מאמי לאן נעלמת??.
המשךךךך דחווף 😊
חזרתי הביתה..
החלפתי בגדים לג'ינס בהיר חולצה לבנה ארוכה ועליה ג'קט חום..
שמתי מגפיים חומות,התאפרתי טיפה, עשיתי קוקו גבוה ואת הפוני הוצאתי..
שמתי בושם לקחתי פלאפון כסף ומפתח ויצאתי מהבית- התחלתי ללכת אל הבצפר לפגוש את מור!!
כשהגעתי לשער ישבתי בספסל לידו וחיכיתי למור..
פתאום ראיתי את ניר, יוצא מהבצפר..ישר השפלתי את ראשי, לא הייתי מסוגלת להסתכל עליו..
למה?!-אתם בטח שואלים.. כי אני דפוקה זאת הסיבה.. למה שאני לא יוכל להסתכל עליו,
הרי הוא זה שפגע בי לא!? הוא זה שהכאיב לי לא?! הוא אשם בפרידה שלנו, הוא אשם!,
אז זה אומר שהוא זה שצריך להשפיל את ראשו אתן לא חושבות!?..
את כל זה, לא חשבתי באותו הרגע.. ניר התקדם אלי והתיישב לידי..
"היי.." אמר וחיכה לתגובה ממני..
"היי.." אמרתי והסתכלתי על נקודה לא מוגדרת ברצפה..
"אז מה..? נהיה ככה תמיד?"
"תגדיר ככה.."
"את יודעת למה אני מתכוון, אפילו לא ידידים! זה מה שאת רוצה שיהיה שאנל?" שאל בקול עצוב..
"כן.." עניתי כמעט ללא קול..
"את לא אוהבת אותי יותר נכון..?"
"נכון.." עניתי בקושי, רוצה שיפסיק כבר עם השאלות האלו וילך, ילך ויתן לי להיות לבד..
"את משקרת..." אמר בהיסוס, אך ניסה להישמע בטוח בעצמו..
"אני לא, אני לעומתך אף פעם לא שיקרתי למי שאני אוהבת.." אמרתי ובאותו הזמן
חשבתי לעצמי 'כן בטח, הרי אני משקרת לך עכשיו! מה זה לא ברור לך שאני עדיין אוהבת אותך!?
אתה חושב שכבר הצלחתי לשכוח ממך?!' רציתי לשאול אותו את כל השאלות האלו,
אך המילים לא יצאו לי מהפה..
"אני מאחל לך רק טוב בחיים, אני מקווה שתמצאי לך מישהו שיאהב אותך,
כמו שאני אוהב אותך או יותר.. למרות שלדעתי לא תמצאי, אין אדם בעולם
הזה שיאהב אותך יותר ממה שאני אוהב אותך!"
תגידו שלא הייתן רוצות לתפוס אותו חזק ולנשק אותו?!..
כן, גם אני רציתי לעשות כך, אבל הראש לא נתן לי.. הראש הזכיר לי שוב ושוב את הנשיקה
שלו עם שירן, והילדה השנייה.. שאפילו את שמה אני לא יודעת!..
"תודה, גם לך.." עניתי וראיתי בזווית העין את מור מרחוק.. "אני צריכה ללכת.. נדבר?!.." אמרתי
ופתאום קלטתי מה שאמרתי.. נדבר?! הרי אני בעצמי אמרתי שאני לא רוצה שנדבר..
"או שבעצם לא.." הוספתי במהירות והלכתי במהירות למור.. בדמעות הגיעו לעיניי, וזלגו על פניי..
מורחות את כל האיפור מפניי.. אבל לא היה אכפת לי איך אני ניראת.. לא אכפת בכלל..
מור מרחוק ראה שאני בוכה, רץ קלות אלי וכשהגיע חיבק אותי חזק אליו..
"את עוד תשכחי אותו, אני מבטיח לך שאני אעשה הכל על מנת שתהיי מאושרת.. ה-כ-ל"
גם ילד כזה היה בא לכן לתפוס בו חזק ולנשק לא?! אבל הפעם, הלב הוא שאמר 'לא'..
הלב לא רצה את מור איתי.. הלב רצה את ניר, את נירי שלי..
"אני כל אך אוהבת אותוו.." אמרתי וחיבקתי את מור יותר חזק..
"אני יודע.." אמר כאילו אנחנו מכירים כבר שנים, כאילו הוא יודע הכל עלי.. "תסתכלי עלי.." הוסיף
לאחר כמה שניות וסיבב את ראשי אליו..
"היום!? אני לא מוכן לראות עוד דמעה אחת! את מבינה?!" אמר בקול רציני..
"כן המפקד.." אמרתי והצדעתי לו..
"יופי.." אמר בחיוך גאה.. "בואי.." לקח את ידי בידו והלכנו ביחד..
"לא עדיף כבר שנפגש יום אחר..?" שאלתי את מור בקול עצוב ומיואש..
"לא!" ענה חד משמעית.. "עד שיוצא לנו להיפגש, את רוצה שנדחה את זה שוב..?"
"לא.." עניתי בחיוך קטנטן..
"אוו הנה החיוך שהתגעגעתי אליו כל כך.."
"רק לחיוך?" שאלתי בחיוך גדול יותר..
"נראה לך?! התגעגעתי אלייך.."
"מה?.. לא שמעתי..?" שאלתי והנחתי את ידיי על אוזני
"אנייי התגעגעתי אלייךךך והמוןןןןןןןןן.." צעק, חיבק אותי אליו וסיבב אותי באוויר..
"אתה לא שפוי חח תוריד אותי..." אמרתי ולאחר כמה שניות הוא הוריד אותי
"אני מבטיח לעשות הכל, כדי שתשכחי לפחות היום את ניר! ובכלל את כל הבעיות שלך.." אמר
"אוךך אתה כזה פרפקטט.. איך זה שאין לך חברה?" שאלתי ולרגע שכחתי מימה שהוא סיפר לי,
כשהיינו בבת-ים..
----------------------------------------------------------------------------------
אני חיפשתי את מור ויצאתי מרפסת.. ראיתי אותו יושב על אחד הכיסאות ומעשן?!
"מור זרוק את זה..!!" אמרתי לו והסתכלתי אל תוך עיניו
"לא רוצה.." ענה לי בקול משונה..
"קרה משהו?" שאלתי והתיישבתי בכיסא לידו
"כלוםם=//"
"נו מור, שקוף שקרה לך משהו, ספר לי אני רוצה לעזור לך!!"
"נפרדתי מחברה שלי לפני שבוע בערך, אפילו פחות.." אמר עם דמעות בעיניים..
"ומה גיליתי עכשיו!? שבעצם כל הזמן שהיינו ביחד היא הייתה גם עם חבר שלי.."
הוסיף לאחר כמה שניות..
"מ..ה??" עניתי בגמגום, לא האמנתי עד כמה בנאדם יכול להיות שפל, למה היא לא נפרדה
ממנו ואז הלכה לשני!? ועוד החבר שלו, עלקק חבר עם חברים כאלו לא צריכים אויבים..
"כ..ן" ענה לי.. לא עניתי לו, רק חיבקתי אותו אלי.. הוא נשען על כתפיי והדמעות שלו לא הפסיקו לרגע..
--------------------------------------------------------------------------------------------
"אוייי אני כזאת דפוקה.." אמרתי לאחר כ-5 שניות, לאחר שנזכרתי בהכל..
"בקטנה.." אמר ועצב השתלט על פניו..
"בא לך לדבר על זה..?"
"כן.." אמר והתיישב בספסל הקרוב אלינו, הלכתי אחריו והתיישבתי לידו..
"דיברתי עם אותו 'חבר'.." התחיל לומר, ואת המילה 'חבר' אמר בזלזול רב.. "הוא עוד שיקר לי!,
הוא אמר שסתם שיקרו לי, שהוא והיא לא היו ביחד בכלל.."
"ויכול להיות שהוא צודק..?" שאלתי בספק..
"לא!,זאת שהייתה חברה שלי, הודתה בזה.. היא אמרה שהיא הייתה איתו.."
"מורקייי.." אמרתי ושוב העצב השתלט גם עלי, בערך הבנתי איך הוא מרגיש..
"הם לא שווים את הדמעות שלך.." הוספתי וניגבתי את דמעותיו, עיניו הכחולות והיפות
, שתמיד נראו לי שמחות ומאושרות באותו הזמן היו עצובות.. עצובות נורא..
"אהבתי אותה.. אהבתי אותה מאוד!! ואותו גם, בתור חבר.., אפילו בתור אח..! הם בגדו בי שניהם.."
ידעתי שמילים באותו הרגע לא יעזרו, מור היה צריך חיבוק חם ואוהב.. הנחתי את ראשו על ברכיי
וליטפתי את פניו, הוא עצם את עיניו, והדמעות לאט לאט פסקו..
"היום אני לא אתן לך לשנייה להיות עצוב כפישש!?"אמרתי בחיוך ומור פתח את עיניו
"חח כפיש.." אמר בחיוך..
"יש לך חיוך מדהים, תבטיח לי שלא תפסיק בחיים לחייך..!"
"אני מבטיח לנסות.." התחמק בדרך כלשהי מההבטחה..
"גם משהו.." אמרתי וקמתי מהספסל, הושטתי למור את ידי..
הוא אחז בה והלכנו יד ביד אל ביתו..
"פשש בית פצצה.." אמרתי כשנכנסנו אל ביתו ה מ ד ה י ם [[חשוב לציין!]] של מור..
"תודה.." ענה בחיוך.. ועלינו במדרגות לקומה השנייה, מור פתח דלת ונכנס לחדר
, נכנסתי אחריו והסתכלתי סביבי..
"אמאא איזה חדר נדיר!!" אמרתי והמשכתי להסתכל בחדר, מנסה לא לפספס משהו..!!
החדר היה בגודל של 2 חדרים, הוא היה צבוע בצבעים כחול וירוק..
על הקיר הירוק היה תלוי גלשן גדול, ועל הקיר הירוק פוסטר גדול של מור, גולש ועליו רשום
'למור, אני אוהבת אותך.. אמא'..
בחדר היה פרקט כהה ויפה.. בקיצור חדר מושלם, חדר שלדעתי כל בן היה רוצה!
התיישבתי במיטה [[ ה ז ו ג י ת ]] של מור והוא התיישב לידי..
"אהבתי את התמונה שלך.." אמרתי והסתכלתי על הפוסטר שהיה תלוי בקיר שלידי..
"תודה.." אמר והשפיל את ראשו..
"מה קרה?" שאלתי.. הרמתי את ראשו וסיבבתי אותו אלי..
"אמא שלי.." התחיל לומר ודמעות עלו לעיניו..
"שש.." קטעתי אותו באמצע "אמרנו שהיום לא נהיה עצובים.. לא ככה?"
"כן.. אבל אני מרגיש שאני חייב להוציא את זה.."
"אה. אוקיי.. אז בכיף.." אמרתי.. מור נשכב על המיטה וסימן לי לשכב לידו, נשכבתי ושמתי את
ראשי על חזהו, הוא ליטף את שערי..
"אמא שלי, נפתרה.. " אמר ועצב השלט עליו.. "לפני כמעט שנה, בתאונת דרכים.."
"תמשיך.." אמרתי וניגבתי את דמעותיו..
"באשמתי.." אמר והשפיל את ראשו.. "באשמתי היא מתה!, אני בקשתי ממנה לבוא לקחת אותי
מחבר ביום גשום ועם ערפל.. בשבילי היא יצאה מהבית.. בגללי היא נהגה.. ובגללי היא נהרגה!
את קולטת שאנל!? אני הרגתי את אמא שלי, אני הרגתי אותה..!"
"אתה לא.. מור תכניס את זה טוב טוב לראש.. אתה לא הרגת אותה..!!, לא נעים לא לומר את זה,
אבל אולי זה היה הגורל שלה, מה שבטוח שאשם במוות שלה, אתה לא!"
"אבא שלי, לקח אותי אחרי זה לפסיכולוג.." המשיך בדבריו, מתעלם מימה שאמרתי לו..
"נכנסתי לדיכאון אחרי אותו היום.. עד לא מיזמן, עד לפני חודשיים בערך.. בקושי הייתי בבצפר,
בקושי אכלתי, בקושי שתיתי.. הייתי כמו חי-מת.."
"הפסיכולוג עזר..?"
"לא.. הלכתי אליו סתם, באמת שסתם!, ישבתי אצלו במשרד ושתקתי.. והוא!? כל הזמן רשם ורשם.."
"אתה מתגעגע אליה?" שאלתי ובעיניי עלו דמעות גם כן,
הזדהיתי איתו בצורה כלשהי..
למרות שאבא שלי לא מת, אני לא מכירה אותו.. אני לא זוכרת אותו.. הוא נעלם..! ולא אכפת לו ממני,
לא אכפת לו בכלל..
"מאוד.. היה לנו קשר ממש טוב..!! היינו מספרים אחד לשנייה הכל.. הייתי מספר לה על הבצפר,
החברים הידידות ואפילו החברות!, והיא?! היא סיפרה לי על התקופה שהיא הייתה בגילי.
. אני זוכר, לכל דבר היה לה תשובה!! בדיוק כמוך.. לכל בעיה שבאתי אליה תמיד היה לה מה לומר לי..
היא בחיים לא למדה פסיכולוגיה, אבל לדעתי בכיף היא יכלה לעבוד בזה.. אבל היא לא רצתה,
היא אמרה שהבעיות שלה מספיקות לה, לא בא לה עוד בעיות על הראש!"
"אתה מדבר עליה בכל כך הערצה.."
"כן.." הסכים איתי..
"והקשר עם אבא שלך? השתפר..?"
"בקצת.. בחיים זה לא יהיה אותו הדבר, אבל יש שיפור קטנטן.."
"אני שמחה!, ואחים או אחיות.. אין לך?"
"לא.. לאמא שלי היו המון בעיות בלידה שלי, עוד ילד אחד וזה היה סיכון גדול שהיא תמות.. "
"היא שומרת עלייך מלמעלה, היא המלאכית שלך..אם תרצה לדבר איתה, תעצום עיניים,
תדמיין את דמותה, ופשוט תדבר.." אמרתי והפעם אני זו שליטפתי את ראשו בעדינות וברכות..
"תודה שאנלי.." אמר לאחר כמה דקות של שתיקה
"על מה?"
"על השיחה הזו, היא עזרה לי מאוד.."
"בכיף..!!" אמרתי, הייתי שמחה שעזרתי לו.. "מתי שרק תרצה.." הוספתי.. מור לא אמר מילה,
רק חיבק אותי חזר ונשק לי בלחי..
"בואי.." אמר לאחר כ10 דקות של שתיקה, כל אחד עסוק במחשבות שלו..
מור קם מהמיטה ואני אחריו, ירדנו למטה, וראינו את שי [[אבא שלו, למי ששכחה..]] במטבח..
אני:שששששלום לך.. אמרתי לשי, הוא חיבק אותי..
שי: שלום גם לך, סוף סוף באת לבקר..
מור: חח ראית מה זה!?, מה יש לאכול?
שי: שניצל ומקרונים..=]]
מור:אווו נחמדד..
אני:נחמד מאוד..!! אתה הכנת?
שי:אכן כן... ענה גאה בעצמו.
. הוא שם לנו בצלחות וגם לו,בזמן שאני ומור ערכנו את השולחן..
שי הניח את שלושת הצלחות על השולחן והתיישבנו שלושתנו לאכול..
תווודה על התגובות! 😊
מקווה שאהבתןןן בובות שלי
וןתודה על התגובות המדהימותת שלכןן
אוהבת הכככככייי שאפשרר
חנושש=))
מושלםםםםםםם..כרגיללל ;]]]
המשךך
וואי ממש ממש מדהים😊
מור ממש אחלה של ילד=]
שחרר והילושש
תודהה יפותת שלי..
עוד תגובות..? 😢
היום ומחר לא יהיה המשך,
יש לי מבחן יום שישי
עם מלא מלא חומר 😢 😢 😢
אוהבתתת אאאתכןן
חנושש=))
שתהיה עם מורררר המשךךךךךך
חנווווווווווווו'ש מדהיממה אחתת
זה פפשוט מושלםםםם
תממשיכי כשאת יכולה
ובהלצחחה במבחןןןןן
😘)
לאב יו חנושששש
בהצלחה במבחן =)
שימי המשך מתי שאת יכולהה
היללל 😊
חנוש זה יצא פרפפפקט.. =]
אוהבתךך
יאאאאא מושלםםםם
שתיהיה עם נירררר אוף אני אוהבת את ניר
גם מור חמוד אבל ניר הכי =]
לילה טוב
ובהצלחה במבחן
יאאאאאאאאאאאא
חנווווווווווו'שששששששששששש
איזה פרק יפהההה!!
ועצווובבב 😢
מורו'ש.. איזה מתוווק הואאאאא!!! גרררררר..
ואת..
כן, כן, את חן..
חתיכת בטטה!! תמשיכי ת'סיפור שלך ותשתקי!
חחחח אחרי היום אני לא בטוחה בכלל שיהיה המשך בקרוב..
מואהההה,
מחכה להמשך!
אם לא..
מוווווותתת!! =]
-ניבו'ש- 😊
אווו תודה יפותת שליי
מחר המבחן..
אני מקווה שילך לי טוב..
בעזרת ה'..
חרשתי כל היום=//
ניביייייי מה מה מה מה זההההההה?!
טחחח עלקק לא יהיה המשךך
ולמה זה..? 😢 😢 😢
תתתתתמשיכיייי יפיופיתתת שליי
ודבריי איתיי נעלמתת לי בזמן האחרון.. 😠
אוהבתת אתכןן בננותת
ואני מקווה להמשיך מחר או יום שבת..
חנושש=))
חניייייייי אהבתי ב כ מ ו י ו ת!!!!!!!
אנייי צ'הה המשךךך!
ואמממ..תרשי לי לאכול את מורררררררררר?!
חעחע וואייי הוא כזה בונבוניייייייי
וגם את ניררר אני רוצההההההההההההה!!!
שאנל מויי מויי מויי מאמי!!
חחח אוהבתותך מאמוששש
אין על הכישרוןן הזההה שלךךך
יפיתי=]
אתר האהבה הישראלי