אז זה החיים שלי>>סיפור חדשש ושונהה מאודדדד

הלכתי התיישבתי על הספסל
ספיר- אני צריכה ללכת הביתה..לחשה לי
אני- בואי אני ילווה אותך..
הבנים התקדמו אליינו הסתכלתי על בן בחנתי אותו גם על שלומי וגם על יואב
אני- טוב אנחנו צריכות ללכת..
בן- כן גם אני..
קמנו אני וספיר נתנו לכולם נשיקות והלכנו הביתה..
כל הדרך לא דיברנו אני וספיר..
צלחתי להסתכל אלייה בפעמים שהיא לא הבחנה היא ממש יפה אמרתי לעצמי..
הסתכלתי על עצמי על הסחבות שאטני לובשת ודי קינאתי בה..לא הבנתי מה היא עושה איתי?
למה היא בכלל חברה שלי?!
----------------------------------------------------------------------------------------------
אני וספיר לפני זה היינו חברות הכי טובות מאז מה שקרה עם אבא שלי כמעט כל החברות שלי מתרחקות ממני התחברתי לכמה שהן יותר גרועות ממני..
אבל ת'אמת שספיר היא החרבה הכי טובה שהייתה לי בחיים..
---------------------------------------------------------------------------------------------
הגענו כמעט לבית שלה..
ספיר- תגידי מה את לא מדברת?
אני- כלום לא קרה
המשכנו ללכת בלי לדבר לא היה לנו על מה..
ליוויתי אותה עד הכניסה של הוילה שלה השעה הייתה 2:30 ההורים שלה ישבו יחד בגינה..
היא נכנסה חיבקה את אמא שלה ואת אבא שלה הם שאלו לשלומה ונישקו אותה הרבה..שאלו איפה הייתה מה עשתה עם מי ומה..
אני המשכתי ללכת הגעתי לפינת הרחוב..
הרגשתי שאני ממש זוקוקה לאיזה שכטה אז הוצאתי את הקופסא מהכיס הוצאתי סיגרייה..
הסתכלתי אלייה..ושמתי אותה בפה..
סגרתי את הקופסא והחזרתי אותה לכיס הוצאתי את המצית הדלקתי את הסיגרייה
ופשוט התחלתי לבכות לא הבנתי סיגריות והכל..איך הגעתי לזה?! ושוב אין שם תשובה..
שום תשובה!
למהה?!!?!? צעקתי באמצע הרחוב ישבתי אז שם על המדרכה הרגשתי חסרת עונים לא רציתי שירחמו אליי רציתי חיים רגילים הורים קמתי משם והתיישבתי על הספסל שם שוב בכיתי בכי חזק חזק..
איך זה קרה לי?! צעקתי שם חזק כדי שה' ישמע את זעקתי..את מצוקתי שיביא אליי מכה ויגמור לי את החיים..
זרקתי את קופסאת הסיגריות על הכביש מכונית דרסה אותה..
מבעד למגלגלי המכונית ראיתי רגליים מוכרות נעליים שכבר ראיתי המכונית עברה וראיתי מולי את בן..
הוא התקדם אליי..
בן- כי את הבאת את זה על עצמך..
אני- איך איך?!
בן- אאת מנסה לברוח מהמציאות תחיי אל תנסי לברוח בריחה זה לא פיתרון..הבעיות ירדפו אחרייך כל החיים
אני- הכל בגלל מה שקרה לאבא שלי..
בן- מה קרה לו?!
אני- אז ככה..סיפרתי לו והוא חיבק אותי הצמיד אותי אליו הרגשתי....
מוגנת?!



מצטערת על הייבוששש...

תגיבוו

חנו'ששששששששששששש
נשמתי את כותבת מדהיםםםםםםםםםם
תמשיכי בובה
מוואה ענקיתתת 😛

המשך ילדה!!
חיחיחיח יוסית שלייי
שמנה שליי
קופה שלייי
מכוערת שלייי
חיחיחי[
שימי המשךךךך

לוב יו בייבי
-לינורוש-

איזהההההההההה יפה...=]
אבל היא באמת מסכנה...
אוהבתת מאמי תמשיכייי 😉

יואו איזה מסכנה...
מקווה שיותר לא תייבשי אותנו...
לאה 😛

מהמם
תמשיכייי

חנוש מאמי שלי שימי המשששששששששךך

יפה ועצוב ביחדד המשךךך

המשךךךךךךךךך
לאה 😕

מהמם!!!
המשך..!!!

סתיוו'ששששש 😂

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

המשך!? 😢 😢 😢

המשך?? 🤪

הרגשתי חום שיש מישהו שהיה איתי
הוא נתן לי משו שבחיים לא נתנו לי הוא נתן לי כוח להמשיך לחיות להמשיך ולהיות מי שאני
זה נתן לי כוח מחדש כשהאנרגיות נגמרו לי שלא היה לי כוח זה הוסיף הכל מחדש..בחיים לא הרגשתי ככה לבן את הקירבה הזאתי שלהיות מוגנת שיש מי שחושב אלייך ולא רוצה רק לנצל אותך..
הרגשתי לבן משו חזק משו שבחיים לא הרגשתי לשום אדם ההרגשה של להיות תחת כנף של מישהו שידאג לך..
ממש כמו אבא..
התנתקנו מהחיבוק קמתי מהספסל הוצאתי את הסכין וזרקתי אותה חייכתי אליו
אני-זהו נגמר!
בן-כן אמרת המום הוא תפס אותתי וחיבק אותי אליו חזק חזק כיאילו הוא ממש היה גאה..
ואז הרגשתי הרגשתי שאבא שולח לי עוד כוח מלמעלה אני יודעת שאבא בין המלאכים הוא היה אדם טוב הוא לא עשה רע לאף אחד תמיד הוא עזר לאנשים..

בן-את רוצה שאני ילווה אותך הביתה?
אני- לא עזוב לא צריך אני לא מפחדת חייכתי אליו
בן- אני לא יתן לך ללכת לבד הביתה
אני- אויי אני לא מפחדת עזוב..
----------------------------------------------------------------------------------------------
טוב ת'אמת שלא רציתי שהוא ילווה אותי
כי לא רציתי שהוא יראה איפה אני גרה באיזה שכונה ובדרך אנשים שאני מכירה ובכלל
לא רציתי לחסוף את בן לחיים שלי לדברים המסוכנים שאני חייה בהם לא רציתי שהוא יפגע מהקשר שלנו עם זה בכלל היה קשר ואני בטוחה שאמא לא תאהב אותו..
----------------------------------------------------------------------------------------------
בן- עזביי אותך שטויות אני מפחד אלייך..
אני-חחח זה צריך להיות בדיוק ההפך יאאלה יאאלה אני עפהה..נתתי לו נשיקה בלחי והלכתי..
הצצתי לאחור לא ראיתי אותו כבר..
המשכתי ללכת הרגשתי לא מוגנת בלי הסכין
חשדתי בכל קול קטן שיצא מהשיחים ראיתי כמה פרצופים מוכרים אבל החלטתי שלא ללכת ולהגיד להם שלום שפשוט אני ישכח את התקופה הזאת בחיים שלי..
התחלתי ללכת..
הגעתי כבר כמעט לבית עמדתי בכניסה פנים מול פנים עם אבירם...

תגיבווו 😁

יואוווו
סוף סוף שמת המשך...
אני מחכה להמשך בקוצר רוח...
המשךךךך
לאה 😛