-------------------------------------------------------------------------------------------------
"שאנל בוקר בצפר קומי.." דיבר אלי עדן בקודים..
"אני עייפה.." כיסיתי את ראשי עם השמיכה..
"גם אני, בואי לא נלך.."
"בוא.." הסתובבתי לצד השני ולאחר כמה דקות נרדמתי..
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"מה הברזת?!?! חח" שאלה אותי דניאל כשהתקשרה אלי בערך ב10..
"כן.. עדן מדרדר אותי.."
"חחח עלקק.. יאללה שמנה את נשמעת עייפה רצח, תחזרי לישון.."
"אני אחזור.. ביי מאמי אוהבת אותך"
"בהי בי גם אני אותך!"
ניתקתי וכיביתי את הפלאפון.. שמתי אותו על הרצפה וחזרתי לישון..
"שאנלל.." שמעתי את הקול של עדן שהיה טיפה צרוד..
"אה?" עניתי גם נאי בקול צרוד..
"בואי לבצפר.."
"מה זה הפיצול הזה?!חח עזובב..למה ללכת עכשיו?"
"סתם לא יודע בא לי פתאום.."
"כדי לראות את רון אה?.. מה איתכם בסוף, לא אמרת לי..?"
"נפרדנו סופית.." נשמע עצב רב בקולו..
"מה???" הייתי בהלם.. 'רון ועדן נפרדו!?'
"כן.. היא אמרה שהיא אוהבת אותי רק בתור ידיד.."
"ואתה עדיין אוהב אותה?"
"לא יודע.. "
"טוב נסיך, יאללללללה קום ונלך לאכול,אני רעבה רציייח.."
"טוב שמנה.." אמר ונכנס למקלחת שבחדרו..
אני יצאתי מהחדר ונכנסתי למקלחת שבחדר שלי.. צחצחתי שיניים ושטפתי פנים..
עשיתי קוקו גבוה ויצאתי מהחדר..
ירדתי למטה וראיתי את עדן שוכב על הספה בסלון עם עיניים עצומות..
"מה בא לך לאכול? אני מכינה..!"
"טוסט.."
"סבבה..=].."
"לעזור לך?"
"לא, תודה..!"
הוצאתי 4 פרוסות לחם ועשיתי לי ולעדן טוסטים..
חתכתי ירקות, שמתי בצלחת נפרדת ולכל אחד בצלחת שמתי קוט'ג..
סחטתי 2 כוסות של מיץ תפוזים.. כשהטוסטים היו מוכנים לקחתי הכל לסלון..
"תודה מאמי.." חייך אלי עדן ולקח ביס מהטוסט..
"בכיפ, בתאבון.."
"גם לך.."
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"שאנלי אנחנו צריכים לדבר.." שמעתי את קולו של דורון..
"אין לנו על מה לדבר.." הסתובבתי בחזרה לטלוויזיה..
"בטח שיש לנו.." התיישב על המיטה בחדרי.. "תסתכלי עלי.." הוסיף..
"מה?" התיישבתי ישיבה מזרחית והסתכלתי עליו..
"אכזבתי אותך נכון..?" שאל והשפיל את ראשו..
"מאוד.."
"יש לזה סיבה.."
"למה יש סיבה?"
"לזה שראית אותי, קצת לפני חופש סוכות..." לקח נשימה ארוכה.. "מעשן סמים.."
"איזה סיבה כבר יכולה להיות לך!?"
"למשפחה שלי, יש כסף.. ההורים שלי נתנו לי תמיד מה שרציתי.. הבטחתי לעצמי שככה יהיה
גם עם הילדים שלי.."
"זה מה שעם עדן עכשיו, הוא מקבל ה-כ-ל.."
"בערך.. הרבה פעמים יצא לי להגיד לו 'לא'.. החברה שאנל, במצב גרוע.. "
"זאת לא סיבה לחזור לסמים.." התקלתי אותו במשפט, כמו שאומרים 'מתחת לחגורה'..
"עכשיו אני יודע שלי.. לא חשבתי על זה באוות זמן.. ידעתי שהמצב הכלכלי לא טוב, וידעתי שאני צריך את הסם, ובדחיפות.."
ראיתי שקשה לו לדבר על זה, אז החלטתי להפסיק עם השאלות.. לנסות להבין אותו, ולהיות איתו..
"דורוני, יהיה טוב.. מבטיחה!" חייכתי אליו חיוך מעודד וחיבקתי אותו חזק..
"תודה שאנל.. "
"אין על מה.. באמת שאין"
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"ראיתי אתמול דיברת עם אבא שלי.." אמר עדן בדרך לבצפר..
"כה.. "
"על..?"
"על אותו יום ש..........." התחלתי לספר לעדן את כל השיחה עם דורון..
"ווואה.. בחיים שלי לא דיברתי עם אבא שלי בכזאת כנות.."
"אתם צריכים ימים של אב ובן.. חחח"
"חח אהבלה.." נתן לי כאפה קטנה בלחי והלך לכיוון הכיתה שלו..
חייכתי אל דמותו המתרחקת, אחרי כמה שניות גם אני הלכתי לכיתה...
-------------------------------------------------------------------------------------------------
כעבור חודשיים........
החודשיים האחרונים עברו לי מהר..
עדן ורון חזרו להיות ידידים טובים..
ליגל ועומר, דניאל ואופק הזוגיות ביניהם מושלמת..555
אבל בדיוק לפני חודש, הגיע היום שהרס הכל.. היום ששוב הכל חזר להיות שחור..
יצא קצר רצח..
מצטערתת=[
תגיבוו.. 😊
מאווווהבת בכן
חנושש=))




