אם לא הרבה קוראים אותו איך יש לך 123+ עמ'??
סתמי טוב?
ןאת לא מסיימת שום דבר!!!!!!=]
יצא מעלף אהובתי..
שלחתי לך לאיסיקיוו את מה שביקשת כרגע..
ותקשיבי לי טוב
תתחילי להאריך ת'פרקים כי הם קצרים מדייייייייי=[
ואני עצובי
יצא מעלףףףףףףף
המשך
וואיי איזה מושלםםםם!!!
סולחת לך שזה קצר..
אני בטוחה שתפציי אותנוו...
מושלמתת שלי..
אניי אוהבתתתתתתתת אותךךך י'מוכשרתת אחת..!!
שימי המשךךך יצאא מהמם!!
סתיוו'ש=]]
QUOTE (eliya_s @ 19/08/2005)אושרי הזה מוזר..
המשךך..
!!!!!!!!!!!!!!!
=]]
ענקית שליייייייייייייייייייייייי!!1
איזה סיפור מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!
אין עליו י'כישרונית ברמות רצחניות שזה משהוא...
תתחילי לכתוב המשך מידי גם לפה חיחיחיח
ובהצלחהההה...
אוהבת...
מור'צי 😊
QUOTE (eliya_s @ 19/08/2005) אושרי הזה מוזר..
המשךך..
אהא..
גם לי ניראה ככה. חח..
יאלה תולתול אני רוצה המשךךךךך..
לוב יוווו...=]
נתלילושש
כמו תמיד מאמיי
מדהיםםם
מושלםםם
מעלףףף
פרקק מושלםםםםםםםםםםםם
תמשיכיי ומהרררררר
יפה יפה 😊
אני רק לא הבנתי איך הם רוצים לזהות אותה עם תמונה?! בפיגועים קצת קשה לזהות ע"י תמונה,
צריך צילומי שיניים, רקמות, ד.נ.א , ועוד כאלה דברים...
חחחח
בכל מקרה 😊
זה יפה, מתי המשך?? בערב?? מבטיחה???חחח
*~ענבל~*
זהו רק -9- תגובות??
זה הכול!!
אופיייי..
אני רוצה עוד!
זה לא מספיק לי 😛
עם אתם כמובן רוצים המשך ~ תגיבו!!1
אניייייייי רוצהההההההה המשךךךךךךךךך!!!
דורשתתתתתת..!!!
סתיוו'ש=]]
זה לא פר..
את שמה המשכים קצרים!!
ואת עוד רוצה תגובות 😢..
ד"א..בכלל לא אמרת לי איך הגליטרים=[
מהמם כרגילל אין פשוט אין מיליםם כמה שזה ממכר... אבל תמשיכי אני כל לילה חוזרת הבייתה וישר בודקת אז תני לי הפתעה עם המשך ארוךךךךך
מתה עלייך רותם
יצא מ=ד=ה=י=ם!!!רק חבל שזה קצר =\
המשך מאמי =]
אוהבת,
חן.
מאמי אז ככה:
אני לא הרבה מגיבה... אבלל הסיפורר שלךך פשוטטט מושלםם!!!
ואני מרגישההה שאניי חייבת להגיבב!!
לא הייתי פה איזה שבוע... וכבר הסיפור שלך גדל במ-ל-א !!
מאמי תקלטי את כותבת מושלם ומרגש לאללהה😊
אוליייי תעשיי עם זה משהווו כבר??!?!?!
ובקיצורר נתלילוששש תמשיכיי ד=ח=ו=ף !!!
הנה גלושש.. ההמשךך בשבילך.. ושלא תקטרי שהוא קצר.. =)
עליתי לחדר ואושרי עלה אחריי, נכנסו לחדר וישר הבטתי על פניו של אושרי,
הוא הביט וסקר את החדר עם פה פתוח, פה בהלם!לא הבין איך כל כך הרבה דברים עומדים שם ששייכים למור,
לא הבין איזה מן אהבה זאת, אהבה של מתנות? אהבה של פינוקים? אהבה מיוחדת?
אושרי לאט לאט יצא מהלם, והחל להסתכל על כל דבר ודבר שהיה בחדר,
חיפשתי תמונה, תמונה אחרונה שהיתה לי של מור, של הרגע האחרון, ואז מצאתי, או יותר נכון נזכרתי,
התמונה במחשב, של אותו יום, של החודשים,
מהר הדלקתי את המסך ונכסנתי לתמונה,
הדלקתי את המדפסת והיא התחילה להדפיס את אותה תמונה,
תמונה שלי ושלה,
אושיר הביט עלי לא מבין,
"מה אתה עושה? יש פה כל כך הרבה תמונות שלה?" הוא שאל לא מבין,
"זאת!!" אמרתי והצבעתי על התמונה, "זאת התמונה של יום הפיגוע" אמרתי ודימעה זלגה מעייני,
דמעה שעוד לא ירדה מתחילת הבוקר,
דמעה שנזכרה, נזכרה באותו יום, באותו רגע מצמרר,
ניגבתי אותה והתמונה כבר יצאה,
"יאללה בוא נלך!!" אמרתי ומשכתי בידו של אושרי,
ירדנו למטה מהר ויצאנו מהבית,
"מושיקו לאן??" פתאום נשאלה שאלה, ואז הבחנתי באמא שעמדה מצד ימין שלי על המדרכה, מחזיקה שקיות, הבטתי בה ונפנפתי משום מה עם התמונה לשלום ורצנו, רצנו אחד אחרי השני עם התמונה ביד לעבר העייריה עד שהגענו, עמדנו בפתח והתנשפנו..
עברנו את האבטחה ואת הפקיד ונעמדנו מול דלת חדר הנציג,
אושיר תיקתק פעמים ונשמע המילה -פתוח!-
פתחנו את הדלת ונכנסו לתוך החדר, התיישבנו בכסאות וחיכינו שהאדון יסיים את שיחת הטלפון שלו,
"תגידי שוב!" הוא אמר לה והקשיב לדבריה,
בינתיים סקר אותנו והביט בתמונה שהנחתי על השולחן,
"אוקיי! להתראות" הוא אמר וסיים את השיחה,
"זאת הילדה?" הוא שאל והביט בי,
"כן זאת היא!" אמרתי וחיכיתי לתשובה, לתשובה שאולי תשנה תמצב,
"לא! לא נמצאה שום ילחדה כזאת, אני חקרתי וביררתי עד שהגעתם ואין,
כל הגופות זוהו חוץ משתיים ושניהן לא נראות כמו זאתי,
אחת הרבה יורת קטנה והשניה נראת כבת 18" הוא אמר, הוא יותר נכון חרץ את גורלי,
דמעה ירדה מעייני, ועוד דמעה,ועוד, ועוד,
זהו, אבדו התקוות! אין איפה לחפש, אין עוד מור..
בין המחשבות שלי דיברו אושרי והנציג, לא הקשבתי לאף מילה משיחתם,עד שאושרי הוציא אותי מהמחשבות,
"בוא מושיקו, בוא נלך!" הוא אמר ונתן לי מכה קטנה על היד, קמתי מהכסא, בלי לומר מילה ויצאתי אחריו,
יצאתי בראש תקוע באדמה,
לא הסתכלתי על אפ'חד, לא רציתי שאפ'חד יסתכל עליי,
שאפ'חד לא יראה את הדמעות שיוצאות מעייני,
עברנו שוב את הפקיד ויצאנו החוצה,
"רוצה לבוא אליי?" שאל אושרי כשכבר היינו בחוץ,
"לא אין לי חשק עכשיו - נגמרו החיפושים, אין מור!" אמרתי לו בעצב, עוד שניה שוב הדמעות מתפרצות,
"אל תתיאש!" הוא אמר וחיבק אותי, "אנחנו נמצא אותה!" הוא אמר והביט לתוך עייני,
"למה אתה כל כך בטווחח?? למהההה??
ניסינו בבית חולים,
ניסינו כאן בעיירייה, איפה כבר אפשר לנסות?? אין מקומותתתתת" צעקתי עליו,
פרקתי את כל עירבובב הרגשות שלי עליו,
הוא התשתתק,
לא אמר מילה,
רק חיבק אותי יותר חזק וניגב את דמעותיי,
הרגשתי שהוא כמו חברה,
כמו ידידה שדואגת,
כמו אח או אמא,
לא כמו חבר,
"מושיקו אסור לך להתייאש.." הוא אמר לי כשהתנתקנו מהחיבוק,
"היא חיה" הוא אמר פתאום, בשקט, ניסה שאני לא ישמע,
"מה?? מה אמרת?"שאלתי אותו במהירות, ברגע ששמעתי באוזניי את שני המילים האלה,
"אנח..נו נמצא א..ותה..." הוא אמר בגימגומים אחרי כמה שניות,
'מוזר! בהחלט מוזר' למה שהוא יגיד שהיא חיה!?
אולי הוא יודע מש'ו שאני לא יודע?
אבל מה כבר יכול להיות? תהיתי לעצמי,
אני חייב לברר מה הולך כאן! ו-ל-ב-ד, אבל בינתיים אני ינסה לראות אולי הוא כן יודע מש'ו,
אולי הוא מסתיר מש'ו? אולי הוא מכיר את מורר?? כןן כןן זאת הסיבה,
חשבתי וחשבתי וחשבתי וחשבתי על מלא מלא מלא דברים שקשורים במור, באושרי,
בשינהם, באמא, באורלי, באגם, בכל מי שמתנהג מוזר כלפיי, והחלטתי לצאת למשימה,
- החיפוש אחר מור - , 'נשמע טיפשי, אבל זה יהיה הכי טוב עם אדע שניסיתי!' חשבתי שוב והחלטתי להזמין את אושרי אליי הבית,
נראה מה מתרחש כשהוא שוב יראה תתמונה,
שיסתכל על כל מה שיש לי שלה,
אולי יפלט לו עוד מש'ו,
"אושרי, אתה רוצה לבוא אלי הבית?" שאלתי אותו ונתתי חיוך קטן, חיוך מזוייף, אבל אושרי לא ידע,
אושרי רק חייך ואמר, "כןן יאללה בוא! זה גם יותר קרוב!" וככה התקדמנו,
בדרך שיחקנו עם כלבים, חתולות, בעטנו בפחי אשפה, שיחקנו בפחיות, "המצברוח משתפר?" שאל אושרי כמה שניות לפני שנכנסו הבית,
"בערך!" עניתי לו בצורה יבשה ונכנסנו הבית,
"מושיקו?? זה אתה??" קראה אמא וניחשתי שהיא במטבח, ואכן היא היתה שם,
"כן זה אני" עניתי ועליתי לחדר, אושרי נסחב אחריי,
נכנסו לחדר והתיישבנו על המיטה,
"רוצה לשתות מש'ו?" שאלתי אותו והפרעתי לו להתבונן בדברים שיש לי בחדר,
"כן מים עם אפשר! הוא ענה והמשיך להביט בדברים,
פתחתי את הדלת וצעקתי לאמא להביא בקבוק מים ו2 כוסות,
"כן כבר" אמרה אמא ולא שאלה שאלות, היא גם לא ראתה את אושרי - חשבתי לעצמי וזה נראה קצת חשוד,
טוב אבל אולי חשבה שאני רוצה לעשות שיחה איתה, ניסיתי להוציא אותי מהמחשבות על חשודים והמשימה כרגע,
אמא עלתה לחדר ופתחה בזהירות תדלת,
"הנה הבאתי" היא אמרה והניחה את המגש על השולחן,
"היי אושרי" היא קראה לעברו וחייכה,
או..אושר..אושרי.. - היא אמרה אושרי?? רגע.. אני שמעתי טוב?
זה לא יכול להיות,
מאיפה הם מכירים?
עדיין לא הצגתי לה אותו,
אז מאיפה לעזאזעל הם מכירים,
מ-ה ק-ו-ר-ה כ-א-ן!
איזה ק-צ-ר!!!
י'קמצנית..
סתם סתם..זה משתפר מיום ליום [[האורךךךךךךךךך]]]
דיייייייייי את תמיד גומרת במ-ת-ח!!
המשךךךךך דחוף 😊
