גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות
דף הבית
שירי אהבה
מכתבי אהבה
מדריכים
סיפורי אהבה
פתגמים
💕 מי באהבה 1
אהבה - אתר האהבה הישראלי

~~~ הח**ם 2צ!רה >!חרת ~~~

✍️ HeNNNNNNN 📅 25/07/2005 02:27 👁️ 88,864 צפיות 💬 2,418 הודעות
← חזרה לפורום עמוד 157 מתוך 162
מת ?! התעורר ?!?!
סיפור מהמם !
המשךך דחוווף !
הההההמשך..מהרר..
המשך מהרררררררררררררררררררררררררררר..
אבל בטח התעורר =]
המשךךךך
ככפרה עלייך שיתעוררר
חח הוא ככזה ממממממאמי #@
תממשיכי נסיכה סיפור מהמם
המששךךך ..
הלוואי הוא יתעורר !!!
😊
דוגרי או מת או התעורר..שלא ימות חני!!

אוהבת אותך נסיכה שלי..הכי בעולם..
לאאאא שלא ימות
המשךךךך
יש לי הרגשה שהוא מתת=[
תיזהרררי לך!

הממממשך דחווווווף!
נונונונונונונוננונונוו .. המשךך !!
אני במתחחח ...
מחכה להמשך נסיכה מושלמת שללללללללי
אני אוהבת אותך הכי בעוווווולםם.. 😊


+*+הילייי שלךך לנצחח+*+
חחחח ממתה עליכןן
ועל התגובות הנדירווות שלכן..!!
אני מתחילה לכתוב את ההמשך..
ואני מקווה שאני אסיים מהר ויעלה..
אוהבת אתכן מלא
חנושש=))


😛
יחשישישישישיששששש 😊..
"אני הולכת היום למור.." אמרתי לעדן כשאכלנו ארוחת בוקר..
"רוצה אני יבוא איתך?"
"אם בא לך.."
"בא לי.."
"חח סבבה..=]" חייכתי ועלינו למעלה להתארגן.. תוך שעה בערך כבר היינו בביה"ח.. עלינו לקומה של מור..
אני: "היי גלוש.." אמרתי והתקרבתי אל גל.. "מה קרה??" שאלתי בבהלה כשראיתי אותה בוכה..
גל: "מור... הוא... הוא....."




אני: "הוא מה?!?!" שאלתי בבהלה ודמעות זלגו מעיניי..
גל: "הוא.. הוא.." אמרה ולקחה נשימה עמוקה.. "הוא התעורר!!!" פתאום בין כל הדמעות עלה
לשתינו חיוך ענק... הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם באותו היום...
כל כך שמחתי שהוא סוף סוף התעורר.. עדן שמח גם הוא, וחיבק אותי אליו...
אני:"ב..ב...באמת?" גמגמתי..
גל: "באמת באמת!!..." אמרה בחיוך גדול, אך פתאום המבט שלה השתנה, כאילו נזכרה במשהו..
ושוב הדמעות חזרו לעינייה..
אני: "גולי מה קרה? למה את עצובה? הוא התעורר!! את קולטת!? צריך להיות הכי מאושרים בעולם.."
גל:"כן... אבל.. אבל.." גמגמה
אני:" אבל מה גל?! יש משהו שאת לא מספרת לי נכון?!"
גל:"כ..ן.." השפילה את מבטה.. והדמעות רק המשיכו והמשיכו לזלוג מעינייה היפות..
אני:"מה קרה גל!? תספרי לי!!" הייתי כבר חסרת סבלנות..
גל:" הוא שונה עכשיו..."
אני:"מה זאת אומרת שונה!?"
גל:"זאת אומרת שישר שהוא פתח את העיניים היינו איתו.. והוא... הוא לא זיהה אותנו..!"
אני:"מה.. מה זאת אומרת לא זיהה?!"
גל:"הוא איבד את הזיכרון, הרופאים עדיין לא יודעים אם זה זמני או קבוע.."
אני:"יש איתו.. יש איתו מישהו?" שאלתי וניגבתי את הדמעות..
גל:"לא, אמא שלי ושי הלכו לקנות משהו לאכול.."
אני:"אוקיי.. אני נכנסת.. עדן אתה נשאר פה?"
עדן:כן בטח.. אני מחכה לך! תהיי חזקה מאמי.." אמר ונתן לי נשיקה במצח..
"תודה.." לחשתי לו ונכנסתי לחדר..


"אמרתי שאני לא צריך כלווום..!!" מור צעק, עיניו היו עצומות..
רציתי שהוא יתעורר.. אבל עכשיו.. עכשיו אני מפחדת.. שאולי הוא גם אותי שכח,
שאולי אף פעם לא יחזור לו הזיכרון...
"מורי.." אמרתי בקול די חלש והתקרבתי אליו..
"מי את?" שאל בזלזול ובקול שאף פעם לא הכרתי.. והמבט שלו!? אוךך את המבט הזה בחיים אני לא אשכח,
מבט של אי ודאות, של כאב וצער... מבט קר ועצוב..
"שאנל.. אתה.. אתה לא זוכר אותי?" שאלתי ודמעות שבו לעיניי..
"לא.." אמר שוב באותו הקול.. "אבל אממ.. אני רוצה לדעת.." אמר בקול שלו,
בקול שכל כך היה חסר לי.. ובחיוך הממיס שלו.. החיוך שכובש כל אחד.. והגומות המתוקות האלה,
אווו כמה שהתגעגעתי אליו..!!
"כן..?" שאלתי בחיוך גם אני והדמעות לאט לאט פסקו..
"כן..!!" אמר חד משמעית..
"ואממ זה אפשרי!? אפשר לספר לך או שאתה צריך להיזכר לבד..?"
"אפשר לספר לי.. בטח שאפשר.."
"אוקי.." אמרתי והתיישבתי על הכיסא שליד המיטה שלו.. "קודם כל, אפשר לבקש משהו?"
"חופשי=].."
"אפשר חיבוק ונשיקה?"
"חח כן.." חייך אלי ופתח את ידיו, התקרבתי אליו וחיבקתי אותו חזק..
"התגעגעתי אלייך.." לחשתי ושמעתי אותו מחייך..
נתתי לו נשיקה ארוכה בלחי והתיישבתי בחזרה בכיסא.. שמעתי צלצול של הודעה מהפלאפון..
פתחתי את ההודעה והיא הייתה מגל..

*הוא מסכים לדבר איתך!? עם אף אחד הוא לא רצה לדבר..*

^כן הוא מסכים, אני נשארת פה עוד קצת..^ רשמתי במהירות ושלחתי לה..

*אוקי מאמי, אני ועדן הולכים לעשות סיבוב, להתאוורר, בהצלחה!*

^טנקס יפה שלי, אוהבת אותך^ שלחתי לה וכיביתי את הפלאפון..


"כיביתי את הפלאפון, לא יפריעו לנו.." אמרתי למור שחיכה בסבלנות..
"סבבה.."
"את אבא שלך וגליה כבר ראית נכון?"
"כן.."
"ואת גל?"
"גם.."
"אוקי..=].." חייכתי אליו וחשבתי מאיפה להתחיל.. "אני ואתה גרים בת"א..
אני עברתי לת"א מבת ים.. איפה שגל וגליה גרות..באחד החגים בתחילת שנה ישנתי אצל גל
ואתה ואבא שלך באתם לאכול איתנו ארוחת ערב.. שמה הכרנו.. "
"ואממ.. מה.. מה אנחנו?" הוא שאל וראו עליו שהוא מתבייש..
"אנחנו!? הידידים הכי טובים בעולם..."
"חח כן!? =].." שאל בחיוך גדול..
"אכן כן.. למה רק איתי הסכמת לדבר?"
"לא יודע, שנכנסת הרגשתי משהו.. שאני רוצה לדבר איתך...ולדעת מי את..."
"חח אין אתה פשוט לא מבין איך התגעגענו אליך, כולנו.. כל יום היינו איתך.. מדברים איתך ומחכים שתתעורר... והנה, התעוררת=].."
"יאפ התעוררתי.." חייך חיוך קטנטן.. "תגידי, איפה אמא שלי?! מה לא אכפת לה ממני...?"
"אמא שלך... היא... היא מתה..." אמרתי והשפלתי את ראשי..
מור תפס את ראשו בין ידיו וכיווץ את עיניו..
"מור?? מור מה קרה?!" נבהלתי
"הראש, הראשש..." אמר
"אני קוראת לרופא..." אמרתי ויצאתי מהר מהחדר..
קראתי לרופא והוא נכנס לחדר וסגר אחריו את הדלת..
חיכיתי מחוץ לדלת של מור, הלכתי מצד לצד..
בחוסר סבלנות ובלחץ היסטרי..
אחרי כמה דקות שנראו לי כמו נצח הרופא יצא מהחדר של מור..
"מה קרה למור..??" שאלתי אותו..
"כדאי שתכנסי לראות אותו.."
"אתה מלחיץ אותי!!"
"מצטער..=/ אבל את צריכה להיכנס..!"
"אוקי.." אמרתי ונכנסתי לחדר של מור.. הוא שכב במיטה עם עיניים עצומות..
התקרבתי אליו וליטפתי את פניו..
"שאנלי.." לחש ופתח לאט את עיניו..
"כן מורי...? איך אתה מרגיש..?"
"יותר טוב.. הרופא הביא לי כדור.. "
"ומה הוא אמר שזה..? למה הכאבי ראש האלה פתאום?"
"הוא אמר שזה 'הסימנים לכך שהזיכרון חוזר..' " אמר וחיכה את הרופא..
"באמת!?!? יואואיאויאואא..." שמחתי כל כך וקפצתי עליו עם חיבוקים ונשיקות..
"כן כן..=].. תביאי לי שנייה את הפלאפון שלך.." אמר ולא הבנתי למה, אבל הבאתי לו..
הוא הדליק אותו ונכנס לתמונות [[!?]]
"אמרת שתשלחי לי את התמונה הזאת.." אמר והראה לי את התמונה שאתמול
בלילה הסתכלתי עליה מלא..
"יואו..." אמרתי והסתכלתי עליו בעיניים פעורות..
"מה..?" חייך אלי חיוך מדהים..
"הזיכרון חזר אלייך!?!??!"
"נראה לי שהוא מתחיל לחזור.. ביג טיים.."
"ישש חחח וואיי...תעשה לי מקום.." אמרתי למור והוא זז לצד של המיטה..
נשכבתי לידו והוא חיבק אותי אליו..


"תודה.." אמר לאחר כמה דקות של שתיקה..
"על מה?" שאלתי
"על זה שאת איתי..כיף לי איתך.."
"גם לי כיף איתך.. מלא.."
"חח.." צחק ונתן לי נשיקה קטנה בלחי.. הייתי עם מור בערך חצי שעה ואז גליה גל שי ועדן חזרו..
סיפרנו להם שהזיכרון של מור מתחיל לחזור, הם שמחו נורא..

-------------------------------------------------------------------------------------------------

"אויי אני כל כך עייפה.." אמרתי ונשכבתי על הספה בסלון.. עדן התיישב בספה שלידי..
"גם אני.. =/.. את יודעת את האחות הכי נדירה שיש בעולם..."
"מה אתה רוצה חנפן אחד?"
"אני רעב רצח.. מה נאכל?"
"אין לי כוח להכין כלום.. בוא נזמין פיצה.."
"סבבה.." אמר ולקח את הטלפון, חייג את המספר והזמין פיצה.. "עוד חצי שעה היא תגיע.."
"אוקי.." אמרתי וקמתי מהספה.. "אני הולכת להתקלח.." הוספתי ועליתי לחדר,
התקלחתי במהירות וכשיצאתי התלבשתי,
לקחתי את הפלאפון וחייגתי לניר..
"יפה ששלי..." ענה אחרי כמה צלצולים..
"בובי נכון שאתה הכי מדהים בעולם...?"
"נכון.."הסכים איתי
"ונכון שאתה אוהב אותי?"
"הכי שבעולם.."
"ונכון שאתה עכשיו מתארגן ובא לאכול איתי ועם עדן פיצה...?" אמרתי בחיוך
"נכון.."
"כן!?
"יאפ.. אני תוך כמה דקות אצלכם.."
"סבבה מאמי יאללה בעיוש.."
"בהיי בובה שלי.."
ניתקתי את הפלאפון וזרקתי אותו על המיטה, ירדתי לסלון ועדן עדיין ישב על אותה ספה באותה תנוחה..
לא זז מהמקום..
"ניר בא עוד מעט.." אמרתי, התיישבתי לידו והנחתי את ראשי על רגליו..
"את מאושרת אה?" שאל בחיוך וליטף את שערי..
"הכי שבעולם.. כמה שחיכיתי שהוא יתעורר, עד כדי כך שאני לא מאמינה שהוא התעורר..!"
"חח תאמיני.. כי זה קרה.." אמר והדליק את הטלוויזיה.. חיפשנו מה לראות ותוך כמה דקות הגיעה
הפיצה וניר.. שילמנו, התיישבנו בסלון והתחלנו לאכול..
אני:"נחש מה..?"
ניר:"מה?"
אני:"מור התעורר..!!"
ניר:"כןן@? ממתי??"
אני:"היום.. אבל הזיכרון שלו עדיין לא חזר.."
ניר:"מה מה..? ללמה?"
אני:"בגלל שהמון זמן הוא היה מחוסר הכרה הזיכרון שלו נפגע..אבל הוא מתחיל לחזור.."
ניר:"אה.. יפפה..=]"
אני:"יאפ.. עוד יומיים הוא משתחרר.. בואו נעשה לו מסיבה קטנה כזאת בבית.."
עדן:"כן יאללה=].."
ניר:" נזמין את אופק עומר ליגל דניאל ורון.. ואני מכיר כמה חברים שלו שבם מהבצפר שלו.. נזמין גם אותם.."
אני:"סבבה.. נדבר עם שי.."
עדן:"אוקעי=].."
אחרי חצי שעה בערך סיימנו לאכול, עדן עלה לחדר שלו ואני וניר עלינו לשלי..
התקשרתי לגל ושאלתי אותה איפה היא ישנה היום..
היא אמרה שאצל שי..
"היא ישנה אצל שי.. אז תישן אצלי.."
"סבבה.."
"חח מתה עליך.." אמרתי ונתתי לו נשיקה ארוכה וטעימה..=]..
"אוהב אותך.." אמר לי בקול מדהים והסתכל עמוק בעיניי..
"גם אני אוהבת אותך יפה שלי.." אמרתי ושנינו נשכבנו במיטה.. הוא חיבק אותי אליו..

-------------------------------------------------------------------------------------------------

"לילה טוב נירי.."
"לילה טוב בובה.." אמר ונתן לי נשיקה קטנה בפה.. חייכתי אליו והוא החזיר לי חיוך.. שמתי את ראשי על חזהו וככה נרדמנו, מחובקים.......




יפיופות שליי..
ההמשך דיי מעפפן.. לא ?!
ממצטערת=/
תגיבו בכל זאת..?
שיהיה לכן שבוע מוווושלם
אוהבת ממלא
חנושש=))
יצא פרק ה-כ-י יפה בעולם ..
אוהבת המוןהמון..

אה ואגב קראתי את הפרק לפני כולם נה נה בננה 😛

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס