הוא-"לא.. אני מצטער.. אני אשם.."
הקול היה כל כך מוכר.. כל כך אהוב.. הרמתי את ראשי ואת מי אני רואה מולי?! לא תאמינו..
הרמתי את עיניי בשביל לראות מי זה ולא תאמינו מי שעמד מולי היה..
אלירן?! 😮 הייתי בשוקקק מה... מה הוא עושה פהה?? אנ'לא מבינהה כלוםם
אני-"אלירןן?"
אלירן-"שירןןןן?" היה עוד יותר המום ממני..
אני-"מ..ה.. מה..." לא ידעתי מה להגידד
אלירן-"שירנייי מה קרה מאמיי?? למה רצת ככה?? למה את בוכההה???"
אני-"אה... סתםם.." אמרתי בעודי מנגבת מהר ת'דמעות
אלירן-"שירןן נוו מאמי שלי תרגישי חופשי דברי איתי ישר נשמתי בבקשה מה קרה אני רוצה לדעת מי פגע בך אני אשבור לו ת'פרצוף לבן זונה הזה יאלה דברי!" אמר עצבני..
הרגשתי כל כך חופשיה איתו.. הרגשתי שאנחנו לא חברים אלא ידידים הכי טובים.. כמו תומר.. 😢
אז התיישנו בספסל וסיפרתי לו הכל פשוט כך ==> ה=כ=ל! אחרי שתי דקות של שתיקה לבסוף הוא דיבר..
אלירן-"מה?? אני.. אני לא מאמין איך? איך זה יכול להיותת?? שירןןן איךךךך?? את הרייי שליייי" אמר וירדו מעיניו דמעות..
אני-"אלירן בבקשה תרגע.. אל תבכה.. אני מתחננת.."
אלירן-"איך? איך אני לא אבכה? את לא מבינה שאני מאבד אותך? רק אתמול ניהיינו ביחד וזהו? הכל ניגמר? הכל הולך לפח? כל הרגש? אני לא רוצה.. לא רוצהה לעזוב אותךך לא רוצה להיפרד ממךך" אמר וזלגו לו דמעות עוד יותר..
אני-"אלירן בבקשה אל תבכה בבקשה בשבילי.."
אלירן-"אבל אני לא יכוללל עכשיו את תהיי איתוו ומה איתיי?? אני לא אשרוד את זה את מבינה? שירני אני אוהב אותךךך"
כאב לי.. כאב לי כל כך לראות אותו ככה..
"אני-"מה?? מי אמר לךך אלירן אני לא אהיה איתו אני שלך.. אני איתך.. ספרתי לך פשוט כי הרגשתי שאני צריכה לספר.."
אלירן-"אז את איתי? את תמשיכי להיות שלי?" אמר תוך כדי ניגוב דמעה שזלגה לה..
אני-"כן אבל.. יש לי בקשה.."
אלירן-"כן מאמי.. הכל.. רק תבקשי.."
אני-"אני רוצה קצת זמן.. רוצה לחשוב על הכל.. בבקשה תבין אותי.."
אלירן-"כן מאמי טוב קחי את הזמן.. כמה זמן שאת צריכה.. אני אחכה לך כל חיי עם צריך"
אני-"תודההה מלאךך שליי" אמרתי וחיבקתי אותו חזק חזק והוא החזיר חיבוק..
ישבנו כמה דקות ואז כל אחד חזר לביתו.. הגעתי הביתה פתחתי ת'דלת..
אני-"אמאאאאא".. אין מענה.. "אמאאא איפה אתת??" פתאום אני רואה פתק על השולחן של המטבח.. לקחתי ת'פרק והיה כתוב בו..
"שירני מתוקה שלי זאת אמא, נסענו לאילת בקשר לעבודה של אבא,לקחנו את הילדים.. הבית יהיה ריק בשבילך מתוקה את יכולה לעשות מה שאת רוצה רק בלי הרבה בלאגן השארתי לך במגירה שלך 500 שקל עם תצטרכי משהו. יש אוכל במקרר חומד. נחזור יום ראשון בערב תשמרי על עצמך יקירתי. אוהבת,אמא!"
"יששששששש בית ריק 4 ימיםםםםםם איזה כיףףףףףףף" צעקתי על כל הבית כל מטורפת חחח
בדיוק צלצול בטלפון רצתי מהר לסלון ועניתי..
אני-"הלו?"
....-"שירן?"
ישר ידעתי.. ניחשתי מיזה.. לפי הקול..
אני-"תומר..?"
תומר-"כן.."
אני-"אה.. סליחה.. שברחתי ככה.. לא ידעתי מה לעשות.."
תומר-"אפשר לבוא אלייך? נדבר על הכל.. נחליט מה עושים.."
אני-"טוב תבוא.. הבית גם ככה ריק 4 ימים.. כולם נסעו היום לאילת.."
תומר-"טוב.. אני יוצא ביי.."
אני-"ביי.." אמרתי וניתקתי..
כבר ידעתי מה אני הולכת להגיד לו..
עליתי לחדר החלפתי בגדים לבגדי בית קלים כאלה.. מכנס שחור 3/4 פשוט כזה וגופייה וורודה חמודה =]
בדיוק שמעתי צלצול בדלת.. "בטח תומר.." מלמלתי לעצמי..
אני-"רגעעעעעעעע" צעקתי שישמע.. רצתי מהר לדלת ופתחתי אותה..
תומר-"היי.."
אני-"היי.. בוא.. כנס.." אמרתי..
תומר-"תודה מא.." רצה בטח להגיד מאמי אבל הפסיק באמצע..
אמרתי לו שישב על הספא והתיישבנו שנינו.. הייתה בנינו שתיקה ואז הצעתי לו לשתות..
אני-"לשתות משו?" אמרתי..
תומר-"אממ.. כן.. מים.." אמר..
הלכתי למטבח מזגתי לנו שתי כוסות מים ובאתי לתת לו..
תומר-"תודה.." אמר ולגם לגימה מהמים הקרים..
הייתה שוב שתיקה ארוכה.. הדבר שאני הכי שונאת בחיים.. שתיקות.. לא מסמל טוב..
ואז הוא שבר ת'שתיקה.. אווו סוף סוףףף מישו אמיץ מבינינו.. חח
תומר-"אממ.. שירן אני מצטער.. הייתי חייב להגיד לך.. רק עכשיו תגידי את התשובה שלך.."
אני-"......................."
רוצים המשך? רוצים לדעת מה שירן תענה לתומר?
כל זה ועוד בפרק הבא שיהיה רק עם ==> תגיבו! חיחי
עזבו נשמות שלי התחרפנתי.. חח תגיבו ויהיה המשך סבבה?!
אוהבת מלאאאאאאאא
-גילוש- 😊





