הסיפור הראשון שלי -->מקווה שתאהבו (קבנוסית)

בוחצ'י.....איתי לא בא כי נפלה ולו גיטרה על הרגל ...פחחחח (רק לו זה יכול לקרות)
חוצמזה, תודה מותק....דברי איתי.......
וגל , תודה שקראת אני אעדכן עכשיו....
וגם לך לא חסר כישרון!!!!!!!! 😁
לאב יו

חיחיח טנקססס

תמשיכ

אווופס..איזה פגרה אני ,אמרתי שאני אעדכן אתמול חחח....
----------------------------------------------------
נכנסתי הביתה ישר עליתי לחדר זרם ההודעות ושיחות עוד לא נפסק....
פשוט עכשיו כבר היה לי קצת כוח להתמודד עם זה....
סיפרתי לכולם על הכל..עליי ועל עידו איך שניסיתי להתאבד שעידו אמר לי שהוא חולה........
עד ש...
----------------------------------------------------------------------
פתאום קיבלתי הודעה שמאוד הדאיגה אותי....
יעל- "זה נכון שעידו ואת נפרדים..."
ערן- "עידו האידיוט הזה באמת נפרד ממף"
אני- על מה אתם מדברים ?!? אני ועידו חברים באושר.....
יעל-הוא שלח לי הודעה לפני שעה שנפרדתם....
אני- עזבי הוא שיכור הוא לא יודע מה הוא מדבר....
יעל- אולי את צודקת אבל הוא היה נשמע שפוי לחלוטין....
אני- אין מצב, עזבי אני חייבת ללכת לישון...נדבר בבוקר.....

הלכי לישון כולי טרודה במחשבות.....אומרים שבכל צחוק יש טיפת אמת..
ואולי עידו באמת התכוון לזה ?! אולי הוא באמת רוצה להיפרד....? אולי באמת לא נועדנו להיות חברים, וזה כבר הסוף......מרוב מחשבות נרדמתי עם הג'ינס והחולצה...
בבוקר קמתי ממש מוקדם, כי מישהו ישב לי על המיטה וליטף לי את הפנים....
"בוקר טוב מתוקה" זה היה עידו.....הוא היה מסורק ולבש בגדים יפים כאלה...
"תן לישון עוד קצת" זרקתי עליו את הכרית והיא פגעה לו בדיוק בבפנים היפות שלו...
עידו קם מהמיטה וזרק עליי חולצה "אנחנו צריכם לדבר..."הוא היה מאוד רגוע ונראה שלו לא כמו אתמול
הבנתי שזה רציני ושמישהו הוריד לי את הבגדים בלילה , בטח אמא...קמתי ושמתי עליי חולצה....
"אני מקשיבה..למרות שאתה חייב לי הסבר והתנצלות על אתמול"....הייתי קצת עצבנית שוב פתאום..
"אני יודע מותק, מצטער...אתמול הייתי אצל הרופא..הוא הסביר לי שיש לי עוד שישה חודשים לחיות...או חמישה וחצי למען האמת....." שוב הייתי בשוק רציתי לחבק את עידו חזק ולעולם לא להרפות אבל הוא המשיך לדבר.....
"החלטתי שאני רוצה לחיות.....לנצל כל רגע...." אני ממש מבינה אותו...
"ובאמת שאני לא רוצה למות ככה, כמו שאנחנו ..........אני רוצה שתיהי שם בשבילי....."וואי הוא כל כך צודק, ואיך הוא מצליח להיות רגוע כל כך...
"אני אהיה שם ,אני מבטיח....." עידו לא נתן לי להשלים אץ המשפט ושם לי יד על השפתים והשתיק אותי בעדינות...העיניים הירוקות שלו נצצו באור של הבוקר שנכנס לחדר שלי....
"אני יודע שיהיה לי קשה עכשיו, אבל ההורים שלי חזרו להיות ביחד , עכשיו לפחות לתקופה הקרובה....
ואני, אני חושב שכאדי שניפרד..." אני לא מאמינה , למה?!?! למה הוא רוצה שניפרד אני אוהבת אותו יותר מהחיים שלי .......
"עידו אני אוהבת או"שוב הוא קטע אותי...
"אני יודע שרוני, גם אני...אבל לא ככה אני רוצה לגמור את זה ..אני חושב שיהיה יותר טוב אם נישאר החברים הכי טובים בחצי שנה האחרונה.....בחורף אני כבר לא אהיה כאן.."
פתאום זלגה לי דמעה מהעין ....עידו ניגב לי אותה...ברכות, בחום ..רציתי להתפרץ אבל לא! ידעתי –אני צריכה להיות חזקה בשביל עידו, בשבילו , בשבילי –בשביל שנינו....
קמתי מהמיטה והתיישבתי ליד עידו...חיבקתי אותו כמו שבחיים לא חיבקתי מישהו , ואז התחלתי לבכות..כמו עכשיו שאני כותבת את זה...ואז חייכתי אליו וגם הוא חייך ושוב ראיתי את גומות החן שלו שכל כך אהבתי..ואז לא הירפתי ממנו, אפילו לא לשניה ושנינו בכינו....
"עידו מה אתה רוצה לעשות בחצי שנה הזאתי" לא ידעתי איך עידו יגיב...
"אני רוצה ליסוע לים.." הוא חייך אליי...
"כל החצי שנה ליסוע לים ?"
"לא, בואי...."עידו מהר לקח מתוך הארון שלי בגד –ים....
"לכי תתלבשי..."רצתי להתלבש ואז עידו לקח אותי מהר למטה....
בחוץ חיכתה מונית ובפנים ישבו כל החבר'ה...ליהי, רון, יעל,ערן, שיר,שי,גל,קרן,אוהד,נמרוד
נכנסו מהר, ואז ....
נסענו לים!!!




מקווה שאהתן ------>למרות שאין מתח....חחחחחח
לאב יה

אווופס..איזה פגרה אני ,אמרתי שאני אעדכן אתמול חחח....
----------------------------------------------------
נכנסתי הביתה ישר עליתי לחדר זרם ההודעות ושיחות עוד לא נפסק....
פשוט עכשיו כבר היה לי קצת כוח להתמודד עם זה....
סיפרתי לכולם על הכל..עליי ועל עידו איך שניסיתי להתאבד שעידו אמר לי שהוא חולה........
עד ש...
----------------------------------------------------------------------
פתאום קיבלתי הודעה שמאוד הדאיגה אותי....
יעל- "זה נכון שעידו ואת נפרדים..."
ערן- "עידו האידיוט הזה באמת נפרד ממף"
אני- על מה אתם מדברים ?!? אני ועידו חברים באושר.....
יעל-הוא שלח לי הודעה לפני שעה שנפרדתם....
אני- עזבי הוא שיכור הוא לא יודע מה הוא מדבר....
יעל- אולי את צודקת אבל הוא היה נשמע שפוי לחלוטין....
אני- אין מצב, עזבי אני חייבת ללכת לישון...נדבר בבוקר.....

הלכי לישון כולי טרודה במחשבות.....אומרים שבכל צחוק יש טיפת אמת..
ואולי עידו באמת התכוון לזה ?! אולי הוא באמת רוצה להיפרד....? אולי באמת לא נועדנו להיות חברים, וזה כבר הסוף......מרוב מחשבות נרדמתי עם הג'ינס והחולצה...
בבוקר קמתי ממש מוקדם, כי מישהו ישב לי על המיטה וליטף לי את הפנים....
"בוקר טוב מתוקה" זה היה עידו.....הוא היה מסורק ולבש בגדים יפים כאלה...
"תן לישון עוד קצת" זרקתי עליו את הכרית והיא פגעה לו בדיוק בבפנים היפות שלו...
עידו קם מהמיטה וזרק עליי חולצה "אנחנו צריכם לדבר..."הוא היה מאוד רגוע ונראה שלו לא כמו אתמול
הבנתי שזה רציני ושמישהו הוריד לי את הבגדים בלילה , בטח אמא...קמתי ושמתי עליי חולצה....
"אני מקשיבה..למרות שאתה חייב לי הסבר והתנצלות על אתמול"....הייתי קצת עצבנית שוב פתאום..
"אני יודע מותק, מצטער...אתמול הייתי אצל הרופא..הוא הסביר לי שיש לי עוד שישה חודשים לחיות...או חמישה וחצי למען האמת....." שוב הייתי בשוק רציתי לחבק את עידו חזק ולעולם לא להרפות אבל הוא המשיך לדבר.....
"החלטתי שאני רוצה לחיות.....לנצל כל רגע...." אני ממש מבינה אותו...
"ובאמת שאני לא רוצה למות ככה, כמו שאנחנו ..........אני רוצה שתיהי שם בשבילי....."וואי הוא כל כך צודק, ואיך הוא מצליח להיות רגוע כל כך...
"אני אהיה שם ,אני מבטיח....." עידו לא נתן לי להשלים אץ המשפט ושם לי יד על השפתים והשתיק אותי בעדינות...העיניים הירוקות שלו נצצו באור של הבוקר שנכנס לחדר שלי....
"אני יודע שיהיה לי קשה עכשיו, אבל ההורים שלי חזרו להיות ביחד , עכשיו לפחות לתקופה הקרובה....
ואני, אני חושב שכאדי שניפרד..." אני לא מאמינה , למה?!?! למה הוא רוצה שניפרד אני אוהבת אותו יותר מהחיים שלי .......
"עידו אני אוהבת או"שוב הוא קטע אותי...
"אני יודע שרוני, גם אני...אבל לא ככה אני רוצה לגמור את זה ..אני חושב שיהיה יותר טוב אם נישאר החברים הכי טובים בחצי שנה האחרונה.....בחורף אני כבר לא אהיה כאן.."
פתאום זלגה לי דמעה מהעין ....עידו ניגב לי אותה...ברכות, בחום ..רציתי להתפרץ אבל לא! ידעתי –אני צריכה להיות חזקה בשביל עידו, בשבילו , בשבילי –בשביל שנינו....
קמתי מהמיטה והתיישבתי ליד עידו...חיבקתי אותו כמו שבחיים לא חיבקתי מישהו , ואז התחלתי לבכות..כמו עכשיו שאני כותבת את זה...ואז חייכתי אליו וגם הוא חייך ושוב ראיתי את גומות החן שלו שכל כך אהבתי..ואז לא הירפתי ממנו, אפילו לא לשניה ושנינו בכינו....
"עידו מה אתה רוצה לעשות בחצי שנה הזאתי" לא ידעתי איך עידו יגיב...
"אני רוצה ליסוע לים.." הוא חייך אליי...
"כל החצי שנה ליסוע לים ?"
"לא, בואי...."עידו מהר לקח מתוך הארון שלי בגד –ים....
"לכי תתלבשי..."רצתי להתלבש ואז עידו לקח אותי מהר למטה....
בחוץ חיכתה מונית ובפנים ישבו כל החבר'ה...ליהי, רון, יעל,ערן, שיר,שי,גל,קרן,אוהד,נמרוד
נכנסו מהר, ואז ....
נסענו לים!!!




מקווה שאהתן ------>למרות שאין מתח....חחחחחח
לאב יה

יואו...רציני את רוצה שאני יבכה מה?
בכוח?
אוף...איזה עצובבבבבב...
תגידי הסיפור אמיתי? 😨
מקווה שלא...
אני טיפשה שלא קראתי את הסיפור כבר מההתחלה כשפרסמת אותו...
אבל עכשיו קראתי יואו...
אין לי מילים ...באמת שאין לי....
לאה 😊

לאה איזה מותק--->ולא, הסיפור לא אמיתי......חוץ מדברים קטנים מאוד....
וזהו...חח מקווה שאהבת ,למרות שבכית... 😁
וגל...פשוט לא הצלחתי לשלוח...

וואי זה ממש יפה!

טחחח
יש מזל שזה לא אמיתי...
הסיפור שלך ממש ריגש אותי...עד דמעות...
וזה לא קורה הרבה...
למרות שאני די רגישה בכאלו דברים...
קיצר טוב ששלחת לי הודעה על הסיפור שלך...

אגב את מוזמת לקרוא משו שפירסמתי היום...
משהו שכתבתי...
לאה

סבבה אני אחפש...
שמחה שאהבת ושהתרגשת....

ה=מ=ש=ך!!!!

יאאאאא
קרןןןןןן איזה סיפור מדהיםםםם!!
קראתי אותו עכשיו!!
איזה מסכן עידו =[[
תמשיכי בדחיפותת!!!!
ואת מוזמנת להכינס ולקרוא את הסיפור שלי..
יש שתייים..
1.דמעות של אהבה.
2.אני אתה, אתה אני שנינו ביחד זה לא הגיוני =]]



אוהבתת
בתאלוווווש 😊

לא הבנתי הוא אמר שהוא רוצה להפרד לו?
אז למה הוא החליט להשאר איתה חצי שנה ולבלות אותה איתה!???

קבנוסית....
מאמי סיפפור מדהים..
תמשיכי דחוףף..
לאב יוו מידןן

המשךךךךךךךך!!!!
לאה

טוב, דבר ראשון ...מממצב?!?!?
אני אשים המשך היום בערב..............
הוא רוצה לבלות איתה ת'חצי שנה האחרונה יחד כידידים הכי טובים...יענו ,יחד....אבל לא יחד
בתאלוש מאמי...! תודה שקראת, שמחה שאהבת.....
ואני אקרא את שלך ...מבטיחה.....
לאב יו ...
קבנוסית...