בנוווותתתת....היא לא אשמה שהמחשב שלה התקלקלללל....
נסיכה שלללייייי,אני פשוט אוהבבבבבבבת אותתתתך!... 😊....
שימייי המשך ברגגעע שתווכללליי..
מואאאההה
יפיופות שששלי קודם כל,
מי שלא הכי זוכרת מה היה פרק קודם
שתסתכל בעמוד 135...
ודבר שני תודה רבה על הסבלנות וההבנה
ומצטערת על הייבוש...
המחשב שלי עדיין לא חזר מתיקון, אבל כתבתי משל אח שלי..
"קחי שאנלי..." חזר עדן אחרי כמה דקות והביא לי בקבוק קטן של קולה..
"תודה.." אמרתי ושתיתי קצת.. "רוצה?" שאלתי את ניר..
"כה.." שתה טיפה וסגר את הבקבוק..
"אני נכנסת שוב למור.." אמרתי וחזרתי לחדר של מור...
. שוב התיישבתי על הכיסא שליד המיטה והחזקתי בידו...
התחלתי לדבר, איתו.. לקוות שישמע אותי....
סיפרתי לו על היום עם ניר, ועל השיחה אתמול עם אמא.. על אבי, על עדן וניר...
בקיצור על הכל...
"שאנל.........." שמעתי מישהו קורא לי.. הסתובבתי וראית את......................
גל וגליה...
גליה: מה שלומו? שאלה ושתיהן התקרבו אלי וחיבקו אותי...
אני: ניתחו אותו לפני כמה שעות... עכשיו הוא צריך להתעורר...
גל: עוד כמה זמן הוא יתעורר?
אני: לא יודעים... יכול להיות עכשיו, מחר או עוד חודשיים......
גל: שיוו.. למה דווקא הוא?! שאלה בחוסר אונים והתיישבה לידי בכיסא..
אני: בדיוק מה שאני שאלתי.. אמרתי וחיבקתי אותה...
גליה: איפה שי?
אני: הלך לבית קצת, הוא היה נורא מותש... הוא אמר שהוא יחזור תוך שעה...
גליה: אוקי...
היינו עם מור בחדר חצי שעה בערך ואז יצאנו לעדן וניר שחיכו בחוץ...
ניר: איך הוא? שאל ופינה לי מקום לידו..
אני: אותו הדבר... אמרתי והתיישבתי לידו... הוא חיבק אותי אליו..
עדן: הוא יהיה בסדר שאנלי.... אמר וניסה לחייך אלי..
אני: אני מקווה..!
שי הגיע אחרי כמה דקות והוא וגליה נשארו בבית חולים...
אני עדן ניר וגל הזמנו מונית, שמנו את ניר בביתו וחזרנו הביתה...
אני: לא סיפרת לי בסוף מה היה עם רון? התקשרת אליה? שאלתי ושלושתנו התיישבנו בסלון
עדן: כן... חייך חיוך קטנטן..
אני: ו...?
עדן: ואנחנו יוצאים היום...
אני: כן!?=]... בפעם הראשונה היום חייכתי, והייתי לי סיבה טובה לא?!...
עדן סוף סוף יוצא עם מישהי אחרת...
עדן: "אכן כן..." אמר בחיוך עוד יותר גדול משלי... "אני עף להתארגן..." אמר ועלה למעלה במהירות...
"הם לא חברים!?" שאלה אותי גל..
"עדן ורון?"
"כן..!"
"לא.. זאת רון אחרת.."
"אהה חח..."
הדלקתי את הטלוויזיה וחיפשתי משהו מעניין לראות..
"אין שום דבר מעניין.." כיביתי את הטלוויזיה ושמתי את השלט לידי, על השולחן...
"טוב חייבים להעביר את המצב-רוח המעפן הזה...!!"
"צודקת..!!" אמרתי וחשבתי מה אפשר לעשות.. "בריכה!"
"שוו..?!" לא הבינה..
"בואי נכנס לבריכה..."
"אאהעאהאה נ כ ו ן... יש לך בריכה!! יאלללה בואי.."
"חח בואי למעלה להחליף לבגד ים..." אמרתי ושתינו עלינו למעלה..
הבאתי לגל את הבגד-ים הורוד שלי והיא נכנסה למקלחת להחליף..
בינתיים התיישבתי בכיסא של המחשב
הדלקתי את המסך ורשמתי אווי:
'בבריכה עם גלוש היאפה שלי...
ניר אני אוהבת אותך..'
לחצתי אישור וחיפשתי את ניר ברשימת המחוברים.
. כשמצאתי לחצתי על שמו וכתבתי לו הודעה
שאנלי=]-
נירי תודה.. אוהבת אותך מלא...
בעלי המושלם-
על מה תודה יפה שלי? וגם אני אוהב אותך!!
שאנלי=]-
תודה על שהיית איתי...
בעלי המושלם-
אין על מה בובה שלי... את הולכת לבריכה עם גל?
שאנלי=]-
יאפ.. בא לך לבוא?
בעלי המושלם-
לא עזבי, אני עייף רצח..
שאנלי=]-
אוקיי.. אז לך לישון בובי.. לילה טופ, אוהבת..
בעלי המושלם-
לילה טוב נסיכה.. אוהב הכי שאפשר...
"יאללה לכי לשים בגד ים..!!" אמרה לי גל כשיצאה מהמקלחת...
ניסיתי לשרוק לה, אבל לא כל כך הלך לי...
"חחח איןן אף פעם לא ידעת לשרוק..!" צחקה עלי...
"חכי חכי.. אני עוד אלמד!!" חייכתי, לקחתי את הבגד ים התכלת שלי ונכנסתי למקלחת...
החלפתי במהירות וחזרתי לחדר..
"יש הודעה.?" שאלתי את גל שהייתה במחשב...
"כה.. מדניאל.."
דנדוש שלי-
מדהימונת אופק סיפר לי על מה שקרה למור.. אל תדאגי, הוא יהיה בסדר!!!
שאנלי=] -
תודדה יפיופה שלי... יאללה אני זזה לבריכה.. נדבר בובית?! אל תחשבי שאת הולכת להעלם לי
בגלל שחופש כן!? אוהבת אותך הכי שאפשר..
דנדוש שלי-
חס וגראס.. יאללה שמנה לכי תיהני לך... לאב יו מוואה..
יצאתי מהאיסיקיו וכיביתי את המחשב... אני וגל לקחנו 2 מגבות וירדנו למטה...
עשינו לנו טוסטים ויצאנו איתם לגינה...
התיישבנו על שפת הבריכה עם הרגליים בתוך המים ואכלנו את הטוסט..
"ספרי לי איך בבת ים.."
"הכל רגיל..."
"נו גגגל..."
"נו שאנלל?" חיכתה אותי..
"חח מכוערת... ספרי לי.."
"אין מה לספר.. משעמם רצח בבת-ים.."
"בגלל זה את תהיה אצלי בחופש הזה מלא.."
"חופשי..."
"מה איתך ועם רועי?"
"רגיל.."
"נווו יא כבדה דברי כבר...!" אמרתי ושפרצתי עליה מים..
"חח דיי.." השפריצה עלי בחזרה... "אני עדיין אוהבת אותו, אבל אנחנו ידידים.."
"זה מטומטם.. מאוד..!"
"למה?!"
"הוא אוהב אותך ואת אותו.. למה אתם לא עושים עם זה משהו..?"
"כי שאנחנו ביחד אנחנו רבים מלא.. ושנינו החלטנו שהכי טוב זה שנהיה ידידים..."
"טווווב..." לא הבנתי אותם, אבל אם זה מה שטוב בשבילם!? זה גם טוב בשבילי..
"כבר חוזרת.." אמרתי ועליתי מהר לחדר..
הבאתי את המצלמה וירדתי..
"חח איןן את כל כך אוהבת להצטלם.." אמרה לי גל
"חח נכון..!" הסכמתי איתה.. "בואי שממנה.." משכתי אותה..
פתחתי את המצלמה והתחלתי לצלם אותה, אח"כ היא צילמה אותי..
ובסוף הצטלמנו ביחד...
"יצאו תמונות יפות רצח.." חייכתי אל גל..
"מקווה.." חייכה אלי בחזרה.. שמתי את המצלמה על המיטת שיזוף שהייתה ליד הבריכה וקפצתי
קפיצת ראש למים.. גל קפצה אחרי..
"חח טוב שלא הוצאת את כל המים מהבריכה.." צחקתי עליה..
"חח זונה.." ניסתה להטביע אותי ו.... לא הצליחה :}.."יואו אם הייתה לי בריכה, הייתי נכנסת כל יום.."
"זה נראה ככה.. אבל הכי לא.. אני נכנסת פעם ב..."
"חח אהבלה.... תגידי איפה אמא שלך?"
"בטח עובדת.."
"מה?!? כבר 10 וחצי.. למה היא עובדת עד כזה מאוחר...?"
"בגלל מי שעובד איתה.."
"מה זאת אומרת?" שאלה והתחלתי לספר לה על אבי....
"שאנלי אל תכעסי עליה בלי לדבר איתה קודם... אולי היה ביניהם משהו עוד לפני שנולדת.."
"יכול להיות..=/ טוב עזבי אותה עכשיו.."
"עזבתי.." קרצה לי ויצאה מהבריכה..
"לאן?!" שאלתי..
"להביא משהו לשתות.. את רוצה?"
"כה.. קולה.."
"אוקעי.." חייכה התנגבה, ליפפה את המגבת סביב גופה ונכנסה לבית..
אחרי כמה שניות היא חזרה עם 2 כוסות ובהן קולה... היא שמה על השולחן..
יצאתי מהבריכה והתיישבתי בכיסא שליד השולחן..
"יודעת, יש מצב לחתונה.." אמרה גל וחייכה אלי..
"את ורועי?!" קרצתי לה..
"דדדעי מכוערת..!! אמא שלי ושי.."
"כן!? ווהאעה נאדיר..!!"
"כה לגמרי..."
"ואת ומור תהיו אחים.."
"חח אכן כן=].."
"רררגעע..." אמרתי אחרי כמה שניות של שתיקה
"מה קרה?"
"שי ומור עוברים לבת ים או שאת ואמא שלך לת"א?" חייכתי חיוך ע-נ-ק-י
"כנראה שלת"א..."
"כןןןןן!? יואואואואואווו יששש..."
"אל תשמחי... זה לא בטוח עדיין.."
"זה כן זה כן.."
"בעזרת ה'..."
"רק בעזרתו..!"
"אני לא יודעת בכלל אם אני רוצה לעבור לגור כאן.." אמרה בפנים עצובות..
"למה?"
"איך אני יעזוב את כול החברים... =[...?"
"זה ממש קשה בהתחלה.. אבל את כבר מכירה פה מלא.. ויש לך את מור שיכיר לך עוד..
. כמו שעדן הכי לי את כול החברים שלו..."
"צודקת.. אבל עדיין זה לא אותו הדבר.."
"נכון.. אבל את עדיין תהיי איתם בקשר.. כמו שאני איתם..."
"תגדירי להיות איתם בקשר... לדבר איתם פעם במלא זמן..?! =[.."
"לא.. פעם ביום באיסיקיו/מסנג'ר.. ובטלפון.. ובכל חופש תיפגשו..."
"גם ת"א זה נראה כמו ארץ אחרת.."
"חח מה למה?"
"כולם פה סטייליסטים כאלה.. עם האף בשמיים.."
"לא נכון... יש כאלה, לא יכולה להגיד לך שלא... אבל לא כולם כאלה!!"
"ברור.. תמיד יש גם וגם.."
"נכון.." חייכתי אליה וקמתי מהכיסא.. "בואי נכנס..." אמרתי והתקדמתי לבריכה..
"בואי.." ענתה לי ודחפה אותי למים..
"חח שווווווונאת אותך..." צעקתי כשהוצאתי את הראש מהמים...
"ואני אוהבת אותך..." צחקקה לה וקפצה גם לבריכה...
היינו בברכה עד 12 בערך.. הכנסנו הכל לבית וסגרתי את התריס...
שמנו עלינו את המגבות עלינו למעלה..
גל נכנסה למקלחת בחדר שלי להתקלח ואני נכנסתי בחדר של דורון..
לקחתי מכנס קצר וגופיה והבאתי גם לגל... עשיתי מקלחת מהירה ויצאתי לחדר...
שמתי שירים שקטים במחשב וכיביתי את המסך..
סידרתי קצת את החדר וגל בדיוק יצאה..
"עייפה?" שאלתי אותה..
"מאוד.."
"אז נלך לישון פרינססה.." אמרתי ושתינו צנחנו על המיטה.. כיביתי את האור..
"לילה טוב גולי.."
"לילה טוב שאנלוש.. היה לי ממש כיפ איתך היום.. התגעגעתי אלייך.." אמרה בקול מתוק
ונתנה לי נשיקה בלחי..
"חח גם לי היה כיף איתך ריגשי שלי.." אמרתי ועצמתי את עיניי, נתתי לעצמי לנוח
סוף סוף מהיום המעייף הזה... אחרי כמה דקות נרדמתי ~*לילה טוב...*~
"קווווומי..." שמעתי את גל צועקת ובווום תוך שנייה כרית נחתה על פניי..
"לא צ'ה..." אמרתי בקול מתפנק והסתובבתי לצד השני..
"ככה את!?" אמרה וידעתי לפי קולה שהיא מחייכת.. שמעתי את דלת האמבטיה נפתחת
ואחרי כמה שניות נסגרת, ואת גל צועדת לכיוון המיטה... ששפלץץ מים נשפכו עלי..
"ההגזמנוו...=[..."
"הגמנו!? אם את לא קמה עכשיו, תביני שעוד לא התחלנו.." אמרה בקול מאיים..
"אוקיי.. אני קמה.." אמרתי בלית ברירה וקמתי לכיוון המקלחת, נכנסתי שטפתי פנים
וצחצחתי שיניים ותוך שניות הייתי כבר בחוץ..
"סוף סוף הפרינססה שלי קמה..!!" גל חייכה אלי חיוך?! אוךך חיוך שדרש... דרש שאני יעיף אותה
מהחלון ישר לבריכה... אבל... אני לא יכולה=[... אז במקום להעיף אותה לבריכה העפתי אותה למיטה..
"אווך..." התבכיינה..
"אוך!? אוך!??! זה שהערת אותי ב6 בבוקר זה לא אוך!?"
"האמ האמ.. לא 6 בבוקר כבר 1... והייתי רעבה..." חייכה בביישנות
"חחח ששמננהה..." נקרעתי וירדנו שתינו למטבח..
הוצאתי 2 שקיות שוקו מהמקרר וכדורי שוקולד..
שמתי הכל בשולחן שבסלון והתיישבנו שתינו..
"ישנת טוב?" שאלתי אותה..
"יאפפ.. ואת?"
"אם לא היית מעירה אותי......"
"חח נו מצטערת..."
"חפיף יאפה שלי..."
היינו כמו דקות בסלון ואז עדן ירד...
אני: ששלום נסיך... נווו ספר איך היה...!
עדן: דקה אני בא... אמר ונכנס למטבח, לקח שוקו ועוגת גבינה והתיישב לידנו..
גל: נו שמן איך היה!??!
עדן: כיף רצח... עד שרון באה..
אני:רון..?!
גל:רון האקסית!?
עדן: רון האקסית..
אני& גל: ומה היה???
יצא ארוך לא? 😊
תגיבו..
אוהבת אתכן הכי הכי הכי שבעולם..
חנוששששש=)))
מוווווווושלםםם((:
המממשך..
מדהים יפה שליי..מושלם כרגילללל.. 😊
פשוט אוהבת אותך נסיככככככה..
כיייייייייייף להם הם כבר בחופפפש
ולנו יש מחר ששבוע ששלום \:
חחחח
ווווו-ואי ככתבת שמה איפפשהו -ליפפה- שעעעעה עד שההבנתי ממזה חחחח
טיפפשה שככמותי 😁
אבל אייפה ניר ? ההוא הככי שווווה בססיפור P:
יאאאאאא איזה מהמםםםם
המשךךךךךךךךך =]=]
מדהימות שליי
תודה על התגובות..
אוהבת אתכן הכי שרק אפשר..
ואני ממש אנסה להמשיך היום..
מוווואה ענקיתת לכולכן..
חנושש=))
מהמממממממםם
איזה חמוד נירו'שש
תמשיכיי דחוףף
מואהה
ייייייייייייייייייייייייששששששששששששששש
חחחח סוף סוף המשך 😊
מאמי
יצצא
לך
ארוך
ומדהייייייייים
לאללהההההההההההההה 😊
אוווווווווהבת, סופה
וד"א
המששששששששך
דחווווווווווווווווף =]]
ואאאאאי
פרק ארררררוךך וסוףףףף מותחחחח!
המשששששך
היינו כמו דקות בסלון ואז עדן ירד...
אני: ששלום נסיך... נווו ספר איך היה...!
עדן: דקה אני בא... אמר ונכנס למטבח, לקח שוקו ועוגת גבינה והתיישב לידנו..
גל: נו שמן איך היה!??!
עדן: כיף רצח... עד שרון באה..
אני:רון..?!
גל:רון האקסית!?
עדן: רון האקסית..
אני& גל: ומה היה???
עדן: היא הייתה עם המשפחה שלה.. והתיישבה בדיוק מולי, כל הזמן שהיינו שם היא הסתכלה עלינו
במבט רצחני...
אני:היא מקנאה..
עדן: היא לא..! היא כבר לא אוהבת אותי, זה כזה שקוף.. חוץ מזה שאין לה במה לקנאות.. ביני לבין
רון אין כלום...
גל: אבל היא לא יודעת את זה... היא פשוט רואה אותך, אקס שלה יוצא עם מישהי אחרת...
עדן: צודקת... אח"כ שהם הלכו היא עברה לידי ואמרה שלום וזה, חייכה אל רון את החיוך הציני הזה שלה..
אני: תתעלם.. היא עוד תבין שהמשכת הלאה..
עדן: אני מקווה..=].. אמר ובדיוק אמא ירדה לסלון...
אמא: "בוקר טוב.." אמרה וחייכה חיוך גדול.. "גלוש מה שלומך? הרבה זמן לא ראיתי אותך.." הוסיפה ונשקה לי לגל ולעדן..
גל: הכל בסדר=].. וכה אה?! מלא זמן..
אמא: כן.. מה שלום מור? איפה גליה?
אני: מור?! מחכים שיתעורר... וגליה אצל שי בטח, או בביה"ח..
אמא: אני אתקשר אליהם, ואזמין אותם לפה..
עדן: את יוצאת לעבודה?
אמא: כן, אני הולכת לארוחת בוקר עם אבי ומשם לעבודה..
עדן: עוד פעם אבי הזה!?
אני: מה יש לך איתו!?
אמא: הפ הפ מה קרה לכם תגידו לי?!
עדן: כלום! אנחנו פשוט רוצים לדעת.. את לא באה ומספרת אז אנחנו שואלים..!
אני: ב-ד-י-ו-ק..!! הסכמתי עם עדן..
אמא: עם כול השאלות תצטרכו לחכות.. אני מאחרת כבר, נדבר שאחזור מהעבודה..
אני: וכמו אתמול תחזרי ב12 בלילה?!
אמא: שאנל פה את כבר עברת את הגבול!!
אני: מה שתגידי... אני שונאת את זה, שונאת שאת מסתירה ממני ומעדן הכל... חושבת אנחנו ילדים
קטנים שלא מבינים כלום.. זה כזה שקוף שיש בניכם משהו..
אמא: ואני שונאת הרבה דברים.. למישהו אכפת!? נכון שלא?! אמרה ויצאה בטריקת דלת מהבית..
אני: בונא היא נדפקה קשות..
עדן: אני לא מבין את הקטע שלה..
אני: גם אני לא..
גל: יש לי פלאפון... אמרה כששמעה את צלצול הפלא שלה מלמעלה.. היא עלתה במהירות ותוך
שניות ירדה עם הטלפון בידה..
גל: שי בא לקחת אותי למור, אתם באים?
אני: אני אבוא..
עדן: אני לא יכול...=/ קבעתי עם עומר ואופק..
אני: אוקעי.. עלינו להתארגן...
אני וגל עלינו לחדר שלי ונכנסנו לחדר ארונות..
"קחי מה בא לך.." אמרתי לה ופתחתי את הארונות בפניה..
"טנקס.." אמרה בחיוך וחיפשה מה ללבוש.. "לקחתי את זה וזה.." אמרה והראתה לי חצאית מיני ג'ינס וגופיה כתומה..
"סבבה.." אמרתי והוצאתי לי שמלת מיני בצבע חום וכפכפים תנכיות "קחי את אלה לנעול.." אמרתי
והבאתי לגל כפכפים כתומות עם עקב גבוה..
"תודה בובית.." חייכה אלי וסיימה להתלבש.. התלבשתי גם אני במהירות ענדתי שרשרת כסופה..
הסתרקנו התאפרנו והיינו מוכנות.. שי התקשר ואמר לנו לצאת..
לקחנו פלאפונים ומפתח וירדנו למטה..
מהמטבח הוצאתי שקית ובתוכה שמתי ביסלי במבה ו-2 בקבוקי קולה קטנים...
"עדן יצצצצצצצצאנו ונעלתייי..." צעקתי לעדן שהיה למעלה ויצאנו מהבית...
אני וגל נכנסנו למכונית של שי..
אני& גל: שאלום...=].. אמרנו ביחד..
שי: חח שלום שלום.. מה שלומכן?
אני: בסדר..
שי: ישנתן טוב?
גל: אכן כן=].. איפה אמא?
שי: נסעה לעבודה, אח"כ לבית שלכם להביא לכן בגדים ואז לביה"ח..
גל: אה אוקי..=]
אחרי כמה דקות הגענו לביה"ח, יצאנו מהאוטו ושי נעל אותו..
עלינו לקומה של מור ונכנסנו שלושתנו לחדרו..
ישבנו איתו, דברנו איתו.. וקיווינו כל כך שיתעורר כבר ויענה לנו.. אבל לא, הוא לא התעורר...
לא התייאשנו המשכנו לדבר...
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"נירי כבר חודש עבר..=[.." אמרתי לניר בקול חנוק והתיישבתי לידו,על המיטה שלו בביתו..
"שאנלי אני לא רוצה לפגוע בך או משהו כן!? את פשוט צריכה להכיר במציאות.. שאם הוא לא התעורר
עד עכשיו, יש סיכוי שהוא לא יתעורר...." אמר, שמעתי צער בקולו וראיתי עצב בפניו...
ראיתי שהיה לו קשה לומר לי את זה, לומר לי את האמת...
לא שלא ידעתי אותה כן!? פשוט הכחשתי.. רציתי להיות בידיעה שהוא עוד יתעורר..
ויחזור להיות איתנו...
במהלך החודש הזה כמעט כל יום הלכנו לבקר אותו, גל ישנה אצלי כל הזמן הזה..
ולפעמים רועי בא מבת ים ונישאר גם...
עדן ורון?! רבים כמו חתול ועכבר... רואים על רון שהיא מקנאה.. ובצדק, היא עדיין אוהבת אותו..
קשה לה להבין שהוא ממשיך הלאה... רון השנייה!? מדהימה, היא באה אלינו כמה וכמה פעמים...
היא ועדן בקשר מעולה.. אבל ניראה לי שהם רק ידידים..
אופק ודניאל!?, עומר וליגל?! כרגיל מדהימים... לא רבים בכלל.. ותומכים בי בכל הקשור למור...
גם הם באו איתי המון לביה"ח...
-------------------------------------------------------------------------------------------------
אמא:שאנל בואי רגע... אמרה לי אמא ישר כשנכנסתי הביתה, בדיוק חזרתי מניר...
אני:קרה משהו?
אמא: שבי, אנחנו צריכות לדבר.. ועדן צריך לרדת כל רגע..
אני: אוקעי.. אמרתי,בדיוק עדן ירד, התיישב לידי.. והיה צלצול בדלת..
אני: עוד מישהו צריך לבוא?
אמא:כן.. אמרה והלכה לפתוח את הדלת.. לאבי [[?!]]
עדן: מה הוא עושה פה!?
אמא: תכף תדע.. אבי שב.. אמרה ואבי ישב בחוסר נוחות על הספה שמולי ומולי עדן..
אני:מה את עושה עם התמונה שלו?!? שאלתי את אמא כשראיתי שהתמונה של 'אבא' שלי בידה..
עדן: מי בתמונה? שאל אותי..
אני: אבא שלי... עניתי בזלזול..
אמא הביאה לי את התמונה..
אני: מה? שאלתי וניסיתי להבין למה היא הביאה לי אותה פתאום..
אמא: תסתכלי עליו..
העברתי מבט קטן בתמונה, "נו?" שאלתי..
אמא: שאנל, אבא שלך..? זה שבתמונה..? זה אבי...
אני:חח בדיחה טובה.. יש להם עיניים דומות נכון, אבל זה לא הוא..
אבי: זה כן אני.. אמר והשפיל את ראשו..
אני: אני לא מאמינה.... אמרתי ועדיין ניסיתי לעכל, שאבא שלי?! פה.. לידי...
כנראה שאיפושהו עמוק עמוק בפנים חשוב לו ממני... ואולי, אולי הוא אוהב אותי...
אבל, אם הוא היה אוהב אותי, הוא לא היה נעלם.. לא שומר על קשר, לא מתקשר ולא כלום....
אני: אני... אני הלכתי... אמרתי בגמגום ויצאתי מהבית..
לא יכולתי להישאר בבית, את האווירה יכלו לחתוך בסכין..
היא הייתה כל כך מתוחה...
" חכי שאנלל..." שמעתי את עדן קורא לי ורץ אלי..
"אני עדיין לא מבינה.." אמרתי והתיישבתי על הספסל הקרוב..
"לא מבינה מה?"
"לא מבינה למה היא סיפרה לי רק עכשיו.. עבר כבר מלא זמן מאז שראינו אותו.. ורק עכשיו היא נזכרה
להגיד לי?!"
"היא בטח לא ידעה איך לומר לך את זה..." אמר ובדיוק שמעתי את צלצול הפלאפון שלי,
הסתכלתי ועל המסך היה כתוב 'אמא'
"מה?" עניתי..
"איפה את?" שאלה..
"סתם..."
"בואי הביתה.."
"שהוא ילך אני יבוא.."
"ל-'הוא' יש שם.. קוראים לו אבי..! והוא רוצה לדבר איתך.. בואי ותדברו.."
"אין לי על מה לדבר איתו.."
"שאנל.." אמרה ונשמעה כל כך רצינית.. "בואי הביתה.." הוסיפה..
"הוא הלך?"
"כן.."
"בטוח!?" היססתי..
"כן.."
"אני באה.. בהי.."
"ביי..." ניתקה..
"מה היא אמרה?" שאל אותי עדן..
"הוא הלך, בוא נחזור.."
"טוב.." אמר ושנינו קמנו מהספסל.. בדרך הביתה גל שלחה לי הודעה,
ואמרה שהיא נשארת לישון היום אצל שי..
כשנכנסנו הביתה הכל היה סגור וחשוך...
"אמאא...?" צעקנו אני ועדן.. והיא לא ענתה לנו..
"בשביל מה היא אמרה לנו לחזור אם היא לא פה!?" כעסתי ועליתי לחדר.. סגרתי אחרי את הדלת
והדלקתי את המחשב התחברתי לאיסיקיו ומסנג'ר וכתבתי אווי:
'חשבתי שהכרתי אותה-טעיתי..'
לחצתי אישור וחיפשתי את ניר ברשימה..
שאנלי=]-
נירי?
בעלי המושלם-
שאנלוש בובה מה זה האווי הזה?! מה קרה?
שאנלי=]-
נכון אבי? זה שעובד עם אמא שלי.. אז הוא.. הוא אבא שלי..
בעלי המושלם-
ממה!??! איך את יודעת??
שאנלי=]-
אמא שלי עכשיו אמרה לי...=[..
בעלי המושלם-
וואי בובה... רוצה שאני יבוא?
שאנלי=]-
לא נסיך, כבר מאוחר.. אני אלך לישון.. נדבר מחר?
בעלי המושלם-
כה יפה שלי... ותנסי להכיר אותו.. אולי תאהבי אותו, אם אמא שלך בחרה בו להיות אבא שלך אני בטוח
שהוא בנאדם מדהים..
שאנלי=]-
אני מקווה.. תודה בובי..
בעלי המושלם-
אין על מה.. לילה טוב שמנה אוהב אותך
שאנלי=]-
אוהבת אותך יותר.. מוואה..
יצאתי מהחלון שיחה עם ניר וכיביתי את המסך.. נשכבתי במיטה שלי והתכסיתי..
לקחתי את הפלאפון והתקשרתי לרועי..
"הלוו...?" ענה אחרי כמה צלצולים..
"רועיקי הערתי אותך?"
"חפיפ..."
"בטוח? יש לך כוח לחפירות שלי..?"
"קרה משהו?" פתאום קולו לא היה כאילו רק עכשיו התעורר.. הוא היה נשמע ער לגמרי..
"כן.."
"ספרי.." אמר ונשמע מעוניין בדבריי..
"אבא שלי, זה אבי.. זה שעובד עם אמא שלי.."
"ת ש ב ע י.." אמר והדגיש כל הברה..
"ננשבעת חח.."
"מכווערת.. ורגע הוא נחמד כזה?"
"לא יודעת.. אני ועדן שללנו אותו מההתחלה... בלי לנסות בכלל להכיר אותו.." 😨
"וכי למה?" נשמע פתאום כמו מורה..
"חח 'וכי למה'?" חיכיתי אותו.. "הבאת ביציאה חרשנית.." הוספתי
"חופשי..נו דברי.."
"אממ כי היא הכירה לנו אותו לא הרבה זמן אחרי שדורון מת... היינו בטוחים שיש ביניהם משהו,
וכעסנו עליה.. ואותו!? בכלל לא רצינו להכיר.."
"הגזמתם.."
"בכלל לא.. אם היית רואה היא מתרגשת שהוא בא... זה היה שקוף שיש ביניהם משהו.."
"ויש ביניהם משהו?"
"לא יודעת.. לא שאלתי.. ישר שהיא אמרה לי את זה פשוט לקחתי את הרגליים ויצאתי מהבית.."
"זה שאת יוצאת מהבית, ולא נשארת לדבר איתם לא פותר לך את הבעיות.. אי אפשר לברוח מהבעיות,
הן באות אחרייך.."
"הווו רועיקי מישהו פה נהיה חכם, וזאת לא אני.."
"חחח ראית מה זה!? כפרעליי.."
"חח.. תקשיב נראה לי חפרתי לך יותר מידי ואתה מת לישון.."
"חח מת לישון כן, ופרת יותר מידי?! גם נכון.." אמר "חח צוחק צוחק.." הוסיף אחרי כמה שניות של שתיקה..
"חח טיפש.. יאללה נדבר יפיופי?"
"באארור.. חסר לך שלא.." אמר בקול מאיים..
"מי שמדבר, נעלמת לי חופשי אתה.."
"חח מצטער=/.. בבעי מאמי.."
"בהי ביי לאב יו.." אמרתי וניתקתי..
הסתכלתי על הפלאפון, נכנסתי לתמונות והתמונה הראשונה שראיתי היא שלי ושל מור..
כל כך התגעגעתי אליו... צילמנו את התמונה שהיינו אצלנו, כמה שנהנינו אותו היום..
'אוךךך אני מתגעגעת אליך... תתעורר כבר..!!'
חשבתי לעצמי והדמעות עלו לעיניי והחלו לזלוג בלי הפסקה..
"שאנלי..?" דלת חדרי נפתחה ועדן נכנס..
"כן?" התיישבתי במיטה וניגבתי במהירות את הדמעות..
"גם את לא נרדמת..?"
"משהו כזה.=/.. בוא.." סימנתי לו לבוא לידי, הוא נכנס לחדר,
סגר אחריו את הדלת ונשכב לידי..
"אני לא יודעת מה לעשות.." אמרתי מיואשת והנחתי את ראשי על כתפו..
"בקשר למה..?"
"בקשר לאבי.. אני לא יודעת אם לנסות להכיר אותו, או להעיף אותו מהחיים שלי-ומהר!"
"מה את רוצה?"
"זה כיף שיש אבא לא ככה?! אני רוצה אבא... אבל שהייתי קטנה, אחרי שהוא ואמא נפרדו הוא נעלם,
לא היה לו אכפת ממני בגרוש.. זה לא נקרא אבא..!"
"את צודקת, אבל הוא חזר... הוא רוצה להכיר אותך.."
"יכול להיות..."
"הכל מתחיל להסתדר לך.. לעומתי שהכל נהיה יותר ויותר גרוע.."
"למה בובי?" שאלתי בעצב.. כאב לי לשמוע אותו מדבר ככה..!
"אבא מת בגלל הסמים.. אני ורון נפרדנו..."
"אל תסתכל ככה על החיים.. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה.."
"ואם אין אחת כזאת?"
"תמיד יש.. פשוט צריך לחפש אותה, ולחפש טוב.."
"חח אני אנסה לחפש.. תודה אחות מושלמת שלי..=]"
"בכיפ נסיך.." חיבקתי אותו אלי.. "נכון שאתה נשאר לישון איתי היום?" הוספתי בקול של ילדה קטנטנה..
"נכון.." אמר באותו הקול..
"יייאיי.." חייכתי "לילה טוב שממן.."
"לילה טוב בובה..." אמר עדן ונתן לי נשיקה קטנה במצח.. "אוהב אותך.." הוסיף ועצם את עיניו
"גם אני אותך, הכי שאפשר.." אמרתי ועצמתי גם אני את עיניי.. לאחר כמה דקות נרדמתי.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"אני הולכת היום למור.." אמרתי לעדן כשאכלנו ארוחת בוקר..
"רוצה אני יבוא איתך?"
"אם בא לך.."
"בא לי.."
"חח סבבה..=]" חייכתי ועלינו למעלה להתארגן.. תוך שעה בערך כבר היינו בביה"ח.. עלינו לקומה של מור..
אני: "היי גלוש.." אמרתי והתקרבתי אל גל.. "מה קרה??" שאלתי בבהלה כשראיתי אותה בוכה..
גל: "מור... הוא... הוא....."
אני: "הוא מה?!?!"
מדהימות שלי ת-ו-ד-ה על התגובות..
תגיבו..
אני!? אוהבת אתכן מללללאאא 😊
מוואהה
חנושש=))
או מת או היתעורר
טוב נו המשך המהררר
