אני וחבר שלי כבר לא...

ביום חמישי שעבר (21/7) אני וחבר שלי נפרדנו אחרי 8 וחצי חודשים ביחד...
אנשים היו בשוק ולא האמינו כי הכל היה נראה כל כך טוב ויפה...
אבל אני לא הרגשתי ככה, כבר היה נמאס לי.
נמאס לי להיות אשמה בדברים שלא קרו או שלא נגרמו שאשמתי.
נמאס לי מהחוסר יחס שלו וההתעלמות כלפי.. הוא היה שוכח אותי תמיד באמצע
שומקום ומטייל עם החברים. והכי נמאס לי מההרגלי שתייה שלו!
אחרי המסיבה שהייתה, ברעך ב4 וחצי לפנות בוקר מצאנו אותו אני וחברה שלי שיכור
עם החברים שלו אחרי שכל הלילה הוא השאיר אותי במועדון לבד בלי להודיע..
אז הוא בא אלי שיכור ואמר : תעזרי לי! אמרתי לו שאני לא יכולה לעזור לו ושישלוט בעצמו
ויפסיק לשתות אם הוא לא יודע איך. והוא כעס עלי ואמר שבפעם הקודמת שהוא הקיא אני
גם לא עזרתי לו.. ואני נפגעתי כי זה הרי שקר.. אני סחבתי אותו כל הדרך מהמועדון עד לבית שלו
(וזאת חתיכת דרך..) הכנסתי אותו למיטה הבאתי לו מים לשתות ודלי כדי שיקיא.. הוא הקיא ואני הייתי
לידו ואחרי זה הוא אמר לי ללכת הבייתה למרות שלא הסכמתי..
נמאס לי שהוא היה עושה לי דברים דווקא במקום לבוא ולדבר איתי.. ונמאס!!!!
הוא אמר לי דברים מגעילים ופוגעים כמו "אפילו החברות שלך שונאות אותך!" "ואת רוצה שכולם יז**** אותך" הוא תפס אותי חזק ביד ולא נתן לי ללכת אפילו כשבכיתי וצרחתי.. הוא גם חיבק אותי חזק מאחורה ולא עזב... למזלי הצלחתי לשכנע אותו להתקשר לחברים שלו כדי שיקחו אותו .. הוא חטף לי את הפלאפון
וביקש מהם לבוא.. הוא לא הסכים להחזיר לי את הפלאפון וצרח עליי.. כשהם התקרבו הוא זרק לי את הפלאפון..
והעמיד פנים שהוא הולך להקיא הם הרימו אותו ואז הוא התקרב אליי וצרח שאני אפסיק לשחק אותה קורבן!
הייתי בשוק של החיים שלי ופשוט הסתלקתי משם וישנתי אצל חברה שלי..
למחרת הוא רצה לדבר איתי אבל לא יכולתי פשוט התעלמתי.. פחדתי לבוא איתו ושיתפוס אותי שוב.
עכשיו הוא פשוט מתעלם ממני ( לא ציפיתי לדבר אחר.. הרי אני אשמה בזה שבחרתי בדרך הזאת)
וזה עצוב.. באמת אהבנו אחד את השני והיינו מדברים על הכל.. עכשיו כל מי שמכיר אותנו ורואה אותי
ישר בא בקטע של " למה מסכן? למה עשית לו את זה? מתי תחזרו?
ואני לא יודעת מה לענות .. ברור שהיה טוב.. אבל כמו שהיה טוב היה גם רע..
אני רוצה שנשאר ידידים.. זה ממש חשוב לי ואני לא יודעת איך לפנות אליו אם בכלל...
מצטערת על המגילה.. הייתי חייבת להוציא...