מטמטםםם את כותבת מדהיםםםם המשךךךךךך
מעלףףףףףףףףףףף ליגהה המשךך מאמייייייייייייייייייי
חחחח.. תודה על התגובות..
אם יהיו לפחות עוד 4 תגובות חדשות
אני אכתוב עוד המשך...
אוהבת מלא
גל.
QUOTE (דיזלית @ 07/09/2005) יאאאאאאאא מסכןן חחחחחחחחחחחחחחחח
איזה המשךך יפה.. חמוד אבא שלה..
יאלה המשךך
=]]
כתבתי פרק חמוד חמוד.. מקווה שתאהבו
קריאה נעימה...
הא ואני לא מבטיחה שמחר יהיה ההמשך כי אני מחר משעת אפס עד שלוש בביצפר!!! משוגעיםםם!! 😠
אוהבת מלא מלא..
גל.
אה ועוד משו אחרון אני אשמח שתביאו עוד קוראים לסיפור.. :]
פרק 18:
והוא?! נחנק!!!...
קמתי במהירות לכיוונו ותפחתי על שכמו.. עד שהוא סימן לי עם היד שדיי.
הוא שתה טיפה ורק שהוא נרגע חזרתי למקומי.
"אז מה אתה אומר?! אפשר??" שאלתי תוך כדי שאני מסתכלת לתוך עיניו.
"מה ענברי?! מה אפשר??" שאל לא מבין כאילו הוא שכח לרגע או שהוא לא רצה בכלל להיכנס לזה שוב.
"נו... בקשר לעבור עליך... לגור איתך.." אמרתי לו בעצבים שהוא כאילו "שכח".
"אהממ.. ענברי.. את לא יכולה.." אמר בלי להסתכל עליי. כאילו הוא חושב על מה להגיד בלי לפגוע
"למה לא יכולה?!? אתה אבא שלי!! מותר לי" אמרתי לא מבינה... וטיפה הרמתי את הקול.
"ככה תעזבי את אמא?? את טום אח שלך??" שאל. בתקווה שאני יפסיק עם השאלות האלה.
"כן אני יכולה... וזה גם לא נקרא כל כך לעזוב הרי כמו אצלך כל שבת שניה..." אמרתי בניצחון כי ידעתי שצדקתי.
והוא נתן נשיפה ארוכה... "את לא יכולה וזהו!!!" אמר לבסוף בכעס רב.
ואני להגיד שלא נפגעתי?! להגיד שלא רציתי לקחת את הדברים ולנסוע הביתה?! אבל לא יכולתי.
את הדברים האלה אפשר אחר כך לפתור... עכשיו התצוגה חשובה לי.
"טוב טוב... בסדר לא צריך להתעצבן..." אמרתי רגועה.
"לא מעוצבן" ענה כמו ילד קטן.
"ב- ר-ו- ר" הדגשתי כל אות... "יאללה תזמין כבר חשבון.." זירזתי את סיומה של הארוחה.
אבא הרים את ידו לעשה תנועה למלצר שאומר להביא חשבון.
המלצר מיהר עם חשבונית.. ושהוא הגיע הוא שם על השולחן והלך.
אבא שם 500 שקל כולל טיפ מאוד נדיב.
וקמנו והתקדמנו לכיוון היציאה...
אך הדרך החוצה הייתה יותר קשה מהדרך פנימה....
המקום היה פשוט מפוצץ כאילו אירוע היה.
והיה גם בדרך החוצה קבוצה של בנים יפייפים שקראו לי. אבא שלי ראה וסימן לי שהוא מחכה בחוץ.
'למרות מה שהוא עשה הוא אחלה לא??' שאלתי את עצמי.
"ואווו אז היפיופה שאנחנו משקיפים עליה כל הארוחה דרך החלון באה עלינו.." אמר אחד היפים שישבו מסביב לשולחן.
היה לו יופי מיוחד.. יופי שלא רואים אצל כל אחד... "חחחחח.." צחקתי וטיפה הסמקתי. מודה באשמה גם שמחמאים לי אפילו שזה כבר רגיל אצלי אני מסמיקה. :]
"טוב.. אממ.. אני הולכת יש לי עוד ללכת לסוכנות.." אמרתי משוויצה.. מותר לי לא?!
"הופה הופה נמצאת לפנינו דוגמנית??" שאל עוד ילד יפה.
"אממ.. כן! כאילו בערך......" והתחלתי לספר להם על התצוגה שיש ביום שישי בערב. "אז תבואו?!" שאלתי לבסוף.
"אממ נראה לנו שכן.." אמר הזה עם היופי המהפנט. שגם כן הוא לא הוריד ממני את העיניים כמו שאר הבנים.
"מצוין!!" עניתי בחיוך.. "יאללה אני זזה.. אבא מחכה צ'או" עניתי בקול סנובי. והם אמרו לי להתראות.
שנכנסתי לאוטו ... אבא שלי הסתכל עליי במבט זועף.. ואני נתרעתי לאחור.
ממש ממש ממש ממש ממש יפהההההההה!!!!..
אפצצצצצצצצצצצצצצצ'י..
אוףף עוד אחד היום..=[
חולה על הסיפור שלךךך...הוא מעלףף..
שימי המשךך.. 😊
אורוש.. 😊
גלוששש יש לך סיפור מושלםםם שימי המשך יפיופהה!!!
וואיייי המשך מאמיייייייייייייייייייייייי
אוף..!! למה כל כך קצת תגובות?! ואני עוד חשבתי לפרסם עוד פרק שכתבתי.. 😢
תפרסמי תפרסיי חחח אני מחכה שעהההה כל רגע נכנסת לבדוקקק
-- תגישמי לי חלוםםם ---
חח
לא מפרסמת.. חרא מזה הקצת התגובות האלה..!! אוףף.. לא רוצה להמשיך.. 😢