שוב בוקר עלה.
כמו בכל פעם שאני מתעוררת מהלילה המזוויע שבל יום אני שורדת.
שוב הכאבים ברגליים.
למה?למה נועדתי לסבול?
"ככה אלוהים רוצה".
כולם אומרים.
הכול התחיל באותו הלילה,
הלילה שהיה כל כך מצפה ומרגש בשבילי
נכנסתי למכונית,לבושה בשמלה תכולה ארוכה,עם נוצצים,ופרפר מפייטים בצד,שמלה כל כך יפה.הייתי מאופרת בצורה עדינה,ותסרוקת שזורה לראשי.
אימא נכנסה למושב הקדמי וכך גם אבא,למושב הנוהג,כולנו מלאי התרגשות.
"אימא שכחת לנשק את המזוזה"אמרתי לאימא.
"לא נורא חמודה,5 דק' נסיעה מפה ועד לאולם"
"אבל אימ..."
"בואי ניסע בשקט טוב חמודה?"ענתה אימא
הנהתי בראשי.
הבטתי מהחלון.פעם ראשונה שאני אומרת לאימא דבר כזה.אף פעם לא אמרתי,לא היה לי כל כך אכפת.
אבא התחיל לנסוע ובאמצע הכביש הראשי היה רמזור.
מכונית שנסעה מאחורינו נסעה כל כך מהר,וכשהרמזור נהפך לאדום בוהק,המכונית לא הספיקה לעצור והתנגשה בנו,בחלק האחורי של האוטו.
ואז התעוררתי בבית-חולים.לא זכרתי כלום.
זכרתי דבר אחד...רק אחד.
ההופעה.
"עד שתעזוב".ככה קראו לשיר שעמדתי לשיר.של ריטה.
במשך חודשיים הדהד לי בראש.
"אפצע את ידי עד ישותקו
לא יתקרבו אל גופ,המוכר,האהוב
שאפי לא ישאף את הריח
אלוהים,את הריח
שלא ארד על ברכיי
שתישאר"
ברגע האחרון,שכולנו איבדנו תקווה,שחברות וחברים דודות ודודים,משפחה וקרובים הלכו וחזרו שוב,אל חדרי ויוצאים ממנו נטופי דמעות.
שמעתי את הרופאה אומרת את המשפט שהכי לא רציתי לשמוע,שלא איחלתי לאף אחד גם לא לאויבים הכי רעים שקיימים בכל היקום.
"אני נורא מצטערת אך המכה החזקה שנכדתם קיבלה הייתה בעמוד השדרה העליון ו..שיתק אותו באיברי הגפיים.אני נורא מצטערת"
נכדתכם?נכדתם?!מה קרה להורים שלי?הם מתו?
למרות שהייתי רדומה,דמעהח מה זלגה על לחיי
דמעה אחת,אבודת תקווה שבכל זאת הבטיחה שהכול יהיה בסדר.
תגיבווו 😊
זווווווורזזזזזזזזזזזורררררררררררררר מווווווושלללללללללללםםםםםםםםםםםםםםם
אוהההההההההההההההההההההבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבתתתתתתתתתתתתתתתת הההההההההההההההההההההמממממממממממממממממממממממממממממווווווווווןןןןןןןןןןןג
יווווווו אימלה איזה התחלה מהממתתתתתתת
המשךךךךךךךךךךךךךךך
QUOTE (גלוש_המושלמת @ 08/07/2005) יווווווו אימלה איזה התחלה מהממתתתתתתת
המשךךךךךךךךךךךךךךך
😁
זורזורר תודה חיים שלי חולה עליךךךך
אורו'שש נשמתי תודה יפה צ'לייייייי מתה עליךךךך מווווואהה
כנ"ל שני=מוווווווווווווווווווווווואהההה
עוד תגובותתת 😊
התחלה ממש יפה =]
זה אמיתי?
אוהבת,
חן.
נטעע אחיינית שליייי..
זה פשוט מהממםםםםםםם..
זה הסיפור הראשון שאני קוראת בפורום..
זה מקסיםם..
תמשיכייי (:
מושלםםם פשוט ככה
ואני רוצה שתדעי שכן לפעמים אני כותבת "מושלם" ואני מתכוונת ל"יפה ביותר"
הפעם אני פשוט מתכוונת למ=ו=ש=ל=ם
לא צריך לשנות, לשפץ כלום
פשוט התחלה גאונית תמשיכי ככה=] 😉
יאאא נטע איזה התחלה מהממת!!
יש לזה המשך??
עם כןן שימי דחוף!!
פשוט מהמם!!
מושלםםםםםם..
תמשיכי מאמי..
אויייייי נטעעעעעעעעע איזה צרמורות עוברות בייייייי!
זה כזה יפה מרגש והכי הרבה עצובבב....!!
זה אמיתי בובהה?
תמשיכי לרשוםםםםם בובהההההה ריגשתי אותי עד דמעות..
אוהבת'ךךךך
מור 😊
וואיי מזה תודה..זה הסיפור החדש שלי ושל לינור אחותיי..
ולא חס וחחלילה זה לא אמיתיי
ותודה תודה תודהה לכולםםם
אני ולינור עובדות על פרק 2 אז אני ימשיך עוד כמה דקות..תצודה לכולם אוהב אותכםם!!
התחלהה מהממתתת אחיות שליייייייייייי
מתה עלייכן יפיופותת אני רוצה המשךך ודחוףףףףףףףףף
אוהבת המוניםםם
--eden--
אני מרגישה במקום אפלולי.
אין טעם יותר לחיות,אין טעם לחיים שלי.
אף פעם לא הנחתי לרגע לחשוב על זה.
אין טעם אין טעם אין טעם
היו פעמים,שהמשפט כל כך צרב,נכנסתי למקלחת וגילחתי את הורידים בסכין.הכאב שנגרם לי לא משתווה,אפילו לא לרבע מהכאב שנגרם לי מהתאונה.
סבא וסבתא ראו אותי תמיד עם עיניים נפוחות, היינו הולכים לבדיקות כל הזמן.
הם ידעו שהעיניים נראות לא ככה בגלל הבדיקות הרבות, נהפוך הוא עם המצב שלי אני מתחילה להשלים כבר.
העיניים היו בגלל החלום, החלום שידעתי שלא יתגשם לעולם.
הם עשו כל שביכולתם למצוא לי מקום לשיר, כל מקום שהוא ידעו שיעזור, אבל ללא הצלחה.
בזמנו, חברות ממש לא היו חסרות וכעת נשארה לי אולי חברה אחת אמיתית שלא אכפת לה מהנכות שלי חברה אמיתית.
כל אחד רצה להיות חבר של מפורסמת,מוכשרת גאה בעצמה ואם כבוד עצמי כמה שיותר עכשיו כבר לא הנכות שינתה את כולי אפילו את פני האנשים היו מסתכלים שעות רבות לתוך עיני הירוקות העמוקות הם היו כל כך מיוחדות שאפילו זה השתנה.
המילה הזאת-הייתי.פשוט נכונה!
אני הייתי,רק הייתי.עכשיו נעשיתי שונה מפעם.
עזבתי בית הספר והתחלתי חיים חדשים.שונים לגמרי.
לפעמים,שאני הולכת ברחוב ורואה אנשים.
אני כל כך מקנאה בהם שטוב להם,שאין להם מגבלות שחבר שלהם לא עזב אותם בגלל שהם נכים,שיש להם חברים וחברות,נאמנים ונאמנות.
"אפשר להיכנס?"שאלה סבתא.
הנהנתי בראשי
"חמודה,אני וסביך החלטנו החלטה"
"מה קרה?"
"החלטנו לעשות ראיון,ראיון עבודה"
"למה?"
"תביני מתוקה,אני וסביך כבר זקנים,ואין טעם להרים אותך לאמבטיה,לשטוף אותך,לנקות אחריך,שלא תביני לא נכון,אני אוהבת ויאהב אותך,תמיד אם נכות או בלי"
"אתם מביאים לי עוזרת?"
"כן חמודה.זה בסדר מצידך?"
"מה שתגידי".
הגיע היום.
סבתא העירה אותי בבוקר והרימה אותי למקלחת.
קילחה אותי והוציאה אותי קצת החוצה.
בחורה ראשונה הגיעה,נראתה זולה.
לבשה חצאית עור אדומה מיני,חולצה שחורה מבריקה ונעלי עקב מגושמות.
הבאה.
לא,הבאה,לא.הבאה,לא.
עד שהגיע בחור צעיר,נאה ונראה גדול ממני בכמה שנים.
היו לו עיניים תכולות,כמו הים,ושיער חום בהיר עד שטני,הוא היה גבוה.כמו שרציתי.
אך מהרגע הראשון ידעתי,אין לי כבר סיכוי איתו.אם הוא ירצה להיות איתי זה יהיה רק מרחמים.
זהו,אני בודדה בעולם.
לא עניין אותי שזה בן, שזה בן שיקלח אותי שילביש אותי
הוקסמתי שראיתי אותו לא יכולתי להוריד את עיניי ממנו.
הוא ידע שסבא לא יואהב את הרעיון שבן יקלח אותי אז ישר אמר לו שהוא מבטיח להתעסק רק בעבודה ושישאר נאמן.
קראו לו תום.לפעמים אני חושבת שכך קראו לו,מפני שהוא היה תמים,יותר מידי.שהוא קילח אותי,הוא לא חשב על שום דבר אחר חוץ מהמקלחת עצמה ולדאוג לטפח אותי יותר,שהוא הלביש אותי הוא ל א חשב על שום דבר אחר חוץ מהלביש אותי ושאני יראה יפה.
קיבלנו אותו לעבודה, או יותר נכון לשבוע ניסיון.
בשבוע הזה הילד הזה, תום שינה אותו ואת חיי לגמרי הצורה שהתחלתי להסתכל על החיים קיבלה תפנית שונה לגמרי.
מקוות שאהבתן
לינור&נטע = ]
