עליתי במהירות למקלחת, עשיתי מקלחת מהירה..
לבשתי פיג'מה ארוכה ונכנסתי אל מתחת לפוך,
עצמתי את עיניי ולאחר זמן קצר נרדמתי..
בבוקר התעוררתי מצעקות, של עדן ודורון.. קמתי בבהלה מהמיטה ויצאתי מהחדר,
נכנסתי לחדר של עדן וראיתי את שניהם שם מתווכחים..
"ההתנהגות שלך כבר מוגזמת!!!!" אמר דורון בקול רם, כמעט צעק..
"מה שתגיד.." התעלם ממנו עדן ונכנס למקלחת שבחדרו..
"מה קרה?" שאלתי את דורון, עדיין חצי ישנה..
"כלום חמודה..לכי תתארגני לבצפר שלא תאחרי!" אמר וניסה להישמע רגוע..
"אוקי.." אמרתי ונכנסתי למקלחת שבחדרי,שטפתי פנים וצחצחתי שיניים
ותוך דקות ספורות הייתי כבר בחדר ארונות מחפשת מה ללבוש..
הוצאתי מכנס לבן ארוך וקפוצ'ון של בצפר תכלת.. התלבשתי שמתי בושם, התאפרתי קלות..
הסתרקתי קצת והייתי מוכנה.. לקחתי את התיק והפלאפון וירדתי למטה..
עדן ישב במטבח ושתה נס, שאר הבית היה ריק.. כנראה אמא ודורון כבר יצאו לעבודה..
"מה היו הצעקות האלה על הבוקר..?" שאלתי את עדן והכנתי לי צלחת עם קורנפלקס,
שפכתי לתוכה חלב והתיישבתי מול עדן..
"סתם.." ענה
"נו עדן.. ספר לי.."
"הוא חושב שכל מה שמעניין אותי זה בנות בנות בנות.. שאני לא משקיע בלימודים
, שהתדרדרתי מאוד.. ושהציונים שלי לא מספקים אותו.."
"הוא דואג לך.. הוא דואג לעתיד שלך.."
"אני יודע, אבל שידבר כמו בנאדם ולא יצעק ככה!!" אמר בתוקפנות
"צודק.." הסכמתי איתו.. "תדאג גם אתה לעתיד שלך.."
"אני דואג.. אל תחשבי שלא.. אבל בתקופה הזאת אין לי ראש ללימודים.."
"בגלל רון.?"
"כה.." ענה והשפיל את ראשו..
"דבר איתה היום, טוב!? תשאל אותה מה היא מרגישה..
תשאל אותה אם היא מתגעגעת אליך כמו שאתה אליה.. אם היא עדיין אוהבת אותך כמו שאתה אותה.."
"אני מפחד.."
"ממה?"
"שהיא תגיד שלא, שהיא לא מתגעגעת אלי ולא אוהבת אותי יותר.. שהיא תגיד שמה שהיה בנינו נגמר,
ולא יחזור.."
"לא נראה לי.. אבל גם אם כן, לפחות תדע את זה.."
"צודקת.. תודה.."
"אין על מה.. יאללה לבצפר שמןן.." אמרתי ושנינו יצאנו מהבצפר..
-------------------------------------------------------------------------
"אוו הנה אהובתך, דבר איתה.." אמרתי כשראיתי את רון מס' צעדים לפנינו.. התקדמתי אליה..
"מישהו רוצה לדבר איתך.." אמרתי והיא הסתובבה..
"עדן.." אמרה בקול חולמני ומאוהב..
" תגידי לו את האמת.. ואל תפגעי בו..!"
"בחיים לא.." אמרה בחיוך והתקדמה אליו במהירות..
אני המשכתי ללכת אל הבצפר, ולאחר כ10 דקות הגעתי.. נכנסתי לכיתה וראיתי את הדר יושבת בסופה,
עם הידיים על השולחן וראשה עליהן..
"מה קרה?" שאלתי וליטפתי את שערה..
"אני עייפה.." אמרה בקול די מסטולי..
"חח הבהלת אותי..!"
"חח חמודה.. שבי לידי שיעור הזה.."
"מה עם ניר?" [ניר יושב ליד הדר..]
"נעיף אותו.." אמרה בקול שובב וקרצה לי.
"חח בסדר=].." עניתי ושמתי את התיק בכיסא שלידה..
"בואי נעשה סיבוב בבצפר, עד שיהיה צלצול.." אמרה הדר ושתינו יצאנו מהכיתה..
הדר:נירר מה קורה?! אמרה לךניר שבדיוק בא להיכנס לכיתה, נתנה לו נשיקה בלחי..
ניר:בסדר=] ואת?
הדר:גם.. רוצה לבוא איתנו?
ניר:לאן?
הדר:סתם להסתובב עד שיהיה צלצול..
ניר:אוקיי.. שנייה אני שם את התיק בכיתה..
הדר:טוב..
ניר נכנס לכיתה והדלת נסגרה אחריו, הסתכלתי על הדר במבט רצחני,
כאילו אני עוד שנייה עומדת להרוג אותה!
"את צריכה להראות לו שכבר התגברת על מה שהיה ביניכם!" אמרה בקול בטוח..
"צודקת.." אמרתי בהיסוס..
"יאללה בואו=].." אמר ניר בחיוך כשיצא מהכיתה,
שלושתנו הלכנו ביחד ל-2 ספסלים שהיו צמודים אחד לשני..
ובהם ישבו כמה ילדים מהכיתה ועוד חלק מהשכבה..
הדר וניר הכירו לי את אלה שלא הכרתי, חמודים..:}
---------------------------------------------------------------------------
אני:דיייי כבר לצעוקק!!,בצעקות לא מבינים כלום..!!
אמרתי לדורון ולעדן בעצבים, השעה כבר 7 בערב, והם לא הפסיקו להתווכח כל היום..
עדן:אל תתערביי... !! אמר לי בכעס, והמבט בעיניו היה שונה,
בחיים לא ראיתי את עדן עם מבט כזה..
אני: אני כן אתערב!, כואב יל שאתם ככה רבים..!! אמרתי ועליתי במהירות לחדרי,
סגרתי את הדלת ונעלתי במפתח.. לקחתי מכנס שחור ארוך וחולצה ארוכה דקה ונכנסתי למקלחת..
התקלחתי במהירות ויצאתי.. נעלתי נעלים לקחתי פלאפון, כסף ומפתח של הבית וירדתי למטה..
יצאתי מהבית וטרקתי את הדלת אחרי, אולי ככה הם יפסיקו אפילו לשנייה לצעוק.. הלכתי במהירות לאותו ספסל בו הכרתי את אופק..
------------------------------------------------------------------------------------
השעה הייתה בערך7 וחצי.. עכשיו כל הילדים הקטנים שם..
לא רציתי אותם סביבי עכשיו אז המשכתי ללכת.. קצת אחרי הפארק ראיתי ספסל והתיישבתי עליו..
הסתכלתי קדימה ומשם ראיתי את הים.. זה היה מדהים.. באותה השעה בדיוק התחילה השקיעה.. הסתכלתי על השמש ופתאום מישהו בא והתיישב לידי..
"השקיעה זה הדבר הכי יפה נכון?!" אמר לי.. הסתכלתי עליו..הוא נראה טוב..
שיער חום מבולגן כזה ועיניים בצבע חום דבש.. נראה סטייליסט
"כן" אמרתי וחייכתי
אחרי שנגמרה השקיעה וכבר היה חושך אמרתי לזה שעדיין ישב לידי..
"אתה בא לפה הרבה?"
"מתי שאני צריך לחשוב ולהיות קצת לבד.."
"אהה.. ובטח אני מפריע לך לא?! אז אני אלך.." אמרתי ולא חיכיתי לתשובה שלו..
קמתי מין הספסל והתחלתי לחזור הביתה..
"לא חכייי" הוא צעק לי.. הסתובבתי..
"מה?" שאלתי אותו
"תישארי איתי פה.."
"אני לא מפריעה לך??"
"לא בכלל לא.."
"אוקי אז אני אשאר חח"
"חח בואי.."
הלכתי והתיישבתי לידו..
"איך קוראים לך?" הוא שאל אותי..
"שאנל ולך?"
"אופק.."
"שם יפה"
"תודה מאמי גם שלך"
------------------------------------------------------------------------------
אספתי את רגלי אלי, וחיבקתי אותן.. הנחתי את ראשי עליהן והדמעות זלגו לאט לאט..
סיבה מטומטמת לבכות?!-תחליטו אתם..!, באותו הרגע רק היה בא לי לבכות ולבכות, לשחרר הכל,
לפרוק את הכאב שהצטבר בליבי לאחרונה..
"שלום נסיכונת.." אמר קול מוכר ואהוב..
הסתובבתי לעבר אותו הכל ומולי נגלו זוג עיניים בצבע חום דבש, מדהימות..
"שלום גם לך.." אמרתי לאופק..
"למה את בוכה?" שאל והניח את ראשי על ברכיו..
"מהכל.. מכל מה שעבר עלי בזמן האחרון.." אמרתי והדמעות המשיכו לרדת..
אופק הבין שאני לא רוצה לדבר.. אז שתק קצת.., ולאחר כמה דקות אמר:
"זוכרת שנפגשנו פה פעם ראשונה..?" שאל בחיוך כובש..
"זוכרת, בטח שזוכרת.." השבתי בחיוך ושוב נזכרתי באותו היום..
"אותו יום, הודתי ל-ה' מליון פעם..על שהכרנו.."
"הגזמת.."
"באמת שלא.. בזכותך אני שוב עם החברים שלי.. בזכותך אני רואה עכשיו את החיים בצורה שונה,
יותר בוגרת.."
"גם אז היית בוגר.."
"פחות.. בזכותך אני ודניאל חברים עכשיו.."
"אווו זה בזכותי, נכון!=]..חחח.."
"חח זה באמת בזכותך יפיופה.. את שידכת בנינו.."
"העאהעאה כפרעליי.."
"מתוקה.." אמר בקול שלרגע הזכיר לי את ניר, או שפשוט מרוב מחשבות, אני כבר מדמיינת את קולו?!
"תמיד את יכולה לבוא ולדבר איתי, על הכל.." אמר לאחר כמה שניות של שתיקה..
"תודה אופק, באמת.." אמרתי בחיוך קטנטן..
"אוו את כבר מחייכת, התחלה טובה.., את לא יודעת מה קרה היום.." אמר בקול עצוב ובפנים עצובות מאוד..
"מה קרה??" נבהלתי וקמתי מרגליו..
"הלכתי מכות עם דניאל.. אבל היא התחילה..!!" אמר בקול תינוקי ובו זמנית גם עצוב..
"חחחחחח עוד שנייה קיבלתי התקף לב.. וואהה כמה הבהלת אותי..!"
"מצטער.. אבל הייתי חייב שתצחקי, לא יכולתי כבר לראות אותך עם פנים עצובות.."
"חח חמוד=].. אז באמת הלכתם מכות..?"
"חח כן בערך=//.. הכל מאהבה.."
"נו בטח, חסר לכם שלא..!" אמרתי בקול מזהיר.. "למה אתה באת לפה?" הוספתי..
"אולי זה ישמע לך מוזר ומטומטם.. אבל אני מרגיש שפה אני יכול לדבר עם ההורים שלי.." התחי
ל לומד ועל פניו השתלט העצב.. "ולא בקבר, רק פה, שמרגישים כל כך קרובים לשמים,
ואני מאמין שהם שם.. במקום יותר טוב.." הוסיף..
"גם אני מאמינה.." אמרתי והפעם אני זו שהנחתי את ראו על ברכי וליטפתי את פניו.. "זה לא מוזר ו
בטח ובטח שלא מטומטם.. אם אתה מרגיש שרק פה אתה יכול לדבר איתם, תבוא לפה הרבה.."
"אני בא כמעט כל יום.. ומספר להם הכל.. הם יודעים על דניאל.." אמר במבט חולמני, כמו ילד קטן..
במקום להסתכל להוריו בעיניים הוא מסתכל בשמים..
"מה הם חושבים עליה..?" זרמתי איתו..
"אוו הם חושבים שאנחנו זוג מדהים.." אמר בחיוך ומעיניו זלגו דמעות זעירות..
"כולם חושבים ככה.." אמרתי בחיוך.. "כי אתם באמת כאלה.." הוספתי..
"תודה..=].." ענה.. "הם גם יודעים עלייך.." הוסיף..
"עלי!? מה סיפרת להם עלי..?!"
"שאת מדהימה.. הם המלאכים שלי בשמיים ואת המלאכית בארץ..
בזכותך החיים שלי השתפרו ברמות מטורפות.."
"חח אני מתה עליך.."
"גם אני עליך.. חבל שאנחנו פחות בקשר מבחופש הגדול..בקושי יוצא לנו לדבר.."
"אתה צודק..יודע מה!? מחר אחה"צ ניפגש.. טוב?"
"סבבה.. בואי אלי.."
"אוקיי=].."עניתי בחיוך..
"בואי נחזור, כבר מאוחר.." אמר והסתכל בשעונו..
"מה השעה?"
"9.. אני צריך לשמור על אחותי, סבא וסבתא שלי יוצאים.."
"חח כן!? חמודים.."אמרתי והתחלנו להתקדם לכיוון הבית..
"כן, הם מדהימים.." אמר ועל פניו עלה מבט מלא הערצה..
"אוךך אתה ילד נדיר.. לא כל אחד מעריך ככה את המשפחה שלו.."
"לא לכל אחד ההורים נהרגו.."
"דיי אל תדבר על זה.. אתה מכאיב לעצמך.."
"אבל אני לא יכול להתכחש לזה.. אני צריך להתמודד עם המציאות, וזאת המציאות שלי..
המציאות המרה וכל כך עצובה.."
"אני מעריצה אותך.. אמרתי ושנינו נכנסנו לחנות גלידה..
"גלידה?! עלי.." אמרתי בחיוך.. "איזה טעם אתה רוצה..?"
"מה שאת לוקחת לך.. אני אוהב הכל.."
"חח אוקיי.." אמרתי וקניתי לשנינו גלידה בטעם תות בננה..
"בחירה מעולה.." אמר אופק כשיצאנו מהחנות..
"אכן כן.." עניתי.. והגענו לביתי..
"תודה על הכל.." אמרתי וחיבקתי אותו חזק, נתתי לו נשיקה בלחי..
"אין על מה, תודה גם לך.. מחר ב4 אצלי.." אמר וקרץ לי..
חייכתי אליו ונכנסתי לבית,הוא היה חשוך כנראה כולם למעלה.. עליתי לחדר..
החלפתי בגדים והתחברתי לאיסיקיו.. רשמתי אווי..
'אופק תודה על הכל..'
לחצתי אישור ורשמתי אותו הדבר גם במסנג'ר..
דנדוש הנסיכה שלי-
אווו יש לך משהו לספר לי?! את ואופק מאחורי הגב שלי האמ האמ..
שאנלי-
מה לאאא.. באמת שלא..
דנדוש הנסיכה שלי-
חחח בצחוק, אני יודעת שלא..!
שאנלי-
חח מתה עלייך.. זזתי לישון בובה, ניפגש מחר בבצפר בהיי אוהבת אותך..
דנדוש הנסיכה שלי-
גם אני אותך יפה.. ביי ביי לילה טוב..
התנתקתי מהאיסיקיו והמסנג'ר והלכתי לישון..
תודה על התגובותתתתתתת
אני כל כךך אוהבת אתכןן
תגיבוו=]
חנושש=))
מושלם כרגיל =]
תמשיכי מאמי..
מדהיםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייי יפיופההההההה שליייייייייייייי =]
QUOTE (ילדונות_17 @ 17/03/2006) מדהיםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייי יפיופההההההה שליייייייייייייי =]
😉
איזה יאפפפפפפפפפפפה!
המשךךךך חנווו'ש!
ואופק חמוווודדדד!!
חחח הלכו מכות.. =]
מווואה ושבת שלום,
-ניבו'ש- 😊
אוייייייי פרק מדהיייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם =]]]]]]]]]]
!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לאבב
מהמממממממם ((: #$
חח שמתי לב שכל פרק נגמר בזה שהיא הולכת לישון 😁חחחח
תממשיכי מאממי
תודה על התגובותת בובוותת שלי=]
אני אנסה להמשיך היום..
וושירוששש חחחח גםם אני חשבתי
על זה... חחח זה יוצא שכל פרק זה יום..:}..
אוהבתת אתכןןן עד הששמיםםם ובחזרה..! 😛
חנושש=))
יאא מושלמייי
המשךך דחוףף
שבת שלום
תמשיכייייייייייייייי בוביתתתתתתתת שלייייייייייייי =]
אתר האהבה הישראלי