חנו'ש [?!]
המשךךךך מושלם =]
ומה יש לעדן?? שלא יהיה עצובי..
וגלו'ש..
אני לא חעחעחע =]
שונאת אותךךךך 😛
מואהה ובהצלחהה =]
-ניבו'ש- 😊
מעניין מה יש לו \:
מהמםם חןן המשךךך
ובהצלחה ! (:
מושלמייייי
המשךךך
ובהצלחהה במבחןן
לילה טוב 😊
מאמוששששש ת מ ש י כ י!!
וואווו כל כך כיףףף לקרואא את הפרקים שאת ממשיכה=]]
ומה יש לעדן?!=[
מקווה שלא משהו רציני!
אוהבתותךךךך
יפיתיייייי
בננות שליי
תודה על התגובותת
היום לא יהיה המשך..
אני אנסה להמשיך מחר או יום ראשון
אוהבת אתכןן הכי שבעולםםם
חנושש=))
השלמתי הכלל!!
מדהיםם!!
המשךך
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
אנשושיםםםםםם...
נישאר רק עוד יום אחד להצבעההה לתחרות, נצלו אותו ותתחילו להזרים אלינו [אליי ואל חנו'ש] הודעותתת...!!!
Good Luck 😊
מי אמוררר
מי וידההההה
מי אלמההההההההה
מי סיילהההההההההההההההההה!!
אני צ'ההה המשךךךךךך!!!
חח אוהבת
יפיתי=]
ירדנו במעלית לחניון, נכנסנו לאוטו ונסענו הביתה..
הנסיעה עברה בשקט,ואחרי רבע שעה בערך הגענו הביתה, יצאנו מהמכונית ונכנסנו..
עדן ישר עלה לחדרו ואני עליתי אחריו.. הוא סגר את הדלת שלו..
נכנסתי לחדרי, הוצאתי מכנס ארוך וקפוצ'ון ונכנסתי למקלחת..
התקלחתי, התלבשתי והלכתי לחדר של עדן.. דפקתי על הדלת והוא לא ענה,
פתחתי אותה לאט וראיתי אותו שוכב על המיטה עם הגב אלי..
"מה קרה נסיך?" שאלתי אותו וליטפתי את שערו.. הוא הסתובב אלי ונגלו בפניי עיניו היפות,
שעכשיו היו עצובות כל כך..
"רון ואני נפרדנו.." אמר ודמעות עלו לעיניו..
"מה?? למה!?" שאלתי והייתי בהלם, הם אוהבים אחד את השנייה למה נפרדו~?
"היא נפרדה ממני.. היא אומרת שמה שהיא מרגישה אלי עכשיו זה לא כמו פעם.."
"היא לא אהבת אותך יותר?"
"היא אוהבת, אבל פחות.. הרבה פחות.. היא אמרה שאנחנו תמיד ביחד, והיא רוצה להרגיש
שהיא מתגעגעת אלי, להרגיש שוב את הפרפרים בבטן והשמחה שהיא רואה אותי או מדברת איתי.."
"יכול להיות שהיא צודקת, היא רוצה לראות אם היא באמת אוהבת אותך..
תראה שזוג כל יום כל היום ביחד, הקשר נהפך להרגל.."
"בדיוק מה שהיא אמרה לי!, היא אמרה שהיא לא רוצה שזה יהיה ככה.. היא רוצה שזה יהיה כמו בהתחלה!"
"תן לה את הזמן שלה.. תן לה קצת זמן להיות לבד, היא תבין שהיא אוהבת אותך כמו פעם.." התחלתי
לומר אך עדן עצר אותי באמצע..
"ואם לא..?!" שאל בייאוש.. "ואם היא תבין שהיא כבר לא אוהבת אותי..?"
"אז זה אומר שאתם לא צריכים להיות ביחד, אל תדאג עדן.. מה שצריך לקרות יקרה, אתה מרגיש
כמו שהיא מרגישה? אתה מרגיש שהקשר ביניכם הפך להרגל..?"
"בערך.." ענה ועל פניו השתלט צער כה רב.. "אני מפחד.." אמר והניח את ראשו על ברכיי..
"ממה?" שאלתי בקול רך..
"שהיא תגיד לי שהיא לא אוהבת אותי יותר, שמה שהיה בנינו לא יחזור.. שנפרד סופית.."
"דיי עדן אל תהייה פסימי, תהיה אופטימי.. טוב?! תנסה.. אתה תראה שבסוף הכל הסתדר,
ועל הצד הטוב ביותר.. מה שלא יקרה אתה תבין בסוף שקרה לטובה.."
"מבטיחה?"
"מבטיחה!" אמרתי בהיסוס.. "מבטיחה!!" אמרתי שוב, יותר בטוחה בעצמי..
"תשני איתי היום..?" שאל ועל פניו עלה חיוך קטנטן..
"בטח! שנייה.." אמרתי והלכתי במהירות לחדרי,
לקחתי את הפלאפון שלי וראיתי שהודעה חדשה התקבלה, ממור..
%%התקשרתי אלייך מלא.. ואת לא עונה אני דואג דברי איתי שאת קוראת את ההודעה%%.. חייגתי
את המספר שלו ולאחר כמה שניות הוא ענה:
"שאנלל.."
"מור?! חח"
"וואי את לא מבינה כמה דאגתי לך!! הכל בסדר?"
"כן בטח, למה שלא יהיה בסדר.."
"כי לא ענית לי מהצהריים.." אמר ושמעתי תחושת הקלה בקולו..
"אהה מצטערת.. הלכנו למסעדה ואז לעבודה של ההורים.."
"אה.. נהנית?"
"מאוד.. עיצבתי חולצה ומכנס לקיץ..ויתפרו לי את זה.."
"כן!?!" שאלה מופתע..
"אכן כן.."עניתי ועל פניי עלה חיוך.. "אני אראה לך שיהיה מוכן.."
"חסר לך שלא!" אמר בקול מזהיר..
"אני מתגעגעת.."
"למי?" שיחק אותה ראש קטן..
"אלייך טיפשון.."
"גם אני אלייך, מאוד.." אמר בקול מתוק.. "אף פעם לא קרה לי כזה דבר, אנחנו בקושי מכירים
וכבר אני מתגעגע אלייך, אחרי כמה ימים שאנחנו לא נפגשים.."
"חח מתוק!! אז נפגש נכון?"
"בטח! בא לך מחר?"
"אממ כן בכיף.."
"סבבה תבואי את אלי=].."
"אולי אתה אלי?"
"לא לא לא.. הייתי אצלך את לא היית אצלי.." אמר בקול נעלב..
"טוב!! איפה אתה גר?"
"אני אבוא לבצפר שלך ונלך ביחד אלי.."
"אוקיי מתי אתה מסיים?"
"מתי שאת.."
"נוו מור לא רוצה שתבריז בגללי.."
"שאנליי מתי את מסיימת?" שאל ולא התייחס לדבריי..
"1 וחצי.. מתי אתה?"
"בשבילך!? ב1 וחצי.."
"מור.."
"שאנל.."חיכה אותי..
"אתה רע, נו אני אלך הביתה ואז אחזור לבצפר שלי מתי שאתה תסיים ונפגש שמה.."
"טוב.. מה שבא לך.." נכנע..
"ישש.. אז מתי אתה מסיים?"
"אממ 2, תהיי ב2 ורבע ככה בשער של הבצפר שלך.."
"אוקיי.. יאללה מורקי נדבר טופפ?! אני מתה לישון.."
"טוב מתוקה שלי.. שיהיה לך לילה מווושלם.."
"חח תודה גם לך.. בעעיי.."
"ביי ביי.." אמר וניתקנו שנינו..
יצאתי מהחדר עם הפלאפון בידי ונכנסתי לחדר של עדן..
הוא שכב במיטה וראה טלוויזיה..
"אתה עייף?" שאלתי אותו..
"לא הכי.. ואת?" ענה והסתכל אלי
"גם לא.. אני מתחברת לאיסיקיו שלי.."
"אוקיי.." אמר והחזיר את מבטו אל הטלוויזיה.. התיישבתי בכיסא והתקרבתי איתו על השולחן,
הדלקתי את המסך של המחשב וראיתי שעדן מחובר, הסתכלתי באווי שלו והיה כתוב בו:
'אל תשלחוו..!
אהבתי אוהב ותמיד יאהב..'..
יצאתי מהאווי שלו, כל כך כאב לי על מה שרשום בו.. ובכלל על מה שעובר לעדן ולרון..
הם אוהבים אחד את השניה, ומאוד..! הורדתי את האיסיקיו של עדן למטה ונכנסתי לאיסיקיו שלי..
רשמתי את הסיסמא והמספר והתחברתי.. ראיתי ש-רון מחוברת ועל אווי..
קראתי אותו והיה רשום בו:
'אני מצטערת, כל כך מצטערת..
גם אני אוהבת.. באמת שכן!
ליגל דברי איתי שאת פה נסיכה..'
יצאתי מהאווי שלה וראיתי שדניאל שלחה לי הודעה..
דניאל-שששאנלל שמעת מה קרה??
אני-מה קרה??
דניאל- רון ועדן נפרדו!!
אני-אה כן, אני יודעת.. =//
דניאל- בונא הם הכי דפוקים שיש!! הם אוהבים אחד את השנייה..
אני-אני יודעת..!! אבל רון מרגישה שהקשר ביניהם הפך להרגל..
דניאל-בגלל שהם כל יום כל היום ביחד..
אני-ב ד י ו ק..
דניאל-כל כך חבל לי עליהם..
אני-גם לי, את לא מבינה כמה!!.. טוב דנדושה יפתי זזתי לישון אני עייפה..
דניאל-לילה טוב מתוקית..
אני-לילה טוב.. נדבר מחר כבר בבצפר! ביי ביי
דניאל-ביושש
יצאתי מהחלון שיחה שלי עם דניאל והתנתקתי מהאיסיקיו..
כיביתי את המסך של המחשב ונכנסתי אל מתחת לפוך.. הסתכלתי על עדן שעדיין ראה טלוויזיה,
הוא הביט בה, אבל ראיתי שהוא לא מתמקד במה שהוא רואה, שמחשבותיו רחוקות מפה..
הוא עצם לרגע את עיניו והדמעות זלגו על פניו.. ניגבתי אותן..
"אני אוהב אותה.." אמר בין הדמעות.. "כל כך אוהב.." הוסיף לאחר כמה שניות..
"אני יודעת נסיך, אני יודעת.." אמרתי וחיבקתי אותו אלי..
"תודה.." אמר לאחר כמה דקות של שתיקה..
"על מה..?"
"על שאת תמיד תהיי איתי, בטוב וברע.. תמיד יש לך מה לומר על כל דבר.. את מעודדת אותי.."
" אין על מה.. אני תמיד פה בשבילך- אתה יודע את זה נכון?" שאלתי על מנת להיות בטוחה..
"כן.." אמר ונתן לי נשיקה ארוכה במצח.. "לילה טוב.." הוסיף ועצם את עיניו..
"לילה טוב.." אמרתי ועצמתי גם אני את עיניי.. לאחר כמה דקות נרדמתי..
--------------------------------------------------------------------------------------------
"בוקרר טוב חמודיםם.." שמעתי את קולה של אמא..
"בוקר.." אמרנו אני ועדן ביחד והסתובבנו לצד השני..
"קומו, אתם תאחרו לבצפר.." אמרה ויצאה מהחדר..
"קוםם שמן.." אמרתי לעדן ויצאתי מהחדר שלו.. נכנסתי לחדרי ואז למקלחת..
שטפתי פנים צחצחתי שיניים ויצאתי לחדר ארונות.. הוצאתי מכנס לבן וסווצ'ר
של בצפר בצבע כתום בהיר עם חולצה לבנה מתחת... שמתי נעלי ספורט שחורות..
הסתרקתי במהירות, עשיתי מערכת לקחתי את התיק וירדתי למטה..
התיישבתי בשולחן במטבח בו חיכה לי כוס שוקו חם ועוגת שוקולד גם חמה..
התחלתי לאכול ולשתות ולאחר כמה דקות עדן ירדן..
"שכחת בחדר שלי.." אמר והניח על השולחן את הפלאפון שלי..
"תודה.."אמרתי וקרבתי אליו עוד כוס שוקו ועוגה שהייתה לידי.. הוא חייך אלי
חיוך מאולץ והתחיל לאכול ולשתות..
"איך אתה מרגיש?" שאלתי את עדן בדרך לבצפר..
"טיפה יותר טוב.. בזכותך.." אמר וחיבק אותי חזק.. "אין עלייך.."
"חח מתוק.." אמרתי ונשקתי לו ללחי..
"מה אני אעשה שאני אראה אותה עכשיו?" שאל בתמימות..
"אין לי מושג.. תמשיך כרגיל עדן, אל תקשה עליה.. תן לה כמה זמן שהיא תצטרך.."
"אני אנסה.." אמר ולקח נשימה עמוקה.. ונכנסנו שנינו לבצפר..
כל אחד פנה למבנה של הכיתות שלו..
נכנסתי לכיתה, התיישבתי במקומי ולאחר כמה דקות המורה הגיעה והתחילה ללמד..
היום עבר במהירות והשעה אחת וחצי הגיעה.. חזרתי הביתה..
החלפתי בגדים לג'ינס בהיר חולצה לבנה ארוכה ועליה ג'קט חום..
שמתי מגפיים חומות,התאפרתי טיפה, עשיתי קוקו גבוה ואת הפוני הוצאתי..
שמתי בושם לקחתי פלאפון כסף ומפתח ויצאתי מהבית- התחלתי ללכת אל הבצפר לפגוש את מור!!
בננותת שליי יצא טיפה קצר..
אבל עדיף קצר מאשר בכלל לא.. לא!?
תודה על התגובותתתתתת
מקווה שאהבתןן..
תגיבו..
אוהבת אתכןן ההמוןן
חנושש=))
יאאאאאא מהמםםם
מסכן עדןן =[
ומה עם נירררררר אני אוהבתתתת את ניר הכייי 😁 חח
תמשיכי מותק
שבוע טוב
איפה ניר בפרק הזה???😢
אההה נהיית לי אופטימית אה?.. נדבקת היום לאופטימיות מאמי? חחחחחח..=]
מדהיםםםםםםםם
המשך
אתר האהבה הישראלי