחח
לא שזה לא טוב אבל סוף סוף שינוי
פשוט מושלם מותק יאללה שימי המשךך
לוב יו ליגלושש
אולטימטום-אולטימטום-אולטימטוםאולטימטום-אולטימטום-אולטימטום
עוד 5 תגובות והמשך בטוח...עוד היום!!!
(לא נחשב מאותה אחת... 😁 )
אוהבת 😍
סנטי.
מה נסגר עם תגובות תגיבו!?
יואווווווו חחח
איזה חרמן הואאאאאאאא
חחחח
מחכה להמשךךךךך
לאה...
תודה על התגובות...למרות שלא היו הרבה...
תקציר:
עדיין לא הספקתי לענות...ואז...
בעיתוי הי לא נכון....הממטרות התחילו לפעות...
העפתי את מייקל מעליי ורצנו היישר לתוך הבית... שנינו רטובים...
אני מבולבלת ועל הספה ראינו אותה...היא הסתכלה עלינו במבט לא מבין......
פרק ד':
...: מייקל??
מייקל: אה...כן...אה...עי...עינב...
עינב: חחח איזה חמוד לא אמרת לי שאתה בא...חח איזו הפתעה!!
מייקל: כן אה...!
אני עומדת בצד עם חיוך דבילי...איזה סתומה אחותי!!
איך היא מעלה על דעתה שהוא בא לבקר אותה!!...שמשהו פה מסריח אולי!
בכל מיקרה...שלושתינו הלכנו לחדר שלי ושל עינב...
אני הלכתי להביא תיק..כשאני חוזרת אני רואה את שניהם....
מרוחים על המיטה-שלי!!!...מתנשקים ומתמזמזים בכזאת תשוקה....בכזה טירוף!
אני: אמ...אמ....אה....מישהו?
מייקל+עינב: חחח...סורי
אני: טוב אני מוכנה,אפשר ללכת?
עינב: מה לאן?
מייקל: אנחנו הולכים לישון אצל נימצ
עינב: אה....אני באה גם אז-
מייקל: לא!
(הייתי שנייה בשוקף לא הבנתי מה הולך פה...אני חולמת?!?!?
הוא כרגע אמר לא לעינב? כאילו מה זה אומר?!)
עינב: מה לא?!
מייקל: אה...אה...תיראי-
אני: אי אפשר
(שיט! עכשיו העברתי את כל האחריות אליי...אני צריכה תוך פחות מ5 שניות להמציא
משהוא גאוני...אבל מרוב לחץ זה פשוט לא מגיע)
עינב : למה אי אפשר??
אני: אה...אה...כי...נימצ...אה...את אה...
מסתכלת על מייקל...אולי לו יש רעיון...ואז..
מייקל: גם ככה צפוף אצלו...הוא לא ממש אוהב התנחלויות את יודעת ...
בסוף הוא יצטרך לפנות אותנו...חחח
עינב: או...קיי....הבנתי תודה
עינב מסתכלת עליי במבט רצחני!!...בחיים לא ראיתי כל כך הרבה שנאה בעיינים שלה כמו עכשיו....ממש פחדתי ממנה לרגע...עד שמייקל שם עליי את היד ואמר- יאללה זזנו?
יצאתנו החוצה...לא ידעתי בידיוק מה לחשוב...הסתכלתי על עינב דרך החלון של המטבח...רציתי להגיד לה....לא יודעת מה...אבל לא רציתי שהמצב ישאר ככה
הסתכלתי על מייקל....במבט של גור כלבים עזוב...לא מבין מה הולך איתי ,איתו...
מחפשת...או מבקשת תשובה...
הייתה דממה מצמררת...הפעם הוא הלך בדרך הארוכה יותר אל נימרוד
כמו קודם...לא יכלתי לסבול יותר את הדממה הזאת היא צימרה לי את כל הגוף
הסתכלתי למייקל בעיניים והוא השיב לי מבט...ואז חיבק אותי..
מייקל: דיי נו,מה יש לך?...(בקול נעים...שרק הוא יכול להשמיע אותו)
אני(כמעט בוכה): אני לא יודעת...אני לא מרגישה נעים כלפי עינב...
מייקל: תשמעי זה לא שלא רצית-
(נכנסתי לו באמצע)
אני: למה לא רצית שהיא תבוא?
מייקל: חחח...יש כמה סיבות...
אני: והן..?
מייקל: חח...חייבים לדבר על זה?
אני: אה...כן!!...זה ניראה לי דיי ברור!
מייקל: טוב תירגעי...זה לא כזה סיפור ..כאילו מי ישמע.
אני: טוב ספר לי מהן הסיבות...חח
מייקל:אוקיי...דבר ראשון...חח...למי יש כוח אלייה...אין לי זין אלייה בגרוש
אני: אבל...אה...
הוא שם את ידו הרחבה על שפתיי העדינות...חשבתי שהוא יבוא לנשק אותי או משהו כזה
בכל זאת הוא הקדים שלב וישר נישק לי את החזה...כזכור 😁
אבל הוא המשיך: כמה כבר אפשר לדבר על 'טלנובלה בע''מ' או על הקולקציה החדשה ברנואר
ובמתפרה בקיבוץ פה...
אני: אוקיי... מתקבל ומה עוד?
(זה שימח אותי שהוא אמר את זה...ומצד שני זאת אחותי בכל זאת!)
מייקל: את יכולה לשחק אותה כמה שאת רוצה אבל אני רואה
אותך לידה...ואני יודע....
אני: כן..נו?
מיקל: ...שאת לא רוצה להיות בחברתה...ואני לא רוצה שתיסבלי...חח...מקובל?
אני: וואלה?....ומה היה היום הקטע בדיוק במי-
מייקל: חח מה אמרת?...שכואבות לך שוב הרגליים?
אני: פששש' אהבתי איך שהעברת נושא...כל הכבוד!
מייקל: כי את שואלת דברים לא במקום...
אני: טוב סליחה באמת שאני שואלת מה היה ב-
מייקל: שחר...חלאס!
אל תעצבני אותי!...הולך להיות לנו לילה ביחד אל תהרסי את האווירה,בבקשה...
אני:טוב טוב מה שת'גיד...
ככה הלכנו שנינו...לבית של נימרוד...מחוממים אחד על השני(מהעצבים כן!)
פתחנו את דלת הבית של נימרוד(תבינו, בקיבוץ לא דופקים בדלת)
ובתוך הבית ראינו....
תגובות תגובות תשלחו תגובות.....והפעם שאני אצטרך לספור אותן על שתי ידיים..
השמך יבוא 😉
המשך חופש נעים...סנטי
את עינב שהלכה בדרך הקצרה מתחרמנת עם נימרוד על הספה..
חח סתם.. בקיצררר.. זה מהממםםם..
ואיזה כיף שהיו שני פרקיים..
אולי תכתבי עוד אחד? בשביליי?!!