וואי ישר חזרתי מהגדנע וקראתי
אליה פרקים מדהימים תמשיכי
יפה שלי...המשך....עכשיו כאן מיד...!!!...חולה עליך..
שירוש
מצטער שלא הגבתי הרבה זמן....
😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢
איזה עצוב זה...
אבל תמשיכי לכתוב אליוש...
מת עלייך!!!... ועל הסיפורים שלך...
תודההה אהוביםם שליי...
הינה ההמשך.. :
-כעבור שבוע..
יום הפרידה.. אחד הימים הקשים בחיים שלי.. -
למטה עמדו
המזוודות והארגזים שלי.. ושל אבא שלי..
התהלכתי בבית כמו שיכורה.. עם דמעות בעיני..
"אני הולכת למאור.. " אמרתי לאבא שלי שעסק באריזה ..
"אוקיי.. אבל אל תתעכבי יותר מידי..
אנחנו יוצאים עוד 3 שעות.. " הוא אמר..
יצאתי מהבית.. והלכתי לביתו של מאור..
דפקתי בדלת.. ואמא שלו פתחה לי..
עליתי לחדרו.. הוא ישב על המיטה..
התיישבתי לידו..הצמדתי את ראשי אל חזהו..
וישר היתפרקתי.. בכיתי.. ובכיתי..
ישבנו שנינו.. שותקים..ורק בוכים כמו ילדים קטנים..
הרמתי את ראשי ויהיסתכלתי לתוך עיניו היפות של מאור..
"אני כל כך יתגעגע אליך.. " אמרתי
לו בקול צרוד ונשקתי לשפתיו..
"גם אני.. " הוא אמר וחיבק אותי..
"אני אוהב אותך.." הוא לחש לאוזני..
"ואני אותך.. " אמרתי.. ונישקתי אותו שוב..
ככה העברנו את השעה האחרונה שלנו ביחד..
בחיבוקים.. בנשיקות.. במילים יפות..
"הגיע הזמן להיפרד.." אמרתי לו..
"אכן כן.. " הוא נשם נשימה עמוקה..
"אני מיצטערת שזה יצא ככה.." אמרתי..
"זה לא אשמתך.. " אמר מאור והחזיק בידי..
"אני יתגעגע אליך... "
"גם אני.. אני כל כך אוהב אותך... " הוא אמר
וניגב את הדימעה הקטנה שזלגה על פני..
חיבקתי אותו חזק..
"את רוצה שאני יסיע אותך?" הוא שאל..
"לא.. תודה.. אני רוצה ללכת ברגל.. לחשוב קצת..
להיסתכל על הסביבה.. " אמרתי..
"אוקיי.. תשמרי על קשר.. " הוא אמר..
"כמובן.. " הסכמתי איתו...
נתתי לו נשיקה אחרונה.. וחיבוק גדול..ויצאתי מהבית..
התחלתי ללכת בחזרה לביתי.. או יותר נכון.. ביתי לשעבר..
הלכתי.. מיסתכלת לכיוונים.. וחושבת לעצמי שבהתחלה
בכלל לא רציתי לעבור.. ועכשיו אני לא רוצה לעזוב..
הגעתי הבייתה..
"היי.. אני פה.. " קראתי..
"היי.. " אמרה לי שרון..
"מה קורה?" שאלתי..
"בסדר.. מה איתך מתוקה? איך את?"
"חרא.. " סיכמתי הכל במילה אחת ..
שרון שתקה וחזרה לעיסוקיה..
עליתי לחדר.. ונירדמתי....
--------------------------------------------
"גלוש.. תתעוררי.. "
פתחתי את עיני וראיתי את לילוש..
"לילוש.." אמרתי ועיני התחילו להתמלא בדמעות..
הסתדרתי.. ירדנו למטה..
"את מוכנה?" שאל אותי אבא שלי..
"אני חושבת.. " אמרתי..
אבא שלי היסתכל על לי.. ואז הרים אותה על ידיו..
מחבק אותה.. מנשק אותה..
אני בנתיים ניפרדתי משרון..
"תבואי לבקר מתי שתרצי.. " היא אמרה..
"אוקיי.. " אמרתי..
ואח"כ עברתי ללי..
הרמתי אותה על ידי.. עיני כבר מלאות בדמעות..
"אני כל כך יתגעגע אליך שובבה שלי" אמרתי לה..
לי לא הבינה מה פשר העניין.. ילדה קטנה מה לעשות?
הורדתי את לי לריצפה..
"איפה תומר?" שאלתי..
"מסתגר בחדר שלו.. " אמרה שרון..
"אני ילך להיפרד ממנו.. " אמרתי..
"אוקיי.. תמהרי.. " אמר לי אבא שלי..
עליתי למעלה.. ופתחתי את דלת חדרו של תומר..
ראיתי אותו יושב על המיטה..
מסוגר בתוך עצמו.. ראשו בין רגליו..
"תומר.. " אמרתי בשקט..
הוא הרים את ראשו וראיתי את עיניו הדומעות..
"תומר.. " אמרתי בקול מנחם... התיישבתי מולו על המיטה..
"הגיע הזמן להיפרד מה?" הוא אמר בקול חנוק..
"כן.." אמרתי בלית ברירה..
"אני יתגעגע.. " הוא אמר והביט בעיני..
"גם אני.. מאוד.. תבוא לבקר?" שאלתי..
"ברור.. " הוא אמר וחייך חיוך קטן..
חייכתי אליו בחזרה..
"תתקשר כל שבוע " אמרתי..
תומר חייך חיוך גדול יותר.. "כל יום" הוא אמר..
"גללללללל.. תמהרייי.. " שמעתי את אבא שלי קורא לי..
קמנו מהמיטה.. וחיבקתי אותו חזק..
הרגשתי את לבו פועם בחוזקה..
"ביי.. " אמרתי..
"ביי.. " הוא אמר..
יצאתי מהחדר וירדתי למטה..
"מוכנה?" שאל אבא שלי....
"כן.. " אמרתי..
ניפרדתי שנית מלי ושרון..
ולקחתי את המיזוודה שלי וסחבתי למכונית..
כל הדברים האחרים כבר היו בפנים..
התיישבנו במכונית.. נשמתי נשימה עמוקה..
ואז הבנתי ששכחתי משהו..
"אבא.. חכה פה.. שכחתי משהו.. " אמרתי..
"אוקיי.. רק תמהרי.. אנחנו כבר צריכים לצאת.. " הוא אמר..
"טוב.. " אמרתי ויצאתי מהאוטו..
טרקתי את הדלת ומיהרתי לתוך הבית..
"מה קרה?" שאלה שרון..
"סתם שכחתי משהו.. " אמרתי ועליתי במהירות במדרגות..
מדלגת על מדרגה מידי פעם..
פתחתי את דלת חדרו של תומר.. וראיתי את שוכב על הגב..
עם עיניים עצומות..
'פוזה מצויינת' חשבתי לעצמי וחייכתי ..
התיישבתי עליו ונישקתי אותו.. הוא לא התנגד..וניסחף איתי..
הפסקתי את הנשיקה והרמתי את ראשי..
תומר היסתכל עלי בתדהמה...וחייך חיוך ענק..
"עושה לי בכוונה אה?"
"תתגעגע.. " אמרתי וקמתי מעליו.. משאירה אותו לבד..
רצתי למטה.. ויצאתי במהירות מהבית..
התיישבתי ליד אבא שלי..
"זהו?" הוא שאל..
"כן .. אתה יכול ליסוע.. " אמרתי..
הוא התניע את המכונית.. והתחיל ליסוע..
במראה ראיתי את תומר יוצא מהדלת..
אבל אנחנו כבר היינו רחוקים מידי...
ליטפתי את שפתי.. 'ממזרה שכמותך.. '
אמרתי לעצמי 'את ממש לא החלטית'
חייכתי לעצמי והפנתי את מבטי לחלון...
יאללה אני רוצה תגובות.. והרבה..
שבת שלום לכולםםם!!!
אוהבת אותכם..
אליה
לאאאאאאאאאאאאא
מה הוא משוגעעעעעע
שיחזורררררר
לשרון ומהררררררררררר
שיחזרו הביתההההההההההההה
או לפחות ישארו לגור איפה שהם גריםםםםםםםםם
לא לנתניה עוד פעםםםםםםםם
אמאאאאאאאאאאאאאא
אני ימותתתתתתתתת
יתאבדדדדדדדד
בגלללךךךךךךךךךך
איך את מפרידה אותםם
ועוד היא מנשקת אותוווווווווווווו
ככה את עושדה לי לסבוללללללללל ??.
תמשיכי מאמייי
אליוששששש D::
אמרתי שאני יגיב?? הינה!! D:
פשווווט מדהיים!! אבלל..😢
לא רוצה שהם יפרדו.. שיחזרו להיות ביחד.. =(
חהחה המשךך!! =(
יאווו מה את עושה לי רע על הלב??? למה??? למההה?????..
יאוווווווו אוףףףףףףףף
אבל אין הרגת אותי בוסף חחח
יאוו המשךךך מהררר
אליוששששששששששששששששששששש!!
איזה פרק עצובבבבבבבבבב😢 😢 😢 😢
דיי אני בוכהההההההההההה לא רוצה שילכוווווווווו
שיחזור מהרררררררררר ...
דיי דווקא עכשיו שטוב לה עם מאוררר...!
תמשיכיייייייייי בדחיפותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת ה-ב-ז-ק!!
מוכשרת שליייייייייי
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםם...
מור'צי 😊
ואי כמה זמן לא הייתי פה
חחח
מממש ממש יפה הסיפור :]
וקצת עצוב
תמשיכי אבל :]
יייייייאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך
איזה פרק עצוב😢
בכיתי בו..
😢
המשךךךך
וואי המשךךךךךךךךךךךך
מדהייים אליוש אין עלייך
נו כבר!!!!! הגיע הזמן להמשך!!!!!!
אז תזיזי את הידיים שלך כמה שיותר מהר!!!!! קדימה לעבודה!!!!!
אתר האהבה הישראלי