QUOTE (Kariniiii @ 18/08/2005) את פשוט מוכשרתתתתתתתת
וכל-כך כיף לקורא את הסיפור שלך!!!
המשךךךךך =]
אני שמחה ותודה לכל התגובות...
אני ישים המשך קצת יותר מאוחר אני צריכה לכתוב פשוט לא הייתי בבית... סורי
צ'טערת שזה קצר... פשוט נגמר הפרק... עוד שעה בערך אני ישים לכם עוד המשך..
"כן..." אמרתי לו וחייכתי.
"שמת לב שהייתה לנו שעה חופשית עכשיו?" שאל..
"לא.. וואלה אתה צודק איזה מוזר זה" אמרתי לו ושנינו צחקנו, היינו מאושרים.
אבל עדיין עומר הדהד לי בראש.
"עכשיו החזרה עם מירי!" אמרתי לו..
"כן... את יושבת לידי?" שאל...
"טוב..." עניתי לו והתיישבנו ביחד... כל החזרה שלחנו אחד לשני מבטים והוא הגניב לי מדי פעם נשיקות בצוואר זה היה ממש כייף. הרגשתי נאהבת...
ככה עברה לה החזרה, מירי נהייתה רגועה יותר וקשובה יותר. היא אפילו לא העירה לי שצחקתי כל שנייה.
ואז אגיע ההפסקה....
"טליהההההההה....." לילי רצה אליי
"מה לילוששששששש?" צעקתי לה
"את ונהיר?? לא נכון..." אמרה ושאלה בו זמנית.
"מה איך את יודעת?" אמרתי לה מופתעת
"את צוחקת עלי? כל הכיתה ראתה את הנישקוקים האלה בניכם." היא חייכה וחיבקה אותי. אני הייתי דיי מפודחת.
"מזל טוב" אמרה לי. וטום שמיהר ונעמד אחר כך לידה שלח לי חיוך תומך.
חחח חמודיםם=))
תמשיכי מאמי
מוואה ענקיתתתתתתתתת
אני מתה... אתן לא יודעות איזה המשך כתבתי... עוברת בי צמרמורת אני מקווה שגם אתן תוכלו לספוג אותה בהמשך... כתבתי פרק מצממרררר ה' ישמור... אני כבר שמה לכן...
זה עוד כלום... ממה שכתבתי... את ההמשך אני יביא לכן מחר...
פרק 11
סוף, סוף חוזרים הביתה. נגמרו הלימודים להיום תודה לאל.
"ביי יפה שלי אוהב אותך..." נהיר אמר לי...
"ביי יפה שלי..." היה לי קשה להגיד את המילים האלה אז הוא שם לב וסתם לי את הפה בנשיקה... ונופפתי לו ולטום שהלכו ביחד לשלום..
"איך הבחור אוהב אותך..." היא אמרה לי...
"כן.. חח אני מקווה שגם אני יחזור לאהוב אותו ככה" אמרתי בחצי חיוך. והיא נאנחה והנהנה בראשה...
"תגידי מה עם טום?" שאלתי אותה
"נפרדנו" היא אמרה וראו את העצב בעיניה,
ואני בלי שום מילים חיבקתי אותה ואפילו לא שאלתי למה...
ואז מישהו תפס אותי ביד וסובב אותי אליו...
"שלום" אמר עומר עצבי...
"שלום.." אמרתי לו מופתעת.
"טוב אני רוצה לדבר איתך! בואי..." ומשך אותי...
"תעזוב אותי." צעקתי עליו אבל הוא לא עזב אותי. הוא היה עצבני.
"אתה לא שומע אותה?" התערבה לילי. "תעזוב אותה!" והיא ניסתה למשוך אותי.
הוא עזב את ידי ואמר: "טוב... הנה עזבתי אותך.. בואי אני רוצה לדבר איתך בבקשה.."
ולילי הסתכלה עליו במבט חשוד וגם אני...
"אל מה אתה רוצה לדבר?" שאלתי אותו.
"על הכל" אמר..
הסתכלתי על לילי לחפש תשובה. "תעשי מה שבא לך" היא אמרה.
ואני הלכתי איתו. הייתה לי הרגשה שאני עושה טעות.
הרגשתי כאב חרטה הכל ביחד... התחילו לרדת לי דמעות ככה בלי סיבה. אבל אני ניגבתי אותם מהר, כדי שהוא לא יראה. הוא לקח אותי לאיזה סמטה.
"איפה אנחנו? לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי אותו.
"תשתקי!" הוא צעק עלי...כבר באותו רגע הבנתי למה פחדתי ללכת כל כך...
ואז ניסיתי לברוח...אבל הוא תפס אותי ואיים עלי עם סכין.
"טוב תקשיבי לי... עוד פעם אחת ואת מנסה לברוח אני לוקח את הסכין הזה ומשייף לך את הצוואר!!!" הוא אמר ואני רעדתי, פחדתי.
כאב לי יותר ממה שכאב לי שאמא מתה. הבן אדם שאני אוהבת איים עלי בסכין.
הדמעות התחילו לרדת הפעם לא עצרתי אותן הן פשוט זלגו וזלגו ללא קול.
הלכנו איזה רבע שעה... ואז הגענו לביתן כלשהו.
נכנסנו ואז הוא דחף אותי על הרצפה. אני רק בכיתי ובכיתי.
"תשתקי!!" הוא צעק עלי והכניס לי סטירה.
"מה אתה רוצה ממני? מה עשיתי לך?" צעקתי אליו!
"מה אני רוצה ממך??" הוא בא והתקרב אלי.
"כן... מה??" שאלתי אותו....
"למה מי את שתזרקי אותי ככה? אין לך זכות..." הוא אמר לי.
הבן אדם השתגע. הבן אדם משוגע! אני הייתי חברה של משוגע!!! אני לא יתפלא עם הוא מאמין בשטן, או מעשן סמים!!! הדמעות לא נגמרות הן ממשיכות לרדת... ולרדת, הוא רק מסתכל אליי וזז מצד לצד.
בוםםםם.... נשמע פיצוץ של זכוכית,
אוי ואבויייי
אמאאאאא
יווו איזה מטורף הואאא אני אדפוק לו שולחן בראשששששששששששששש 😠 😠 😠
זוהרררררררררר
יואווו רק שלא יאנוס
אותהההההההה
כי אני יהרוג אותוווווווווו 😠
😠
😠
אמאלהה איזה מתחחח 😢 😢
יואוו תמשיכיי מ
הררררררררררר
מוואה ענקיתתתתת
וואי מה זה בא לי לכתוב לכן עוד המשך... אבל אני לא יכולה...
חיחיחח אני משאירה אפילו את עצמי במתח אני מתה לדעת את התגובות שלכן יאוווו
חחחח
דיייי זוהר תשלטי בעצמך!!
בקיצר שכחתי שאני נוסעת לשלושה ימים אז אני יביא לכם את הפרק היום...
ארוך ארוךך כדי שיפצה אתכם ואני מקווה לחזור ושיהיו המון תגובות...
בוםםםם.... נשמע פיצוץ של זכוכית, ואני קפצתי. הוא ניפץ כד זכוכית.
ממש לידי פגעו בי כמה רסיסים וחתכו את עורי. ואז הוא המשיך לדבר...
"ה' נטש אותי... נטש אותי מזמן... כשאבא שלי מת!!! אבא שלי נרצח את יודעת?" הוא שאל ואני הנהנתי לו בראש לשלילה.
"בטח שאת לא יודעת! לא סיפרתי לך!!!" הוא צחק לעצמו בקולי קולות.
ניסיתי להתקרב אליו ללטף את פניו. אולי אני ירגיע אותו אבל רק נעמדתי
"לא...!!!" הוא צעק עלי... והוציא את הסכין..
"את תקשיבי לי עד הסוף... ושלא תעיזי להתקרב אליי יא חתיכת ****"
אני התיישבתי. הדמעות כבר נגמרו. כבר לא כאב לי יותר, לא הרגשתי סבל...
רק רחמים! רחמים כלפיי הבן אדם שהתאהבתי בו. אך לא היה זה הוא באותו הרגע. היה זה מישהו אחר! בן אדם אחר שסובל... בן אדם מטורף...
"אבא שלי נרצח ע"י מפיונר! הוא התעסק בסמים..." הוא המשיך לספר ואני רק הקשבתי. הרי לא יכולתי לעשות כלום. פחדתי לעמוד.
"בגלל אבא שלי סבלתי כל החיים שלי!! את כל הכאב. חייתי ללא אבא!
אמא שלי סיפרה לי שהוא נפטר במילואים... אבל לא!!! הוא נרצח!! הוא נרצח את שומעת...!?!?!" הוא בכה... ובכה... ואני לא יכולתי לעזור לו, לא יכולתי להתקרב אליו. ולא יכולתי לעודד אותו.
"היום גיליתי את זה.. שמעתי את אמא שלי מדברת אל תמונתו... היא לרגע נבהלה ורצה אלי... רצתה להרגיע אותי... אני צעקתי עליה... והיא קראה לי מטורף... את שומעת? היא אמרה לי שאני דומה לאבא שלי... אבל זה לא נכון!! אני לא סוחר סמים כמוהו..." הוא בכה... אבל המשיך לספר "אני לקחתי את פסל הברזל שהיה בביתנו... וזרקתי עליה. אני חושב שהרגתי אותה..." הוא אמר... ולא יכל לנשום עוד...
אני הייתי בהלם... לא האמנתי כמה בן אדם לא יכול להיות שפוי...
"אתה מטורף..." אמרתי לו בלחש... "אתה באמת מטורף..." ואז הוא הסתכל אלי...
הביט בי... ואמר... "תתפשטי!!"
"לא..." עניתי לו והתחלתי לזחול אחורה....
"תתפשטי אמרתי לך!!!" הוא המשיך בשלו אך הפעם צעק...
מה הוא רוצה ממני שיתרחק... למה הוא מתקרב אלי...
הוא הוריד את בגדיו לעט, לעט... והמשיך לכיווני...
"תתרחק" צעקתי לו, אבל הפעם הבכי התחיל שוב... רחמים כבר לא הרגשתי כלפיו, רק בחילה. בחילה ופחד.
אבל הוא לא הקשיב לי, הוא התקרב אלי וקרע לי את החולצה....
אני התנגדתי וניסיתי לברוח... אבל הוא בא ודחף אותי אל הקיר...
"לאאא.." זעקתי לעזרה, אבל אף אחד לא היה שם כדי לעזור לי. לא טום ולא נהיר... ולא אבא! שצדק!! שלא רצה שאני יכיר אותו...
אך עומר הוריד לי את המכנסיים ואחר כך את התחתונים... ונישק אותי באי רצון... לא יכלתי להתנגד הוא היה הרבה יותר חזק ממני... והוא... הוא פשוט אנס אותי...
הכאבים ה' ישמור... הדם שהיה מסביב.... הצרחות שלי, שלא עזרו לי...
שלא הביאו אף אחד אלי.... המכות שהוא הכניס לי באותו הזמן תוספת הכאב הלא רצויה. הרגשתי מלוכלכת... הרגשתי את עברו בתוך גופי.
את הרגע שהיה אמור להיות הכי יפה בחיי. הוא הרס לי.
ואז... הוא עזב אותי, אחרי חצי שעה של אונס, של כאב וגואל. הוא הסתכל עלי... ואני נצמדתי לפינה בקיר בפחד... הייתי ערומה ומלאה דם.
הוא פשוט התחיל לרוץ וברח... ואני נשארתי באותו הביתן... בוכה... מקווה שזה היה רק סיוט. אחרי שעה כבר לא ידעתי מה לעשות... התלבשתי...
והתחלתי לרוץ... פשוט רצתי ורצתי לכיוון הבית. אך לא היה בי עוד כוח... היה נדמה כאילו הלכתי לאיבוד. התיישבתי על הספסל שהיה לידי.. ממשיכה לבכות.
מילת עזרה מפי לא יכולתי עוד להוציא...
אבל הלב שלי אמר לי... "בנים עוד לא יתקרבו אלי... על אף אחד אי אפשר לסמוך... רק על אבא שלי!! רק אל אבא שלי אני יתקרב..." עברו לי מחשבות בראש רק המחשבות האלו...
למה אתם לא מגיבים???
זה הפרק הכי מושלם בינתיים אני חושבת... נכון?
כשאני חוזרת מהנופש אני רוצה לראות מפוצץץץץ תגובות טוב?
מתה עליכן מואההההההה זוהר
פרק חזק ביותררר!!!
ו.. 3 ימים בלי הסיפור שלךךך?! יוו 😢
וואי ויזמיררר
איזה פרקקקקקקקקקקק
אבאאאאאאאאאאאא
מסכנההה
כואב לי עלייה
באמת פרק חזק ביותרר
נבהלתיי איתהההה
יאללה מאמי תחזרי ותמשיכי מקווה שתהניי
תודה אני יהנה...
תודה על התגובות... אבל רק 2??? 😢...
הכן פרק חזק כאב לי לרשום אותו חחחחח
אוהבת אתכם.... מואההההההה ענקית זוהר
אתר האהבה הישראלי