לא הוגגגגגגגן שאת יודדדדדדדדדדעתת@#%^
תתממשיכי נננננסיכה:]
חח לא פייר לא פייר אבל גם אתם תדעו מחר! [=
סבלנות חחח
יפיופות שליייייייייייייייי
תודה על התגובותת
המשך יהיה היום אחה"צ=))
מוואה ענקיתתתתתתתתתת לכולכןן
אוהבת המוניי המוניי
חנושש=))
מדהימות שליי
אני ממש מצטערת הייבושים בזמן האחרון
פשוט קשה לי לרשום המשך כמעט כל יום יש לי בוחן או מבחן=/
ואני מנסה להמשיך כמה שיותר.. באמת שאני מנסה=))
תודה על התגובותת
הנה ההמשך..
התלבשנו הכנסנו הכל לתיק וחזרנו לבית של רועי..
כשהגענו מה שראינו באמת הפתיע אותנו..
הפתיע אותנו מאוד!! ראינו את..
אמא ואבא של רועי יושבים בסלון..
ומדברים עם אמא שלי..
'מוזר שהוא עדיין פה..
בטח אמא מנסה להשלים ביניהם' חשבתי לעצמי..
הסתכלתי על רועי והוא?! הוא חייך אלי חיוך ענקי..
הוא נורא שמח שאבא שלו נשאר..
לפחות לדבר עם אמא שלו שוב..
לנסות עוד פעם לראות,
אולי אפשר לסדר את העניינים ביניהם,
מבלי לעזוב את הבית....
נכנסנו לחדר של רועי..
לקחתי מכנס גלישה שלו וחולצה
שלי שהייתה פה ונכנסתי להתקלח..
אחרי רבע שעה בערך יצאתי ורועי נכנס אחרי..
אחרי כמה דקות יצא ושאל אותי:
"רוצה לשתות או לאכול משהו?"
"יאפפ לשתות"
"אוקעע כבר חוזר"
"טובושש"
רועי יצא מהחדר ואני הדלקתי את המחשב
ונכנסתי לאיסיקיו שלי..
ראיתי שניר מחובר..
והוא על אווי..
קראתי את האווי שלו והיה רשום בו:
'לא פה..
הלכתי לחפש גג לקפוץ ממנו..'
לאחר שקראתי את האווי קפאתי..
לא יכולתי לזוז..
פחדתי שהאווי הזה אמיתי..
שהוא באמת חושב על התאבדות..
אבל למה?! למה?! רועי נכנס אחרי כמה שניות לחדר..
וראה שאני מול המחשב, לא זזה..
"שאנל מה קרה????"
שאל והתקדם במהירות אלי..
נתן לי את הכוס של המים והכריח אותי לשתות
"ה..אוו..י"
אמרתי והסתכלתי על המחשב.
.רועי הסתכל גם הוא על המחשב..
והיה בהלם..
בדיוק כמוני..
"זה לא רציני!!" אמר לאחר כמה דקות..
"אני לא יודעת.."
"נו את יודעת שהוא תמיד צוחק על כל הקטע של המוות....
שהוא תמיד חושב אם מישהו יהיה עצוב שהוא ימות.. אם למישהו יהיה אכפת..
איפה יקברו אותו.. מי יקבור אותו.."
"אני יודעת.. אני שונאת שהוא עושה את זה!! שונאת.."
אמרתי ודמעות כבר החלו לזלוג מעיני.
תמיד אנשים סביבי היו מדברים על המוות..
בקטע של צחוק..
אני לא מבינה אותם,פשוט לא מבינה..
איך אפשר לצחוק על דבר כזה נוראי!? איך?
!אולי אני חושבת ככה כי לפני שנה בערך,
סבא שלי שהיה בנאדם ממש קרוב אלי נפטר..
או שאולי בגלל שאני נורא מפחדת מהמוות..
זה הפחד הכי גדול שלי..
"תתקשרי אליו=))"
"טוב=/"
אמרתי וחיפשתי את הפאלפון שלי בתיק שלקחנו לים.
הוצאתי אותו וחייגתי את המספר של ניר..
אחרי כמה שניות הוא ענה לי
"הלוו?"
"ניריי מה זה האווי הזה?! =(("
"מה שאני רוצה לעשות"
אמר בקול מוזר
" איפה אתה עכשיו??"
"בבית שלך.. עם עדן"
"טוב תביא לו אותו שנייה"
"טוב"
"רגע ניררר"
"אה?"
"אל תחשוב על להתאבד בבקשה.. אני לא יודעת מה אני אעשה בלעדייך"
"למה שאני אשאר בחיים?! כאילו למישהו אכפת בכלל אם אני אמות.. אין אני לא חשוב לאף אחד"
"אתה חשוב לי!!אתה מאוד חשוב לי.. הכי בעולם.. ואתה עוד חשוב למלא אנשים, למלא!!"
"לא נראה לי"
"ניריי מה גרם לך להתחיל לחשוב על התאבדות?אתה ממש מוזר בזמן האחרון"
"עזבי.. טוב קחי את עדן"
אמר ולא נתן לי לענות,
ישר הביא לעדן את הפלאפון
"הלוו"
ענה לי עדן
"עדןן=(("
אמרתי וכבר ממש נשברתי..
לא יכולתי יותר
"שאנל מאמי אני איתו.. הוא בחיים לא יתאבד.. אל תדאגי.. אני לא זז ממנו לסנטימטר"
"תודה מאמי.. נראה לי אני אצא עכשיו.. אתם בינתיים נשארים אצלנו??"
"כה"
"אוקי.. ודבר איתו טוב?! תעזור לי עדן.. תעזור לי.. אני כבר לא יודעת מה לעשות..
הוא לא מבין לכמה אנשים הוא ממש חשוב.."
"שאנל אני איתך בזה אל תדאגי"
"תודה אוהבת אותך אתה אח מושלם, באמת"
"גם אני אותך יפיופה.. יאללה בואו מהר"
"אוקיי ביי ביי"
"בעיי"
ניתקתי את הפלאפון נפרדתי מרועי..
והבטחתי לו שאחרי שאדבר עם ניר אעדכן אותו.
. הלכתי לסלון אמרתי לאמא שנלך..
נפרדנו גם מההורים של רועי.
. שנראו יותר טוב מלפני כמה שעות..
עיניהם כבר לא היו אדומות..
ואני יכולה אפילו להישבע שראיתי נצנוץ של אבה בעיניהם,
כשהסתכלו אחד על השני..
אני ואמא יצאנו מהבית שלהם והתחלנו לנסוע לת"א..
"שאנל קרה משהו??"
שאלה אותי אמא לאחר כמה דקות של נסיעה
"לא.. למה??"
"את שקטה מידי.. אני בטוחה שקרה משהו"
"עזבי"
"עזבתי, אם תרצי לשפוך את הלב אני פה=))"
"טנקס.. אז מה עם אמא ואבא של רועי?"
"מה איתם??"
"ראיתי שתפסת אותם לשיחה"
"כןן.. הם אוהבים אחד את השנייה.. חבל שהם ייפרדו.."
"אהא.. ומה על מה דיברתם?? נו ספרי לי"
"חח אני אספר לך=)) אחרי שאת ורועי הלכתם לים.. לא נתתי לאבא שלו לצאת מהבית..
פשוט נעלתי את הדלת ולקחתי את המפתח..."
"כמו איזה ילדה קטנה"
עצרתי אותה
"חח מה לא עושים בשביל חברים טובים אה?! טוב תני לי להמשיך"
"תמשיכי תמשיכי"
"תודה באמת"
אמרה בציניות
"בכיף=))"
"אז אמא שלו יצאה מהחדר, אחרי כמה דקות..
והם התחילו לדבר ביניהם.. העלו זיכרונות.. את יודעת, נשיקה ראשונה, דייט ראשון, סרט ראשון..
ממש הכל.. ורואים שהם עדיין אוהבים אחד את השנייה.. פשוט הם רבים קצת.. כמו כל זוג נשוי..
כנראה שלהם פשוט נמאס מהריבים והם חשבו שהכי טוב זה להיפרד.. הסברתי להם שהם טועים..
שהם טועים ביג טיים"
"חח אמאא איזה אמא מושלמת יש לי.. חח נו ורגע מה בסוף הם החליטו??"
"הם החליטו לנסות שוב.. להתאמץ עוד קצת.. לנסות לריב כמה שפחות.. אבא של רועי ייסע לבית מלון, באילת, בכל מקרה.. כי הוא כבר סגר.. אבל אמא שלו תתצטרף אליו=))"
" ל-א נ-כ-ו-ן"
"כן כן כן"
"חח וואי איזה נדירה את באמא שלי"
"חח שאנלושש יא מצחיקונת"
"חח יואו איך אני שמחה.."
"גם אני מאוד חח"
"חח סוף סוף משהו טוב יצא מהיום הזה"
"מה??"
"כלום.. כלום.."
אמרתי, ושמתי לב שאנחנו כבר בחנייה שלנו..
"אוקי.. יאללה צאי פרינססה שלי"
"חיחי יוצאת יוצאת=))"
יצאנו שתינו מהאוטו ונכנסנו הביתה..
עליתי במהירות לחדר של עדן..
פתחתי את הדלת וראיתי את עדן וניר על במחשב..
אני: ניררר
אמרתי, רצתי אליו ..התיישבתי עליו וחיבקתי אותו חזק..
עדן: טוב אני אשאיר אתכם לבד..
אמר ויצא מין החדר..
אני: בבקשה תוציא מהראש את המחשבות השליליות האלו..
אמרתי והסתכלתי בעיניו..
הן היו אדומות, מאוד אדומות.. ועצובות..
ראיתי בהן עצב רב..
לא יכולתי להסתכל עליהן אז חיבקתי אותו שוב..
ניר שתק,בחיים הוא לא שתק ככה..
הוא מהילדים שלא מפסיקים לדבר..
"שאנל אני צריך ללכת הביתה.."
אמר ניר בקול חנוק..
"לא.. בבקשה לא.. תישאר איתי קצת.. בבקשה.."
אמרתי וחיבקתי אותו עוד יותר חזק.
. כאילו מפחדת שילך לי..
שילך ולא יחזור
"טוב.. אני אשאר עוד קצת.."
"ישש"
"חח איך תמיד את יכולה לעלות לי חיוך על הפנים?! איךך"
"חח אני שמחה.. ואל תוריד אף פעם את החיוך מהשפתיים השקסיות שלך"
"חח שאנל, שאנל מה אני עשה איתך מה?!"
"מה שבא לך=))"
אמרתי וכבר ידעתי מה הוא הולך לעשות..
או שבעצם לא, אני כבר לא מכירה את ניר..
נירי שלי השתנה.. השתנה מאוד..
"חח מה בא לי?"
"לא יודעת..=/"
"איך את לא יודעת?? פעם היית יכולה לקרוא אותי כמו ספר פתוח"
"אני יודעת מה ניר של פעם היה עושה.. אבל השתנת ניר.. אני כבר לא מכירה אותך"
"מה?? אני לא השתנתי.. אין כזה דבר ניר של פעם וניר של עכשיו.. אני אותו ניר"
"אתה לא.. בחיים לא חשבת על התאבדות.. בחיים לא דיברת בכזאת רצינות על המוות,
תמיד היית צוחק על זה..וזה מפחיד אותי ניר.. מפחיד אותי מאוד.. "
"אין לך ממה לפחד.. " אמר ושוב העצב חזר לעיניו
"בטח שיש לי.. אני מפחדת שתלך לי.. מה אני אעשה בלעדיך מה?! אני לא יוכל לחיות.. "
"בטח שתוכלי.."
"אני לא.. אין ניר אתה כמו אוויר לנשימה בשבילי.. אני לא יכולה יום בלעדייך, יום!!אני מכורה אליך"
"שאנל.." אמר ברצינות
"מה=((??"
"אני מפחד.."
"מימה??"
"מהרגשות שלי.. מהרגשות שלך.. בחיים לא הרגשתי ככה למישהי..
ונראה לי שבחיים מישהי לא הרגישה ככה כלפי.. גם אני מכור אליך..
גם אני לא יכול יום בלעדייך,יום!? שנייה אני לא יכול בלעדייך,שנייה.."
"נו זה משהו טוב.. אהבה זה רגש מדהים.. אין מה לפחד ממנו"
"אני מפחד שזה יגמר.. אני מפחד שפתאום תפסיקי לאהוב אותי..
שתפגשי מישהו אחר..
תתאהבי בו,
הוא בך ותיפרדי ממני.." אמר ודמעות החלו לזלוג מעיניו
"זה לא יקרה..אין לך מימה לפחד"
"אני מפחד.... את החיים שלי.. את הדבר הכי חשוב לי בחיים..
אני מפחד לעשות משהו שיפגע בך.."
"דיי ניר תפסיק עם המחשבות השליליות האלו.. זה כבר מתחיל להפחיד אותי.. ממש מפחיד אותי"
"אין לך מה לפחד.. אין לך" אמר וחיבק אותי אליו..
"אוף אני רוצה את ניר של פעם..פעם?! את ניר שלפני שבוע..
את ניר שלא הפסיק לחייך ולצחוק..
את ניר שבחיים לא ראיתי כזה עצב בעיניו..איפה הוא? איפה??
למה ככה השתנת לי..מה גרם בכלל לשינוי הזה? מה??"
"החיים יפה שלי.. החיים"
"מה החיים?! החיים יפים.. לא חסר לך כלום בחיים.. החיים שלך מושלמים"
"למה את חושבת ככה?! הם ממש לא..ממש לא"
"הם כן..מה רע לך בחיים מה??"
"הכל.. יצא לי החשק לחיות.."
"ניר בחיים אבל החיים אל תגיד את זה שוב הבנת אותי?!
החיים זה המתנה הכי טוב ש-ה' נתן לנו..
מתי ש-ה' ירצה אותך איתו זה יקרה..
ובינתיים?! בינתיים הוא לא צריך אותך שם למעלה..
הוא מעדיף שתישאר פה.. יש לו מספיק מלאכים שם, בשמיים..
הוא משאיר לנו פה, מלאך..מלאך מושלם..הוא משאיר לי את המלאך שלי=))"
"מושלם?!"
"מושלם!! הכי מושלם שיש.. אין מישהו יותר מושלם מימך.. אין"
"אני אוהב אותך.. מאוד מאוד.. תודה שאת ככה איתי.. ועוזרת לי ותומכת בי"
"אין לך על מה להודות לי.. אני עושה את זה כי אני דואגת לך..
כי אכפת לי מימך..
ואני לא היחידה..
יש מלא כמוני..
שלא ירצו שתילך להם.."
"שיהיה.."
"תגיד מה גרם למחשבות האלו??ואל תגידי לי 'החיים' ספר לי הכל.."
"טוב אז ככה"
מקווה שאהבתן את ההמשך..
תגיבוו
אוהבת אתכןן מלא מלא
חנושש=))
חנוששששששששששששששששששששששששששששששששש סוףסוף המשכת
אני אוהבתותך יפיופה שלי ! מואההה
מה עובר עליו!?!?!?!
המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סופסוףףףףףףףף
איזה שלמווווווווות=]
תתמשיכי נסיככה(:
אתר האהבה הישראלי