בן שבע תובע הסכום בגין מעשים מגונים שבוצעו בו; במשך כשלושה חודשים לא ידעו הורי בן שבע, כי ילדם נפל קורבן להתעללות מינית, סחיטה ואיומים בין כתלי בית הספר. עכשיו הם תובעים את הרשויות על אוזלת היד, השתקת הפרשה והנזק הנפשי שנגרם לילד
קשר השתיקה; "אם אתה רוצה להיות מוגן בהסעה, אז תמצוץ לי את הזין ואני אשמור עליך" - דברים אלה, נאמרו על ידי ילד בן 11, אשר ביצע מעשה מגונה מזעזע בילד בן שבע, תלמיד כיתה א’, במהלך הסעה לבית הספר. השבוע, הוגשה תביעת ענק על סך 2.5 מיליון שקלים כנגד תשעה גורמים ברשויות, בהם עיריית נתניה, מחלקת החינוך ומחלקת הרווחה בגין ההשלכות למעשה המגונה.
לפני כשלוש שנים עלה בן שבע להסעה לבית סיפרו, שם הוא לומד בכיתת החינוך המיוחד. השעה הייתה 07:30 בבוקר והתלמידים עלו בעצלתיים לאוטובוס. במהלך הנסיעה ניגש ילד בן 11 לילד בן השבע, הצמיד סכין לצווארו והודיע לו; "אם אתה רוצה להיות מוגן בהסעה, אז בוא מצוץ לי את הזין ואני אשמור עליך".
הילד הקטן התגונן וניסה להדוף את הילד הגדול יותר, אלא ששני חבריו של הילד הגדול גררו אותו לספסל האחורי ואחזו בו בחוזקה. אחד הילדים הפשיל את מכנסיו, הוציא את איבר מינו והחדירו בחוזקה לפיו של הילד הקטן - תוך שהוא מטיל את מימיו.
כשהגיעה ההסעה לבית הספר ירד ממנה הילד שלמד בכיתה א’ מושפל ומלוכלך. הוא נכנס לכיתתו וסיפר למחנכת הכיתה את אשר אירע. המחנכת פנתה ליועצת בית הספר, אשר זימנה את הילד התוקף לשיחה. לאחר השיחה דיווחה היועצת על המקרה למנהל בית הספר, אולם - כך נטען בתביעת הענק - רק לאחר ארבעה ימים דווח המקרה על-ידי מישהו מצוות בית הספר למשטרה ומחלקת לרווחה.
שכחו לדווח
למרבה התדהמה, המקרה כלל לא הובא לידיעת הורי הילד, אשר לא הבינו את ההידרדרות בהתנהגותו. ההידרדרות באה לידי ביטוי בהתקפי חרדה, אי-רצון ללכת לבית הספר והתפרצויות אלימות כלפי הסביבה. במהלך שלושה וחצי חודשים, בהם לא ידעו הורי הילד, כלל על המקרה, החמיר מצבו הנפשי של ילדם.
הוא סבל מהקאות, סיוטי לילה, הזעת יתר, שתיית מים בצורה כפייתית ואכילת יתר עד כדי הקאה. הילד אף נהג להסתגר במשך שעות או "להיעלם". המחנכת, כך נטען, אשר ידעה על האירוע התקשרה להוריו להלין על התנהגותו ואף הגדילה לעשות וביקשה מהם לנקוט בענישה מחנכת. ההורים שהאמינו במערכת החינוך נהגו להעניש את בנם על פי עצת המחנכת, אולם מצבו המשיך להידרדר.
רק לאחר שלושה וחצי חודשים, בעקבות שיחה נוקבת שערכה עמו אימו סיפר הילד, לאחר בכי ותחנונים, את אשר אירע; "זאת תוך בכי קורע לב ומתחנן שלא יענישו אותו על כך, כי הוא לא אשם".
המערכת משתיקה
המומים ושבורים, כך עולה מכתב התביעה, פנו ההורים לבית הספר בדרישה לקבל הסברים ומידע על האירוע הטראומטי. ואכן, בעקבות פנייתם התקיימה ישיבה בה נכחו מנהל בית הספר, גורמים מהרווחה ואביו של הילד. באותה ישיבה הועלו טענות קשות על-ידי האב, אשר דרש תשובות שנותרו ללא כל מענה.
בהמשך הוצא הילד מהבית על ידי הרשויות, עבר הילד אבחון מקיף וטופל בטיפול תרופתי כבד, אשר גרם לו להשמנת יתר, עוויתות בפנים וגמגום. "מצבו הנפשי היה כל-כך רעוע והוא הגיע למצב של עשיית צרכים ללא שליטה, שלכת צואה, גירוש פצעים ומריחת דם על הקירות, פגיעה עצמית וחביטת ראשו בקיר", נכתב בכתב התביעה.
לאחר חמישה חודשים של אבחון ובעקבות הנסיגה וגילויי הפרעה נפשית חמורה המליצה פסיכיאטרית על המשך טיפול ואבחון במסגרת אשפוז בכפיה. אביו התנגד נמרצות וכיום עובר הילד טיפולים ללא צורך באשפוז. היום, נמצא הילד בבית ומטופל בטיפול תרופתי.
פרקליטת המשפחה, עו"ד רונלי שקד ממשרדו של עו"ד בני כץ, מעיר נתניה, אשר הגישה את התביעה, מסרה למקומון קול השרון, כי; "חשוב להדגיש שההימנעות מדיווח להורים על ידי הרשויות הינה הזנחה והפקרה של הילד.
"יתירה מזו, במקרה מזעזע זה הילד הופקר פעמיים: פעם אחת בכך שלמרות שהרשויות ידעו הם אפשרו לפוגע ולקורבן להמשיך לנסוע באותה הסעה ובכך נחשף הילד לסיוט וחרדות מתמשכים על בסיס יומיומי. פעם שנייה כנפשו הפצועה של הילד לא קיבלה את הטיפול הנאות בזמן שיכול היה אולי להציל אותו מהידרדרות הנפשית העצומה אליה הגיע כתוצאה מההזנחה ומהיותו חסר אונים".
מקור:
http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=6902&cid=97
=======
הפעם פשוט ממש אין לי מילים.. לקרוא ולבכות... 😢
