המכתב שלעולם לא אשלח , לעולם לא תדע מה יושב על הלב

לא להאמין איך חלפה לה שנה

ואני עדין מרגישה קצת אהבה

אותה אהבה שאותי חנקה, שרציתי לצעוק ודיי

שאני אוהבת אותך יותר מאשר את חיי, שרציתי לצאתלעולם ולצעוק לך גידי אני אוהבת אותך מכולם.

אך השנה נגמרה היא חלפה, ואני נשארתי עם הזיכרונות עם הגעגועים והמבטים

שכל לילה מופיעים.

אילו היה לי ת'אומץ לשלוח לך מכתב שבו אוריד את אשר על ליבי

שבו אגיד לך עד כמה אני אהבתי אותך אהובי.

אילו היה לי ת'אומץ לשלוח מכתב , הייתי מספרת לך על כל נשיקה שעדין נשארה טעמה, על

ליטוף ומגע שצימרר את גופי, על מבט חודר שהכניס משהו לתוך נשמתי.

מין הרגשה נעימה...הרגשה בטוחה, שיש מי שיגן ,יש מי שאוהב

אך חבל שאין לי ת'אומץ לספר.

אילו היה לי ...הייתי מספרת לך על כל זיכרון מתוק שנשאר אצלי בלב עמוק.

על כל שיר שכתבתי עליך, על הכאב...על האכזבה שממך לא ציפיתי , ועל האהבה שבמעט הזמן הענקת לי.

אומנם האהבה שהיתה חלפה, האהבה הראשונה שלי שלעולם לא אשכח

האהבה הראשנה שהרגשתי וידעתי תשוקה

האהבה שהציפה אותי בהרפתקאות וסיכונים .. שלא ידעתי מעצורים.

רציתי רק לחוש את בשרך ,להרגיש את חום גופך

רציתי רק להיות איתך אהובה.

יום אחד אני מקווה שיהיה לי את האומץ לשלוח את המכתב , שיהיה לי את האומץ לשלוח את השירים אולי רק אז תפנים.

שאני באמת אהבתי.

בתקופה זו אני יכולה לומר בוודאות שאינני אוהבת אותך כמו אז

אך פניך לא מפסיקות מלרוץ לי במחשבות , אני לא יכולה להפסיק בך לחשוק.

בלילות אני חולמת ...ואת פניך נושקת , בחלום אני מפליגה איתך לארץ לא נודע

לארץ עם אגדה ואין בה סוף....היא ממשיכה כמו מנהרה עם האור

אני מרגישה נעים ... עטופה ברוך.



לעד אזכור אותך אהבתי.

הלוואי ויום אחד תדע מה שפעם ישב על ליבי