יפהההההההההההההההההההה!!
המשךךךךך
😉 יפה מאוד המשךךךךךך דחוף
מדהיםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךך=]]
איפה המשך?
שוב מייבשת אותנו? 😢
^^
דוגריי!!!
נוו המשך!!!!!!!!!
אורוש.. 😊
יפות שלי אני כל כך מצטערת באמת!! אם אתן הייתן יודעות מה אני עוברת כל יום
חג מעלות היה ביום שבת אחרי זה ריב עם החברה הכי טובה שלי
ואתמול עם ההורים שלי הם רצו לנתק לי את האינטרנט חודשיים!! ותאמינו לי שאני מנסה לא לייבש אבל אני מצטערת זאת תקופה ואני מבטיחה שהתקופה הזאת תתחפף מהר.
אוהבת מלא מלא
ובערב אני ינסה לפרסם המשך.
אוהבת ומקווה שתבינו
גל.
לא נורא יש תקופות ויש תקופות. חח תחפפי אותה ומהר!
מואית
שלא תעזו להגיד שלא הבאתי אותה בפרק ארוך! חחח
אני מצטערת על כל התקופה הזאת שאני מייבשת אותכן תאמינו לי אני כל כך מצטערת
אבל קרו דברים לא צפויים כמו הנסיעה לאילת החג מעלות שלקח ממני המון זמן
והריב עם החברה הכי הכי טובה שעדיין לא השלמנו לא נראה לי שזה מזיז לה 😊
אז הבאתי אותה בפיצוי ארוך..!!!
חחח טוב יש משהו שאני חייבת לשאול אתכן איך קוראים לעזאזל לשדרן שכל הזמן מראיין אנשים בגיא פינס?
פתאום שחכתי להתחלתי לשאול את הרשימה שלי באיי סי קיו זה הגיע למצב שאפ'חד לא ידע
אמרו לי איתי בהתחלה אחר כך חיים לא יודעת אבל השארתי חיים אז אם טעיתי סליחה.
טוב אני אפסיק לחפור אז שיהיה לכולם צום קל וקריאה נעימה :]
אוהבת מלא מלא
גל.
פרק 28:
לפתע נשמעו דפיקות על הדלת ובגלל שהייתי קרובה פתחתי אותה וכשראיתי את האנשים שעמדו מבחוץ הייתי בשוק מהישג של התצוגה...
הם ישר נכנסו לתוך חדרי הצפוף (מרוב מתנות) שנעשה עכשיו עוד יותר צפוף בגללהם, ישר הם סידרו תאורה כיוונו מצלמה והיה שם אחד שאיפרו אותו זה היה השדרן הזה של גיא פינס.
הסתכלתי על מירי לא מבינה מה הולך פה
והיא קלטה את המבט שלי "שכחתי שאמורים לראיין אותך עכשיו.." אמרה מתנצלת.
"לראיין?? מי מראיין אותי?!" שאלתי בשקט ותוך כדי גם מתלהבת, בכלל שוכחת שבאמת איציק קבע לי רעיון.
"הוא" אמרה והצביע על השדרן 'דיי באמת?! ענברי הוא סלב סלבבב' חשבתי בתוכי והתרגשתי בטירוף.
ראיתי שהמאפרת עוברת עליי ומסדרת אותי טיפה היא בכלל לא איפרה בעדינות 'או איפה ויקי?!' חשבתי לעצמי תוך כדי שהיא איפרה אותי רק אז הבנתי כמה ויקי מאפרת פי מיליון יותר מקצועית.
"היי" אמר אותו שדרן שאני לא זוכרת כרגע את שמו 'בושההה' חשבתי בתוכי אבל שיחקתי אותה יודעת.
"היי" אמרתי בהתרגשות בטוח גם הסמקתי .
"אני הולך עכשיו לראיין אותך כפי שאת יודעת.." אמר
"כן" קטעתי אותו והוא הסתכל עליי כאילו זאת הפעם הראשונה שקוטעים אותו 'טעיתי לא?!' נבהלתי בתוכי.
הוא לקח נשימה והמשיך את דבריו "אז כמו שאמרתי אני הולך לראיין אותך וכל מה שאת אומרת מתפרסם אז תשקלי במילים ושיהיה לך בהצלחה מתחילים עוד 3 דקות" ..
'לשקול מילים.. ענבר את אומרת מילה אחת מיותרת את מתאבדת שמעת?!' פקדתי על עצמי בתוכי,
הסתכלתי על המראה לראות איך אני נראת, סידרתי טיפה את השמלה ושבאתי לגעת בשיער מירי תקפה אותי "לא!!" צעקה ואני נבהלתי ומרוב שנבהלתי קפצתי ממקומי "מה יש מירי?" שאלתי אותה לא מבינה חוששת אולי קרה משהו אסון?!
"אל תגעי בשיער את תהרסי במיוחד עכשיו!" כעסה עליי ואני גיחכתי לעצמי על מה היא צעקה.
"ענבר בואי בואי לפה" אמר השדרן אני חושבת שקוראים לו חיים.
התקדמתי למקום שהוא קרא לי ואז שמעתי "3" 'מה שלוש?!' שאלתי את עצמי "2" "מה?" הפעם שאלתי בקול וישר השתיקו אותי ב "שששש.." מתמשך "1"
'אוי לא זה לא זה נכון?'
"שידור"
קרא אותו אדם שספר לאחור את המספרים, ששמעתי את המילה "שידור" הפרפרים התעופפו בבטן והפריעו לי להתרכז בשאלות שלו אבל בכל זאת כמו גדולה עניתי על הכל אפילו על שאלות שלא היו כל כך עניינם אבל הם לא שאלו עליי ועל דון וזה מה שהרגיע אותי.
הראיון הסתיים לאחר איזה 8 שאלות שלפי דעתי עניתי עליהם בהצלחה כי לאחר כל תשובה לשאלה שלי מירי חייכה כאילו זה אומר שזה בסדר.
הצלם המאפרת האיש תאורה ועוד אחד שהחזיק איזה מיקרופון באוויר לחצו לי את היד ויצאו החוצה, נשארנו בתוך החדר רק אני חיים ומירי
חיים חיבק אותי "היית מעולה" אמר
"תודה" אמרתי וחייכתי את החיוך המקסים שלי
"אז ניפגש במסיבה למטה?" שאל.
"מסיבה?!" שאלתי והסתכלתי על מירי
"כן היא הולכת" אמרה מירי ונתנה לי איזה תיק קטן להחזיק וחייכתי לעברה שמחתי שקיבלתי אחת כמוה אפילו שבהתחלה היא נראתה רעה משהו פחד.
"אבל מה יהיה עם שאר הדברים שלי בחדר?!" שאלתי אותה חוששת כי רציתי את הדברים הללו
"אני ידאג שייקחו הכול לביתך" אמרה והייתי מרוצה.
"אז נזוז?" שמעתי את חיים אומר ועושה כזאת תנועה עם היד שמסמן לי להכניס את היד שלי לשלו צחקקתי טיפה כי מאוד התביישתי ויצאנו ככה החוצה בחוץ קלטתי מאבטחים איזה 4 מאבטחים
"בשביל מה הם?" שאלתי את חיים
"בשבילי ובשבילך" אמר רגוע כאילו הוא כבר רגיל לזה אבל בשבילי זה היה בכלל לא מוצא חן בעיניי
היה מאבטח אחד מקדימה, אחד מאחורה, אחד בצד ימין ועוד אחד בצד שמאל ממש מוקפים, בכלל לא אהבתי את ההרגשה כאילו כבר מה יעשו לי.
"איפה המסיבה?" שאלתי את חיים
"אולם מתחת, מה את לא שומעת את המוזיקה?" שאל אותי 'מה הוא דביל?! אין מוזיקה בגרוש' חשבתי בתוכי.
"אין מוזיקה חיים" אמרתי לו בטוחה בעצמי
והוא צחק וזה הרגיז אותי, נכנסנו לתוך המעלית והיה צפוף מאוד כל מאבטח תפס מקום בצורה איומה
באתי ללחוץ על כפתור אבל המאבטח עצר אותי והוא לחץ
"מה גם על כפתור אסור ללחוץ??" שאלתי עצבנית
"חחחח אסור" ענה לי חיים
הגענו לקומה ויצאתי החוצה האולם היה מדהים כמו בכל האירועים שמראים בטלוויזיה הוא אפילו היה יותר יפה הכל מסודר טיפ טופ כל הדברים כמעט באותו גוון של צבע דברים מדהימים היו שם קשה להסביר הסתכלתי סביב האולם והייתי המומה לא האמנתי שאני נמצאת בתוך האולם הזה המלא סלבריטאים.
"זהירות" שמעתי קול כאילו פונה עליי והרגשתי דחיפה קלה ואז חיבוק נעים שלא נותן לך ליפול הסתכלתי על אותו בנאדם הוא היה מוכר לי 'היופי הזה' חשבתי בתוכי..
"מה הולך פה?" שמעתי את הקול מוכר קולו של איציק התנערתי במהירות מחיבוקו והסתכלתי על איציק "הולך פה מה?!" שאלתי אותו כאילו לא קרה כלום אפילו שבאת לא קרה כלום..
"אני ראיתי את זההה" אמר איציק כאילו קרה אסון עולם
"אבל לא היה פה כלום הוא –והצבעתי על אותו בנאדם- חיבק אותי כי מעדתי כמעט נפלתי" אמרתי ואותו נער הצדיק את דבריי.
"כן.. כן.. ברור" אמר איציק עוד דקה משתדל לא לצחוק לי מול הפרצוף לאחר כמה דק' אמר "טוב נו.. נשאיר אותכם לבד.." אמר 'תודה תודה איציק' חשבתי בתוכי הייתי חייבת להכיר את היפיוף הזה..
"ואוו נשארתי שוב עם דוגמנית הערב לבד" אמר וחייך חיוך מדהים.
"כן ראית מזה.. " אמרתי "בוא בוא נלך לשתות משהו לפני שאני יתייבש לך פה" יזמתי עצה.
"יאללה" אמר והלכנו לכיוון הבר הוא הזמין לי ולו מים "אם יקלטו אותך שותה משהו אחר פה את בצרות" אמר לי כאילו הוא מנוסה..
"מנוס בעניין הא?!" שאלתי וצחקתי לעצמי
"לא סתם מנוס.. סופר מנוס" אמר וצחק יחד איתי
הלכנו ותפסנו לנו איזה ספה בפינה.
"אז איך קוראים לך?" שאלתי
"יוני ולך ענבר נכון?" שאל 'יוני כמה מתאים לו..אחח' חשבתי לעצמי
"כן.. אז מה אתה עושה כן? אתה דוגמן?" שאלתי
"כן אני דוגמן –חייך- ומה אני עושה פה?! הזמינו אותי אז למה שאני לא ידפוק נכוחות??" אמר
"חחח לא יודעת, חדשה בעסקים האלה.. חח" אמרתי בצחקוק.
"טוב.. אז ילדה יפה יש לך חבר?" שאל 'אמיץ' חשבתי בתוכי 'מה לענות לו?? איתי? כל יום מישהו אחר?! לא, לא אין לי נגיד לו' התלבטתי בתוכי.
"יש חבר?" חזר על השאלה .
"לא, לא נראה לך??" עניתי
"אממ.. לילדה יפה חייב להיות חבר לא?" שאל.
"טוב אז אם כך אתה רוצה להיות חבר שלי?" העזתי אומץ לשאול.
"חחח.. סורי בובה אבל לי יש חברה" הביא לי אותה בביאוס
"וואלה?!" שאלתי מופתעת לרגע חשבתי שהוא מתחיל איתי ועוד הוא הצליח לי להידלק עליו
"וואלה.. הנה היא אני חושב" אמר וקם ממקמו "כן זאת היא.. טוב אני הולך אפשר רק לרשום את מספר הפלאפון שלך?" שאל ונתתי לו.
טיפה התבאסתי שהוא הלך ועוד לחברה שלו אבל החלטתי לי מטרה חדשה היוני הזה הוא יהיה שלי לא משנה מה יקרה.
~אל תשכחו להגיב!~
ו=ת=ו=ד=ה=! ענקית לכל מי שמגיבה לאב יו =]
גל.. את בצופים או בנוע"ל?
כי דיברת על חג מעלות..
ופרק מדהיםםםםםםם :]
שיהיה לך צום קל...
בנוע"ל =]
ושמחה שאהבת את הפרק..
עוד עוד תגובותת
חחחחחחחחחחחח
תמשיכי מאמייי