ואיפה ההמשך?!
חג שמח מאמי :]
*מתגעגעת לסיפור המושלם*
וחג שמייח!!!..
ושנה טובה =]
אורושק'ה.. 😊
אווי מתוקות שלי אני כל כך מצטערת!!
ניסיתי לכתוב לכן לפני שאני נוסעת לאילת המשך אבל לא הספקתי.. =(
והיום חזרתי ואני יוכל לפרסם רק מחר או ביום שבת
אני כל כך מצטערת ואני מבטיחה לפצות.
אוהבת מלא מלא ושנה טובה לכולן
גל.
סוף כל סוף כתבתי לכן המשך אחרי מספר ימים טובים שלא כתבתי ואני באמת מצטערת
פשוט היה לי שבוע לחוץ בטירוף ואחרי חג מעלות שיהיה מחר אני מקווה שזה ירגע ויהיה כמו תמיד המשך בכל יום.
אני גם מקווה שלא האבדתי שום קוראת כי זה רק מדרבן אותי יותר ויותר לכתוב לכן.
אז שיהיה לכן שנה טובה ושבת שלום :]
אוהבת מלא מלא
וקריאה נעימה!!
גל.
הא ועוד משהו גיליתי שבטעות שיש שתי אנשים עם אותו שם אז לספר קוראים בסוף שמעון :]
פרק 27:
וכשראיתי את הכמות הקהל התרגשות הייתה עצומה!!!
הנשימה נעצרה וחיוך נעשה רחב בהרבה, הילדה שהייתה על המסלול ירדה כבר ממזמן..
אני הייתי חייבת להתחיל ללכת, התחלתי ללכת בצעדים שלימדו אותנו גב זקוף מבט מחייך, תוך כדי שאני מתקדמת לסוף המסלול אני רואה פלאשים מצלמים שמצלמים ראיתי אנשים מפורסמים הרבה דוגמניות היו שם ושמעתי גם מחיאות כפיים שריקות קריאות...
אהבתי את ההרגשה, כשהגעתי כבר לקצה של המסלול הייתי צריכה לעשות פוזה כמו שאיציק אמר כשעשיתי את הפוזה ראיתי מול עיניי שלט ענקי "ענברי אוהבים אותך" ומי שהחזיקה את השלט זאת לא הייתה אחרת מאשר ליטל שמחתי שהיא באה והיו לידה עוד פול ילדים מהשכבה מוחאים כפיים שורקים..
הגיע הזמן לחזור להתחלת המסלול עשיתי סיבוב והתקדמתי בחזרה רק שבסוף עשיתי עוד פוזה כמו שאיציק אמר חיכיתי כמה דק' וירדתי מהצד ומשם הלכתי במהירות אבל עדיין בזהירות לכיוון החדר שלי..
שם חיכתה לי מירי עם הבגדים ביד, לקחתי אותם ממנה והנחתי על המיטה..
התיישבתי על המיטה והורדתי את נעליי במהירות וכשקמתי מירי באה ולקחה ממני את כל התכשיטים שענדתי ושמה על השולחן בבאלגן "אחר כך אני אסדר" אמרה ותחילה לעזור לי להוריד את השמלה בלי להרוס את התסרוקת ובלי למרוח את האיפור.
עכשיו זה היה מסלול של חליפות היה לי חליפה נחמדה לא משהו מיוחד: חצאית עד מעל הברך בצבע שמנת גופייה בצבע ירוק תפוח ועל זה ג'קט יפה גם בצבע שמנת שנסגר בצורה מיוחדת עם שתי כפתורים כסופים.
יחד עם זה מירי נתנה לי עגילים צמודים בצבע ירוק וצמיד כסוף ליד, מירי הוציאה לי מהארון נעליים מזה יפות מגף שפיץ עם עקב שחור והיא הביאה לי אותם נעלתי אותם נעמדתי על רגליי ויצאתי החוצה מהחדר לכיוון התור שמחכה לעלות למסלול.
עמדתי שם בתור שוב לחוצה פרפרים מתועפפים בתוך הבטן אבל האושר הציף אותי שכל הזמן חייכתי.
"היית מעולה שם במסלול" פתאום קטעה אותי הזאת שהייתה לפני שרון.
"תודה רבה, גם את" אמרתי מחוייכת וחמאתי גם לה אפילו שבכלל לא הסתכלתי עליה.
"איזה בגדים נתנו לנו הא?!" אמרה לי והתחלתי לסרוק אותה ואת כל שאר הבנות שהיו בתור והבנות שיצאו מהמסלול ואת האמת כמו בפעם הראשונה לי הביאו את הבגדים הכי נורמאלי והכי יפים.
"נכון!!" אמרתי כאילו מתלהבת.
והשיחה התחילה לגלוש לה עד שהגיע תורה שוב לעלות למסלול היא הייתה לחוצה "שיהיה לך בהצלחה" איחלתי לה והיא חייכה ועלתה.
הפעם התבוננתי בה מתהלכת במסלול היא לא הלכה נכון ראו שהיה לה קשה עם העקבים ללכת ואני צחקקתי טיפה בגלל זה 'למה נתנו לה את זה?!' שאלתי את עצמי ועדיין התבוננתי עליה ראיתי הסתכלתי ופתאום היא נפלה על הרצפה.. התחלתי להתגלגל מצחוק פשוט נקרעתי 'רק כשולה יכולה ליפול מכזה דבר' חשבתי בתוכי. נשמעו מהקהל ציחקוקים רבים אבל גם מחיאות כפיים כנראה בשביל לעודד, ראיתי אותה מתרוממת במהירות והולכת כמו גדולה עד סוף המסלול מסיימת אותו וחוזרת חזרה עם חיוך גדול.
הגיע תורי לעלות טיפה חששתי שיקרה מה שקרה לשרון אבל משהו בתוכי אמר לי שיהיה בסדר.
עליתי למסלול עם חיוך גדול התחלתי להתהלך על המסלול וכמו מקודם מגיע לסוף המסלול נעצרת עושה כמה פוזות בשביל הצלמים עושה סיבוב חוזרת חזרה להתחלה עושה פוזה ויוצאת למאחורי הקלעים.
ככה עברו להן המסלולים של בגדי לבוש של: מסיבות, בגדיי ים, שמלות כלה, בגדיי קיץ וחורף אם חושבים על זה
זאת היתה תצוגה של רוב סוגיי ההלבשה וכמו תמיד הלבוש שלי היה הכי מיוחד והכי יפה מין הסתם אני נערת התצוגה :]
תוך כדי מסלולים היינו צריכים לעבור כמה סידורים..
סידור איפור אצל ויקי וכמובן גם אצל שמעון סידור שיער.
התצוגה הגיע לסיומה ואני התחלתי ללכת לכיוון החדר שלי כשנכנסתי לחדר ההלבשה שלי הופתעתי לגלות את כל החדר מפוצץ בפרחים בדובנים בשוקולדים וברכות
"יאוו מירי מי הביאה את כל זה?!" שאלתי בהתלהבות.
"מעריצים חמודה" אמרה בפשוטות.
"כבר?!" אמרתי מתפלאת.
"מה חשבת?!" אמרה.
ואני צחקתי לעצמי וחייכתי חיוך חמוד.
מירי נתנה לי שמלה יפייפיה צמודה ללבוש "איציק אמר שתלבשי את זה עכשיו" אמרה.
פשטתי את בגדיי ולבשתי את השמלה בעזרתה של מירי
וכמו תמיד נתנה לי גם תכשיטים יפים לנעוד וגם נעלי עקב לנעול, ענדתי את התכשיטים ונעלתי את נעליי הסתכלתי במראה וחייכתי לעצמי.
"נהנת בתצוגה?" שאלה מירי.
"ברור!!" עניתי לה כאילו זה מובן כבר מהתחלה.
לפתע נשמעו דפיקות על הדלת ובגלל שהייתי קרובה פתחתי אותה וכשראיתי את האנשים שעמדו מבחוץ הייתי בשוק מהישג של התצוגה...
~אל תשכחו להגיב בובות!~
וואוווו, זה מושלם, מדהים, מקסים מותח והכל היחד!!
בבקשה תמשיכייי כמה שיותר מהר אני לא יעמוד בזה!!
מי באאא???
שמחה שאהבתן =]
עוד תגובות בבקשה...חחח
מ=ע=ל=ף=ף=ף=ף=ף=ף
שימי המשך פליזזז =)
מדהים!!!
המשך =]
אורוש.. 😊
אוף איך מ8 תגובות הגעתי ל4 תגובות?! 😢