חללים אלמונים.....

כל שבועיים בממוצע מתאבד חייל אבל נדמה שבצה"ל לא מודאגים מהמספרים.

סגן אורי מרום, טייס מסוקי "בלקהוק" בחיל האוויר, היה בן 22 במאי 2000 כאשר כיוון אקדח לעבר רקתו בבית הוריו, ולחץ על ההדק. ואחר כך ביום שבו קם אביו, שהיה פסיכולוג בשירות קבע בחיל האוויר וכיום מורה בתיכון בכפר-סבא, מהשבעה, הוא ידע מה עליו לעשות. "החלטתי להכיר במציאות המרה שהבן שלי התאבד‭,"‬ אומר מרום, "ובמקביל לעשות ככל יכולתי כדי שאחרים לא יידעו את הצער הבלתי נתפש שהוא מנת חלקי‭."‬

כאיש צבא, החליט מרום לנצל את הגישה למערכת הצה"לית, ולנסות להשפיע מבפנים. "כתבתי ניירות עמדה וביקשתי להיפגש עם שורה של קצינים בכירים כדי לגבש תוכנית‭,"‬ מספר מרום, "אף אחד מהקצינים לא אמר שהנושא לא מעניין אותו, אבל מהר מאוד הבנתי שרבים מהם, גם אם לא כולם, מורחים אותי. שמה שמעניין אותם זה קודם כל הקידום האישי. גם כאשר מצאתי קצין שאכפת לו באמת מהנושא, כמו דן חלוץ בתקופה שבה היה מפקד חיל האוויר, הבנתי שיש לו עוד מיליון נושאים על הראש, חוץ מהתאבדויות חיילים‭."‬

כאשר התאבד אורי מרום, הוא שירת בתפקיד מטה במפקדת חיל האוויר. רק אחרי האסון נודע למפקדו שאורי טופל על ידי קצין בריאות נפש לאחר שהיה נתון בלחצים. "אורי שלנו התאבד בתקופה שבה הכל נראה לצעירים שחור או לבן, ואני לנצח אחיה עם התחושה שניתן היה להציל אותו‭,"‬ אומר אביו.

מאז תחילת 2005 התאבדו 16 חיילי צה"ל. כמו בשנה שעברה, ההתאבדויות ממשיכות להיות סיבת המוות מספר אחת בצבא. בכל שבועיים בממוצע מתאבד חייל. מספר החיילים שמתאבדים גבוה יותר ממספר ההרוגים כתוצאה מפעילות מבצעית, מתאונות דרכים, מתאונות אימונים ומכל סיבה אחרת.

לשם השוואה: בשנת 2004 איבד צה"ל בתאונות אימונים שני חיילים, ושלושה בתאונות מבצעיות. חמישה חיילים נהרגו בתאונות דרכים בכלי רכב צבאיים (ועוד 18 בתאונות דרכים כאשר היו בחופשות‭.(‬ באותה שנה שמו קץ לחייהם 28 חיילים. בפעולות מבצעיות נהרגו 40 חיילים, אבל בכמה שנים קודמות עלה מספר המתאבדים על מניין החללים בקרב.

בדומה לשנים קודמות, גם השנה לא הגיעו רוב מקרי ההתאבדות בצבא לידיעת הציבור. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לא הקרינו סרטים על חיילים שהתאבדו ודובר צה"ל אפילו אינו נוהג לפרסם הודעות על מקרי התאבדות כמקובל לגבי אסונות אחרים במהלך השירות הצבאי. ככלל, רק חלק קטן ממקרי ההתאבדות זוכים לתשומת לב של כלי התקשורת. גם אז, מדובר בידיעות לקוניות בעמודים האחוריים, כמעט תמיד ללא שמות.

אלא שמאחורי המספרים והסטטיסטיקות בכל זאת מסתתרים שמות, חיים שנגדעים ברגע, משפחות שנותרות מרוסקות לעד. לכתבה זו מצורפים כמה סיפורים אישיים ותמונות, על מנת להמחיש כי מאחורי המספרים הנוראים הללו עומדים אנשים אמיתיים, בשר ודם. אבל זוהי רק דגימה קטנה. כדי לקבל את התמונה השלמה, צריך לחזור לסטטיסטיקה.

רבים מאלה שמכירים מקרוב את היחס של צה"ל לתופעת ההתאבדויות של חיילים, סבורים כי לא נעשה די כדי להפחית את מספר המתאבדים, ובכך להציל חיים. למעשה, הם סבורים שלא נעשה אפילו המינימום ההכרחי כדי לעצור את הקזת הדם המיותרת.


😢 😢 😢 תאמינו לי זה דבר מאוד קשה לאבד מישהו קרוב בגלל הצבא !!......חייבים לעשות משהו!!!!!!!!!


קישור:http://www.nrg.co.il/online/1/ART/947/550.html