מכתב לידיד שלי...

טוב....אז אני מפרסמת פה משהו שכתבתי לידיד שלי...זה מכתב...כי בזמן האחרון התרחקנו...ואין לי אומץ לתת לו תמכתב...
זה בערך כמו לכתוב למגירה.... אבל אני רוצה שתקראו ותגיבו לי כי זה חשוב....

אתה ידיד ממש טוב שלי ואתה מספר לי הכל וזה בסדר כי בשביל זה אני פה,
אבל גם אני צריכה מישהו לדבר איתו על דברים שמטרידים אותי....
אבל יש לי בעיה...
אני לא יכולה וקשה לי להיפתח אלייך ובכלל זה לא רק אלייך ולספר מה שעובר עלי,
מה שמטריד אותי...
בגלל זה אני כותבת לך את המכתב הזה
כי אולי ככה תבין אותי..
תבין למה אני לא מספרת לך דברים שממש חשובים לי...למרות שרואים עלי שאני עומדת להישבר שאני רוצה רק לבכות ואולי סתם לדבר אם מישהו שיקשיב לי...
ושלא ירחם עלי...
אני מנסה להעביר לך כל מה שאני חושבת כרגע במכתב...אבל אני לא ממש כנראה מצליחה...
ואולי גם פנים מול פנים אני לא יצליח,לא יוכל...
אבל אולי אני דווקא כן יצליח אם אני ירגיש מוגנת אם אני ירגיש שאני יכולה להיפתח אלייך בלי להיפגע...כמו שתמיד נפגעתי...
אבל בעצם אני לא רוצה כך כך הרבה...
אני רק רוצה מישהו שיקשיב לי מישהו שאפשר לסמוך עליו בלי להיצטער על זה,
כי אכפת לי ממך כי היינו ידידים דווקא די טובים...
ואני באמת צריכה מישהו שאני יוכל בפניו לשפוך ת'לב שלי לפניו...
ואני די סומכת עלייך אבל קשה לי לדבר על נושאים חשובסים כי אף פעם לא דיברתי עם אף אחד על כאלו נושאים...תמיד הייתי לבד וכל מה שקורה בלב שלי תמיד נשאר...
בגלל זה התחלתי לכתוב...
אז בעצם מה שאני רוצה לומר...זה או שתדבר איתי...ותנסה להבין אותי..תנסה לעזור לי להיפתח אלייך כמו שאני רוצה...
או שפשוט נשאר ידידים רגילים לפעמים יוצאים אומרים שלום להיתראות וזהו....
לאה

טוב אני ישמח אם תגיבו לי....