הספר לילדים שזכה!

דירה להשכיר
בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת
עוֹמֵד מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת.
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה
לודמילה הַשְׁמֵנָּה
עָלְתָה מֵאוּקְרָאִינָה לִפְנֵי שָׁנָה.
פִּיהָ מַלֵּא שִׁנֵּי זָהָב
וְסָבָהּ, כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת, הָיָה בְּרוּסְיָה רַב.

בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה
מִשְׁפָּחָה תֵּימָנִיָּה.
הוֹרִים וַעֲשָׂרָה יְלָדִים מְטֻפָּחִים
לָאַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק דּוּכַן פִּצּוּחִים.

בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ
אביעד,עִם הַכִּפָּה עַל הָרֹאשׁ
לוֹ כִּפָּה וְלָה מִטְפַּחַת
אֶת חמשת יַלְדֵיהֶם מְגַדְּלִים הֵם בְּנַחַת.

בקומה הרביעית
גר זוג צעיר
היא גננת, הוא מלצר
עלו מאתיופיה, שכחתי לומר.

בקומה מספר חמש
גרה משפחת חרמש
אך לפני שבוע
ארזו מזוודות ועזבו.
איש אינו יודע לאן ומדוע.

סגרו השכנים הדלת
ותלו בחוץ שלט:
``דירה להשכיר``

בא תום משיינקין עגול משקפים
ארבעה עגילים לו בשתי האזנים
עומד בחוץ וקורא את השלט
עולה במדרגות ופותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
``הנאה המטבח בעיניך?``
נאה.
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה.
אם כן, שב אתנו, תום!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני!
איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם
עם מתנחל שידיו מגואלות בדם?
ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח
לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח!
שלום לכולם, שלום עכשיו
הלך לו תום, ואביעד נעלב.

הלך תום, בא קלמן.
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות, פותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
הנאה המטבח בעיניך?
נאה
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה
אם כן, שב, קלמן, אתנו!
לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני!
איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור
ליד אישה פרוצה לגור?
היא מכסה טפח ומגלה טפחיים
ומה יהיה על קדושת העינים?
נעלבה לודמילה,
וקלמן הלך לו.

הלך קלמן, בא דוקטור גל.

עמד בחוץ, קרא את השלט,
עלה במדרגות, פתח את הדלת

באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מאירים לו פנים
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המטבח
נאה
הנאה המסדרון?
נאה.
אם כן, שב אתנו דוקטור גל!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני -
איך אשב אני, המחונן, הגאון
עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?!
הבוז לבערות, יחי המשכל!
נעלב התימני, והלך דוקטור גל.

הלך דר` גל, בא איליה.
עולה...
פותח..
באים...
הנאים החדרים...

לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, לטבי בהיר עור
בכפיפה אחת עם אתיופי שחור?
לא נאה לי ולא יאה לי!
לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה,
צעקו השכנים פה אחד,
רק לודמילה שתקה בצד.

הלך איליה, בא אבו-עמאר.

עולה...
פותח...
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים)
הנאה המטבח?
לא מספיק מרווח
הנאים החדרים?
אח, הם קטנים וצרים.
וואלה, דירה כל כך קטנה
לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה!
אם כן, לא תשב עמנו כאן?
שאלו כשנימת רווחה בקולם
אשב ואשב, בחפץ לב!
הרי מי שיש לו שכל במוח
ימהר מכאן לברוח
ומי שישאר כאן בדירה
מתוך בחירה או מחוסר ברירה
אני לא אגרש, אני בן תרבות!
אני אחכה עד שהוא ימות
וזה יקרה תוך זמן קצר,
תסמכו על מילה של אבו עמאר!
ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין!
לי ולחמולה - הם יותר ממניין!!
אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות
חשף אבו עמאר שיניים מפחידות.

ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן חמש קומות.
גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר,
כל היום הם שרים אללה הוא אכבר.