"יומני היקר..." -אפרסקסית-

כמעט 17 😊

המשך?

משום מה חשבתי שסיימת פה.. 😊
אוףףףףףףףףף עכשיו אני כועסת על עצמי!!!!!!!!!!!
איך לא שמתי לב שהמשכת?
ות'אמת!!? התגעגעתי אלייך המון!!!
פשוט ברגע שחיברו לי את האינטרנט הייתי צריכה להשלים כל כך הרבה המשכים לשני הסיפורים שלי שלא היה לי זמן
ואני כל כך מצטערת!!
את יודעת כמה אני אוהבת אותך ואת הכתיבה המדהימה שלך, שריגשה אותי שוב!
וכל פעם שאני קוראת שאת נהנת,או שאת רואה את אייל וניסן ולא מרגישה את הכאב הזה אני כל כך גאה בך,לא יודעת למה....
ושאת בוכה,עצוב לי
שאת שמחה,שמח לי..
ואני באמת בלב שלם מקווה ומתפללת שתמצאי את האהבה שלך,לא סתם אהבה.
אהבת אמת.
שלא תעזי לחשוב לרגע שאני נוטשת אותך כי אני תמיד שם איתך,נכון?!
וזה לא יקרה שנית.
אוהבת אותך הכי בעולם,ומתגעגעת המון,
=]]

יאא..איזה מהמם..

השלמתי 2 פרקים מרגשים ומדהימים!!!!..

איזה אומץ זה לכתוב את מה שעובר עליך פה=]..כל הכבוד לך!!!..

המשך..

גלוושש

גל-תודה רבה לך!!ריגשת אותי...
ואומץ?
אני שופכת פה את מה שאני מרגישה...דרך הכתיבה...דרך ראית העולם בעיניים שלי...שופכת הכל...


נסטיה-את הסיפור הזה אני לא הפסקתי! ולא יפסיק בזמן הקרוב...פשוטקצת לוקח זמן לרשום המשך כי בינתיים אין התפתחויות...
את הסיפור השני שלי - הדמיוני "להתמודד איתך או פשוט לברוח ממך" -הפסקתי אותו! כי לא הצלחתי להתחבר להמשך שלו...לא הצלחתי להמשיך אותו...אז סורי...ניסיתי..
אמרתי לכולן שאני לא טובה בהמצאות!
וגם אני אוהבת אותך!
ותודה לך על כל המחמאות והעזרה והאהבה שלך! מתה עליך! 😁

בננות...יש לי המשך לסיפור..
השאלה אם אתן רוצות לשמוע ולקרוא...כינראה לי ששכחתן מקיומו 😢


תגידו לי אם באמת להמשיך או לא..שלא סתם אני ימשיך....

-אפרסקסית-

ברור שרוצותת
יאללה מאמי תמשיכי=))

ואיייייי..שבועיים לא נכנסתי לאשכול הזה
ואין המשך??

😢

כןן מותק תמשיכיי

אני מרגישה קספרית[איזה יציאה] כל הזמן נעלמת לך חחח
לא יודעת למה!
אבל מה שמוזר..
שלמרות זאת אני אפ'עם לא שוכחות אותך.
תגידי יש לך אייסי או משו?
וברור שאני רוצה המשך!!!!!!!!!!!!!
במיוחד אם הוא שלך=]]
לא לשכוח,
מי אוהב אותך יותר ממני?!

וואי נטלי את מוכשרת בטירוף
מאמי את כותבת מדהיםם בצורה מיוחדת ומרגשתת
אהבתי את הכתיבה שלך מאודד
וריגשת אותי כל הסיפור הזהה
כואב לי שכל זה עבר עלייך
ואני שמחה שסוף סוף התחלת להתגבר על הבישנות שלךך
ושבכלל תצאי מזה ויהיה לך ביטחון
ואני מחכה להמשךך מוכשרת אחת

לוב יו המון ליגלושש

תודהעל התגובות =)
אוהבת אותכןןןןן ושמחה שלמרות הכל..לא שכחתן מהסיפורשלי...
מחר אני ימשיך 😊
מקווה שתאהבו ולא תתאכזבו...

לא רוצה ככה=[[[[[[
לא כיף!!!
רוצה יחס אישי חחחחחח
רוצה תגובה לתגובה
רוצה אממ...נטלי.?!

כן נסטיה?...חחחחח

יומני היקר...
השבוע הלכתי להרבה מסיבות..רקדתי בלי חשבון ונהניתי מאוד!

יום שישי בערב הלכתי למסיבה..
התארגנתי והתלבשתי והתאפרתי הכי יפה שאפשר וכולם החמיאו לי! ואמרו לי שאני יפה 😁
בדרך למסיבה ראיתי את אייל...הסתכלתי עליו..ואז הוא ראהאותי והסתכל עלי..החלפנו מבטים והמשכתי ללכת עם החברות...ואייל והחברים שלו שרקו לנו...אבל לא התייחסנו...כשעברתי קיללתי את אייל "כוסאמא שלך יחתיכת מניאק"...מבחוץ לא הראתי סימנים..אבל מבפנים...רתחתי מכעס על מה שהוא עולל לי...
על הסבל..
על המועקה..
על התקווה לשווא..
על ההשפלה...
לא ידעתי...שהיום שלי רק מתחיל!!!!..........


אחר כך הגענו למסיבה כל החברות והחברים..
היה תור ארוך..אז בינתיים אמרנו שלום לכולם...פתאום קורין צעקה: "נטלייי חחח הנה שייייי"
אני הבטתי וראיתי חבורת בנים מתקרבת...וביניהם שי...
שי התקרב לאט לאט אלינו...ואני עמדתי כמו גולם והסתכלתי עליו...
לא הורדתי ממנו לשניה את העיינים...
שי ראה את קורין וחייך אליה אמר לה שלום...באותו זמן שאמר לה שלום הוא הסתכל עלי בעיניים...
העיינים שכבשו אותי...
העיניים שהחזירו אותי לאחורה...לאותו זמן שהייתי איתו..
קורין צעקה לשי..."הנה נטליייי..חחח"
שי התקרב ונתן לי נשיקה בלחי וחיבוק חם..הרגשתי טוב...
נכנסתי למסיבה...
התחלתי לרקוד..אבל בפנים לא רציתי לרקוד...
רציתי לראות את שי...בעינים שלי לא הפסקתי לחפש אותו....


יצאתי לסיבוב בחוץ עם אחת החברות..ואז ראיתי את שי נכנס...ומחבק מישהי..כנראה ידידה..וממש לא שם עלי...בקושי הסתכל בקושי התייחס 😢
הרגשתי נורא..נכנסתי חזרה והמשכתי לרקוד...
ככה עברה לה המסיבה..אחרי שעה בערך שי גם נכנס בפנים לרקוד...קורין באה אליו ודיברה איתו...צחקה איתו...וקראה לי...עמדתי לידם והרגשתי לא נוח אז הלכתי מישם...הרגשתי לא שייכת..לא רצויה..שי לא החליף איתי מילה אחת כל הערב...
בכלל לא התייחס אלי כאילו אני לא קיימת...
ואת קורין הוא לא עזב לדקה...הכיר לה ולעוד חלק מהחברות שלי את כל החברים שלו..והם צחקו בלי סוף ואני לא הבנתי מה קורה..ולא הייתי קשורה ושייכת אליהם..
אז הלכתי...
הלכתי לבד...
ישבתי בספסל לבד...
וראיתי איך שי מלטף בגב את קורין..והלב נצבט..."לא מזמן אני הייתי בין היידים שלך..למה עכשיו לא!?!?" חשבתי לעצמי..
הרגשתי נורא..ראיתי אותם צוחקים ונהנים..ואני ישבתי בצד ולא התייחסתי...הרגשתי לא שייכת..
פתאום שי בא עם חבר..והכיר לי אותו...
שי: תכיר זאת נטלי...
החבר חייך אלי ונתן לי נשיקה..
אני לא התייחסתי אליו...רק הסתכלתי על שי ודפקתי לו פרצוץ עצבני של כאילו "תעוף מפה ומהרררר"
שי הסתכל עלי לא מבין...מה קרה...והלך עם החבר..
אני רק המשכתי להסתכל עליו והרגשתי נורא........
הרגשתי כועסת כל כך! לא ידעתי על מה ולמההה..לא היו לי תשובות והסברים..רק ידעתי שהנוחות של שי מפריעה לי...ועוד יותר הפריע לי ששי וקורין רוב המסיבה היו דפוקים אחד לשני...

המסיבה נגמרה!..
יצאנו החוצה...שי היה איתנו...ושוב בא והכיר לי אחד מהחברים שלו..ושוב בקושי הכרתי והתייחסתי באדישות ובעצבים לכולם..ואחר כך התחרטתי על זה..
כי קורין הייתה שמחה והתייחסה לכולם יפה...
ואני...הייתי עם פרצוף חמוץ ועצבני בסוף המסיבה...במקום להינות מהשעות האחרונות של המסיבה..הם עברו לי כמו סיוט...
דבר אחד ידעתי...אולי אני עדיין טיפה דלוקה על שי..
בגלל שהוא נראה טוב...
ואולי קינאתי בקורין שהפעם היא הייתה במרכז העינינים של שי כמו בהתחלה שהיינו בשפיים...
ולא אני!!!
ידעתי עמוק בפנים שהוא לא שווה אותי..למרות היופי והנחמדות שלו...
הוא לא שווה אותי.......
לא קיים עדיין ה=א=ח=ד...ששווה אותי...
גם אם לטובה...וגם אם לרעה...