QUOTE (dor158 @ 07/10/2005) 😕 יפה אפשר לעשות סרט חחח
ניראה לי אתה בכלל רוצה סרט רק של האורגיה חחח
QUOTE (smallgirl @ 08/10/2005) QUOTE (LooVee @ 08/10/2005) QUOTE (תמוש המאמוש @ 07/10/2005) המשךךך
אבל מה נסגר עם ההריון שלה???
ואיפה היא??
זהו לא הבנתי מה קרה? איך היא הגיעה פתאום לדבר עם עינב...
סיפור מושלם המשך
היא בבית חולים ולעינב היה לבד אז היא באה גם לבית חולים
חחח היא לא אמורה להיות עצובה בקשר לזה שהיא הפילה תתינוק? חחח
שיהיה..
יאללה המשך...
QUOTE (smallgirl @ 08/10/2005) QUOTE (dor158 @ 07/10/2005) 😕 יפה אפשר לעשות סרט חחח
ניראה לי אתה בכלל רוצה סרט רק של האורגיה חחח
חחחחח 😂
QUOTE (dor158 @ 08/10/2005) QUOTE (smallgirl @ 08/10/2005) QUOTE (dor158 @ 07/10/2005) 😕 יפה אפשר לעשות סרט חחח
ניראה לי אתה בכלל רוצה סרט רק של האורגיה חחח
חחחחח 😂
תגיד שלא צדקתי....
חחחחחחחחחחחחחחחחח
מצחיקים...
המשךךךךךךךךךך
אולי המשך?..................
בנות!!....סליחה על העיקובים!! אנחנו ממש מתנצלות!....
תקציר:
אני ועינב שאגנו מרוב צחוק...לאחר מכן גם נימרוד הצטרף
ופשוט צחקנו לא ידענו על מה ולמה...אבל צחקנו..
לאחר כמה דקות נירגענו...ואז האווירה התחילה להתחמם קצת...תחושת המתח החלה לעלות
ואיתה גם התשובות והשאלות...
פרק ט''ז-
התחלנו לדבר לשפוך לספר הכל, לא רציתי לדבר יותר מידי , כי בכל זאת
אני עצם העיניין או השיחה...
נימרוד: טוב דיי!! דיי!!!(בקול חנוק) אישה!...
שחר אני לא יכול יותר...עינב...לא יכול להיות כלום..זה לא השפיע...
עינב: אה אה...אבל למה?!
נימרוד: כי ..כי אני אוהב אותה...
עינב: מה? מה הקשר למורן?
נימרוד: מי דיבר איתך על מורן עכשיו!?
התפללתי שהיא לא תבין למה נימרוד התכוון , כי אני יודעת שאז המתח שהיה שרוי בחדר התפוצץ..
עינב: אתה אמרת!...אתה אמרת שמורן אמרה לך והסבירה לך את כל מה שהולך איתי ואיתך ואתה-
נימרוד: אוףףף...עינב תקשיבי(הנמיך את קולו בנימה עצבנית שלא שמעתי מימיי)
ביני לבין מורן לא היה ולא יהיה כלום, כן אני יודע שהיא רוצה אבל וואלה לא התאים, המוח שלי כבר תפוס על-
עינב:אני לא מבינה?...אבל-
נימרוד: אויי...את מוכנה לסתום את הפה ולהקשיב?!
עינב הנידה את ראשה להסכמה...
נימרוד: אוקיי, שחר...
עינב באה לפתוח את הפה להגיב אבל אז זכרה את ההסכם שלה עם נימרוד שעכשיו היא לא מצייצת....
נימרוד: יופי, עינב, את זוכרת את זה שפעם דיברנו על זה שכל אדם חייב שיהיה לו עד
כאילו ,עד לחיים, את זוכרת את זה?!, כאילו אף בן אדם לא ירצה לעבור את חיו
בלי עד, כאילו בן זוג כזה...את זוכרת משהו?
לא חשוב, אב...אני הייתי רוצה ששחר תסכים להיות העד שלי, אני רוצה להיות העד של
שחר...כי ...אני פשוט...פשוט...או-
עינב באה שוב להגיב(איך לא!?) אך פיתאום נפל לה האסימון היא לא הגיבה רק עקבה
אחרי זבוב שאינו קיים באוויר של החדר...
אני: נימרוד דיי...
נימרוד: כי אני פשוט או-
אני: דיי!! נימרוד דיי!!...אתה לא רואה!!!....תשתוק!
בצעקה איומה שחתכה בבת אחת את הדממה כאילו לגבור על כל החשדות
ועל הקול שלי: פשוט אוהב אותך!!!....דיי תישתקי גם את!!!
(בקול חנוק הוא עמד שם וצעק, רוצה להוסיף אבל לא יכול,כל כך הבנתי אותו)
תני לי!...תני להגיד לך את זה פעם אחת, בפנים שלך!...שכולם ישמעו על הזין שלי
א..אני לא יכול יותר...
הוא נחנק בין מילה למילה...כל הדמעות ירדו, כאילו נישבר,
בוכה על הכל,הדמעות זלגו, כן וגם הנזלת, הוא כל הזמן הזיז את ראשו הצידה
כדי שאף אחת מאיתנו לא תיראה את זה, לא ציפיתי ממנה אבל, עינב קמה
חיבקה אותו והוא נפל לבן זרועותיה...עינב מחצה את גופו המוצק לגופה, והוא ליפף
את זרועותיו סביב גופה...ובכה בכי תמרורים
איזו אחות ממורמרת של בית החולים ניכנסה..וביקשה שקט מאיתנו כי אנחנו מעירים את כל שאר המטוופלים, היא אפילו לא שמה לב על נימרוד...וכששמה לב, ביקשה ממנו לצאת.
לא הבנתי למה, כאילו בגלל שהוא בן?
אבל זה לא קשור, בכל מיקרה הוא רצה ללכת...
נימרוד התחיל ללכת לעבר היציאה...
אני: נבנב...לכי איתו...
עינב: אבל מה איתך? את תהיה בסדר?
אני: כן בטח...לכי(היא אפילו לא חיכתה ל-לכי השני שלי וכבר רצה אחריו)
אה...אה...לילה טוב..
וואלה, לא יודעת איך ניגמר הלילה/בוקר הזה, גם לא היה לי אכפת.
פשוט נירדמתי...וחלמתי לעצמי חלומות מתוקים...
...: בוקר טוב, זמן לקום!
אני: מה, מי?(לא ההבנתי מה הולך איתי, כל קורי הלילה היו עלי עדיין.)
...: יאללה ילדה, תתחילי להזדרז, את הולכת היום הביתה.
אני: מה מי אתה ססעמק?
...: חחח...אני בא לעשות לך בדיקות רפואיות שיטחיות בשביל אישור יציאה מפה.
אני: למה אתה קשור? מה השעה?
...: טוב השעה שבע וחמישה והבדיקות היו צריכות להתחיל לפני חמש דקות ואני לא מבין למה את עדיין עושה לי בעיות!...מטופל טוב משתחרר מהר יותר...חח
כשראייתי חזרה להיות תקינה, ביקשתי ממנו ללכת שניה לצחצח שיניים ואז שיעשה בי מה שהוא רוצה..כאילו...יטפל בי איך שהוא...כאילו...טוב לא משנה..
כשחזרתי פתאום שמתי לב לבחור הצעיר שעומד מולי, גבר נאה שזוף, שיער בתיסרוקת או תיספורת של חייל, בגלל זה גם חשבתי שהוא חייל בהתחלהבצבע שחור שכאילו לפ האוןר השתנה לחום, דרך חולצת הטי-שירט היה ניתן לראות את גופו החטוב,את שרירי הלסת, את שרירי הצוואר המוצקים, את שרירי החזה(אררר..), את הריבועים, את ה... סתם מפה אני כבר לא ממש יכולתי לראות מה גודל העיסקה, זה היה ניראה קצת מוזר לא?
מה שכן...החלוק של הרופא, היה כל כך סקסי עליו!!...הייתי יכולה להפשיט אותו
ולהתעלס איתו כמו שני אלים על מיטת בית החולים...אני האלה והוא האל שלי...
אבל מה שהיה הכי טוב, זה שלא היה לו גוף של ילד, כמו של מייקל או נימרוד...
וכמובן איך לא, התחלתי לפלרטט איתו, כזה בצחוקים אתן יודעות למה אני מתכוונת?
אני: מה אני צריכה לעשות כדי לרצות אותך?
...: אוו, התחלה כזאת?....אה...דבר ראשון תגידי את השם...דבר שני אני אומר לך ואחזור
שאין לך שום סיכוי איתי, היו בנות לפנייך ויהיו עוד אחרייך ...
אני: טוב, שמי שחר,ואתה יכול אז לפחות להגיד לי מה שמך בישראל?
...: שמי רון , חברי נוהגים לקרוא לי רוני, אבל מטופלי יקראו לי -רון! או יותר נכון ד''ר רון.
אני:טוב, אל תתקוף רק...אבל מה אתה עושה פה? כאילו את הצעיר מידי, לא?
רון: למה בן כמה אני ניראה לך?...סתם...תרימי רגע את החולצה מאחורה...
אני שנה ראשונה ברפואה...(בודק בינתיים את הדופק שניראה לי המריא לשמיים באותן שניות, וואי איזה ידיים!!)...
אחרי כרבע שעה...
רון: טוב אז היה נחמד להכיר אותך שירה...וני-
אני: אה שחר...קוראים לי שחר, ואל תשחק לי אותה כאילו אתה לא זוכר.
רון: חחח...סבבה...טוב אז..אאה.. שחר...מישהו יבוא לבקר אותך בצהוריים כאילו בדיקה רפואית שוב, וזה לא יהיה אני כדי לאשר את יציאתך....אז המשך יום נעים ובריא..
אני: למה שאתה לא...(ואז חשבתי-שחר? מה את עושה? קשה להשגה זה מה שאת! קשה להשגה! תזכרי תמשיכי תמשחק)...סליחה...טוב היה נחמד לפגוש אותך...אתה אחלה ד"ר, רוני.
כשהוא פנה לצאת מהחדר, ויצא...שאגתי בתוכי מרוב שימחה!, אולי זאת התחלה? של משהו
חדש?...נישכבתי על המיטה וראיתי מלאכים!...עצמתי את עיניי...לפתע אני מריחהב אותו ריח מוכר...
רון:..אממ אה אכלת ארוחת בוקר כבר?
אני: אה...לא...אבלח מה זה עיניינך?
רון: אה שחר אל תהיה חצופה,את צריכה לאכול.
אני: כן אבל מה הקטע של לצאת מהאולם ולחזור?
רון: סתם שאלות שיגרתיות, אל תפתחי ציפיות
וחייך חיוך ממזרתי.
אני: רוני, דיי לשחק תצמך לך כבר...
רון: אה...רון בשבילך...
ופנה לצאת מהחדר בלי לתת לי אפשרות להגיב לדבריו...בעודו הולך לעבר היציאה
הסתכלתי על הישבן המעוצב שלו!!!...אוי אלוהים...
כשהוא יצא ואני בחלומות שלי על האביר שאינני מכירה בכלל חוץ מהמראה החיצוני שלו
אמא ניכנסה בבכי, והתחילה לספר על זה שהיא לא הייתה בבית ורק עכשיו היא שמעה אז היא באה לבקר...אותי זה לא עיניין...
רק הסתכלתי לעבר היציאה אולי הוא יעבור שם שוב...
הרגשתי...פשוט הרגשתי כאילו זו התחלה חדשה...
התחלה הרבה הרבה יותר טובה
המשך יבוא...
איזה המשך יפההה
חבל שהוא רק פעם בכמה מילניומים מופיע...😊
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךך
QUOTE (יפה-2אה2ה @ 19/10/2005) איזה המשך יפההה
חבל שהוא רק פעם בכמה מילניומים מופיע...😊
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךך
הוצאת לי את המילים מהפה!! 😂 😉
QUOTE (mor_2 @ 21/10/2005) QUOTE (יפה-2אה2ה @ 19/10/2005) איזה המשך יפההה
חבל שהוא רק פעם בכמה מילניומים מופיע...😊
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךך
הוצאת לי את המילים מהפה!! 😂 😉
😁
והינה מתנה שלנו אליכם לכבוד החג!....באהבה.
תקציר:
רק הסתכלתי לעבר היציאה אולי הוא יעבור שם שוב...
הרגשתי...פשוט הרגשתי כאילו זו התחלה חדשה...
התחלה הרבה הרבה יותר טובה...
פרק יז':
וכך היה..לפי מה שחשבתי שיהיה...
בצהוריים חיכיתי לבדיקה כמו שבחיים לא ציפיתי...הזמן זחל
ובכלל לא עבר...עד ש...הגיעה הזמן לארוחת צהוריים...
כל החולים כבר קיבלו את הארוחה, לא ממש ציפיתי לאוכל
אבל בכל זאת, קצת לא נעים, כאילו שכחו אותי?
אבל אז...לבוש בבגדי עבודה סקסים, נכנס רוני...אה סליחה רון
לחדר עם מגש ועליו המון המון המון אוכל שלא ניראה רגיל ואופיני לבית חולים.
אני: אתה לא אמור להיות בהפסקת צהוריים עכשיו?
רון: אה, אני בהפסקת צהוריים...רעבה?
אני: איכס, לא נוגעת באוכל פה...
רון: ידעתי, טוב את אוהבת סיני?
אני: וואי אני מתה על זה!
רון: סבבה!, אז בתאבון!
אני: מה? למה?
רון: סתם הבאתי לעצמי אוכל סיני, אבל הסיני אוהב להאכל בישניים...אז מה את אומרת?
אני: יאללה, תביא מזלג
רון: אה לא ! המזלג שלי, את במקלות
אני: ניראה לך שאני יודעת לאכול עם המקלות האלה?
רון: אה, אז מה עושים?
אני: ביס אני ביס אני ביס אני ביס אתה...אה איך אני?
רון: מאוד מתחשבת...טוב חכי אני אלך להביא לך מזלג...
רון הלך להביא לי מזלג, וחזר אחרי שתי דקות, הוא לא הראה את זה, אבל הוא התנשם
כאילו רץ מרתון עכשיו...ואני בליבי חושבת, למה הוא פה.
אני(בפה מלא מהחמוץ מתוק): טוב עכשיו באמת למה אתה פה?
רון: אממ תאמת, סתם חשבתי עלייך...
אני: עליי? למה זכיתי?
רון: דיי להיות צינית, סתם את ניראת לי באור אחר קצת...אפשר לשאול שאלה?
לא חייבת לענות כן
אני: שאל וניראה...
וחייכתי את חיוכי המקסים....בשביל הפרוטוקול, אני לא מעידה על עצמי שאני מקסימה
אני רק חושבת שזה החיוך הכי טוב שלי וזה גם מה שאחרים מראים...
רון: עברתי היום על המיסמכים שלך, אחרי הבדיקה...ואיך ילדה שניראת אחראית כזאת
הצליחה להביא את עצמה לפה?...אחרי הפלה ממכה?...
כשהוא שאל את השאל, ידעתי פשוט ידעתי שהוא שרוף אצלי, אין לי שום סיכוי איתו בחיים שלי יותר...אבל את האמת השאלה שלו לא העלתה בי זיכרונות מאז או דמעות, גרוני לא נחנק
לגבי המחשבה הזאת...
אני: חחח...סיפור ארוך ומשעמם, שאם הייתי יכולה הייתי מוחקת אותו מספר החיים שלי..
רון: נישמע מעניין דברי..
והביט בי במט מרוכז ומקשיב רק בי אבל רק בי!....לא יכולתי לא לספר לו...
אז התחלתי שום לעבור בדפים אחורנית, סיפרתי לו על מייקל ועל נימרוד ומה שהיה ליפני..
ואז התחלתי לספר לו מה אני זוכרת אחר כך...כי באמצע לא זכרתי הרי מה היה, מההשתכרות..
כשסיימתי הוא אמר:
אה, וואי לא נעים לי שפתחי את זה שוב, אני ממש מצטער...
אני: לא זה בסדר, כייף לפרוק על מישהו את זה..
רון: אה ואלו שהיו פה אתמול? זה הם?
אני: כן כן...אווף זוג קרציות...חסר להם מנה של התבגרות...
רון: כן אה אנימכיר את זה על בשרי...חח
אני: אני יכולה לשאול אותך שאלה גם?
רון: שוטי...
אני: בן כמה אתה?
רון: חח...בן 20 עוד מעט
אני: וואלה? ומה אתה עושה פה?..כאילו צבא עניינים U KNOW
רון: חח סיפור ארוך ומשעמם..
הוא הסתכל על הריצפה ולא הרים או עשה חיוך או משהו
אני: אה אני אמרתי את זה כבר...
והרמתי לו את הראש עם היד.
רון: סתם סיפור מהתחת..
אני: נו ספר לי! אני סיפרתי את שלי
רון: אוקיי, אני אספר לך אבל אז אני אצטרך להרוג אותך..חח
אני: וואי אתה מזה נדוש..
רון: טוב טוב, התגייסתי לסיירת מטכ"ל, כמו כל נער ישראלי גאה
כאילו את יודעת, זה כזה הכי קרבי...חח
קיצר אז באחד המבצעים היינו צריכים להקיף איזה מקום בעזה ניראה לי, לא ממש זכור לי
כי אני זוכר הכל במטושטש...היינו צוות אחד שהתחלק לשניים אנחנו מצד הדרומי והם מהצפוני, הייתה חשכה גמורה ואז כניראה מישהו הפיל משהו א אני לא ממש זוכר
קיצר, התחילו לירות כל אחד איפה שהוא היה ולאן שהוא היה, כולנו ניכנסנו לפניקה
למזלנו היינו בחדרים ניפרדים אז ירינו לקיר..אבל החבר שלי שהיה מאחורי
ירה עליי בטעות, היה לי שחפץ אז לא ניפגעתי קשה, כאילו צלקת חמודה בגב וזהו
אבל נישברו לי צלעות וחטפתי רסיסים בידיים...לא נורא כל כך...חח
מה שמעודד, שהיו עוד ניכשלים בצוות השני, אבל אני הייתי הניפגע הכי חמור
ומה שעוד מעודד, המטרה הושגה, שעלייה אני לא יכול לספר לך.
אני: וואו בן אדם...אפשר לראות?
רון: את מה?
אני: את הצלקת!!
רון הוריד את החלוק הלבן, ואז הרים את החולצה קצת בגב, כדי שאני אוכל לראות את הצלקת.
הצלקת לא הייתה נוראית, תאמת דווקא מקסימה, תאמת שלא ממש הסתכלתי על הצלקת, וואו איזה גב סקסי!!...
רון: יש לי הצעה מפתה בשבילך?
אני: והיא?
רון: לחגוג את שיחרורך, מהפרק הקודם ולפתוח דף חדש, מה את אומרת?
אני: ואתה תהיה בפרק הבא?
רון: לצערך הרב...
המשך יבוא...
חג שמח!!!!!!!!
וואיי פרק שלא ארוטיי ??? אהבתייי
תמשיכייי מאמיי
אתר האהבה הישראלי