כרגע אני בן 17 מסיים כיתה יב'.
בכיתה ט' התאהבתי בילדה מהכיתה.
היא לא ידעה את זה עד אמצע כיתה י', אז אמרתי לה שאני מאוהב בא דרך מכתב אותו כתבתי באמצע שיעור על דף משובץ בכתב יד (ועכשיו אני מצטער שלא הדפסתי משהו יפה במחשב). היא ענתה לי שהיא לא מבינה מה ההבדל בין ידידים לחברים (תשובה מוזרה, לא?). אחר כך היא אמרה לי לעשות על דף השוואה בין ידידים לחברים. לא עשיתי את זה.
באמצע כיתה יא' שוב ניסיתי להציע לה חברות, אך הפעם זה יצא בשיחה שנגררה מנושא אחר באייסיקיו. היא אמרה שהיא תחשוב על זה, ולבסוף ענתה "לא יודעת".
באמצע כיתה יב' יצא שכתבתי מכתב אהבה ליום ההולדת שלה שלא תכננתי לשלוח לה אותו, והוא נשלח לה באמצעות חברה שלה שלא הסכימה להסתיר את המכתב. אז היא ענתה לי באמצעות האייסיקיו שהיא לא מאוהבת בי ואין מה לעשות.
חשוב לציין מספר דברים:
1. היא הייתה בכיתה שלי, ודיברנו מדי פעם בהפסקות, במיוחד בכיתה יב'. בכיתות י' ו- יב' ישבנו ביחד באותו שולחן.
2. מעולם אני והיא לא דיברנו בגלוי על נושא האהבה שלי אליה. תמיד דיברנו בחופשיות על כל מיני נושאים אחרים.
3. ליוויתי אותה הביתה ולא פעם אחת.
4. לא הזמנתי אותה אף פעם לצאת איתי.
5. אני לא יודע עד כמה היא מודעת לאהבה שלי אליה משום שלא הראתי לה אף פעם סימני אהבה. אנחנו אפילו לא התנשקנו בלחי (עד כמה שזה נשמע מוזר).
6. אני לא אחד שמתקשר סתם ומדבר בטלפון, ומכיוון שאני לא מוצא סיבות מוצדקות להתקשר אליה אז אני כמעט לא מתקשר אליה אלא אם יש לי משהו חשוב להגיד לה או לשאול אותה. לרוב היא מתקשרת אלי למרות שגם לה אין הרבה מה להגיד לי (מוזר, לא?).
6. אף פעם לא הייתה לי חברה, זו אהבתי הראשונה, ואני בטוח שאני מאוהב.
יכול להיות שאני מתנהג באופן ילדותי לגילי שעדיין לא התבגרתי, אני יודע את זה (אני לא מצליח להראות סימני אהבה כשאני נמצא איתה).
בכל אופן, עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה של בגרויות וכל זה, ואני שוקל אחרי שהיא תיגמר להזמין אותה לצאת איתי לסרט ואחר כך לאכול גלידה וקצת לדבר.
מה אתם חושבים, יש לי עדיין סיכוי איתה? מה אתם הייתם מציעים לי לעשות?
תודה מראש!





