מה היה במעמד הר סיני?
מדוע אמרו עם ישראל "נעשה ונשמע" ?
מהי המשמעות של צמד המילים הללו ?
מדוע רק ישראל קיבלו את התורה ולא עם אחר ?
מהו המסר של קבלת התורה לימינו - אנו ?
מהי מגילת רות?
על שאלות אלו ועוד בעניני חג השבועות בשיעור שלפניכם
טרם נתינת התורה
האם מוצדקת אפליתו של עם ישראל לכל אורך ההסטוריה?
האם היתה אולי אפשרות שאומה אחרת תקבל את התורה ותבחר להיות עם סגולה?
הקב"ה ידע שאם יתן את התורה לעם ישראל מבלי שישאל תחילה את העמים השונים יוכלו כל עם ועם לבוא בשאלה ובטרוניה מדוע לא הוצע להם להיות העם הנבחר.
הלך הקב"ה מעם לעם ומאומה לאומה ושאלם: "רוצים אתם לקבל את התורה?" וכל עם בתורו שאל: "מה כתוב בה?" לכל עם ניתנה דוגמא למצוות הכתובות בה כמו "לא תרצח" או "לא תגנוב", דוגמאות למצוות מעשיות והומאניות, אלא שאומות העולם לא יכלו להתחייב על מצוות אלו כי הם עיקר עיסוקם בחיים.
אז ניגש ה' לעם ישראל ושאלם: "רוצים אתם לקבל את התורה?" והם ענו "כל אשר דיבר ה' נעשה" - עוד לפני ששמעו בכלל במה המדובר הבטיחו שיעשו. ואז הורה ה' למשה שיורה לבני ישראל להתקדש ולהטהר כי בעוד שלושה ימים הם יקבלו את התורה.
מעמד הר סיני
שלושה ימים אלו מכונים: "שלושת ימי ההגבלה", הימים שגובלים עם מעמד הר סיני, שבהם אנו קדושים וטהורים במיוחד לקראת המעמד הנשגב של התגלות ה' וקבלת התורה. בשלושה ימים אלו ארעו כמה דברים, ואז היגיע היום הגדול והנורא - יום ו' בסיון - בו ניתנה התורה הקדושה לעם ישראל.
עם התחלת הבוקר החלו לבקוע מן ההר קולות וברקים וההר כולו היה מוקף בעשן כבד מאד. העם קם אל המחזה הנורא והנפלא הזה של הר אפוף כולו בעשן וקולות בוקעים ממנו.
במעמד הר סיני ארעו ניסים עצומים: כל החולים נרפאו והפיסחים החלו ללכת היתה דממה מוחלטת בעולם, אפילו בעלי החיים לא השמיעו את קולם.
הדבר המופלא ביותר הוא: שזכו בני אנוש לשמוע את קול ה' מדבר אליהם מתוך האש. במעמד זה - מלבד כל העם שהיו באותה תקופה - נוכחו גם כל נשמות העם שיהיו עד סוף כל הדורות, כך שכולנו שמענו וראינו ואף קיבלנו על עצמנו את עול התורה והמצוות.
הקב"ה אמר את הדיבר הראשון : "אנוכי ה' אלוקיך" ולא יכל העם לשמוע עוד מפי השם. (הרי זו דרגת מלאכים ממש) והם נסו לאחוריהם ונפלו. באו מלאכים ועזרו לעם לחזור עד שלבסוף בקשו ממשה שישמע מפי ה' ויעביר להם את הדברים.
מעמד הר סיני היה מעמד נשגב ונורא מאין כמוהו ויש לו מטרה גדולה מאד: כל עם ישראל שמע את קול ה' מדבר וזו הוכחה ניצחת מכאן ולהבא עד סוף כל הדורות שיש מציאות כזו שה' מדבר עם בן אדם חי, ואם יש מציאות של דיבור אלוקי עם בן אדם הרי שמכאן ואילך יש לנו בסיס להאמין לכל דברי הנביאים שה' דבר עמהם, כי אנו במו עינינו ראינו ובמו אוזנינו שמענו.
אמירת נעשה ונשמע
כאשר ה' עמד לתת להם את התורה עם ישראל הבטיחו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע. כלומר הבטיחו בברור שיעשו. כמובן הם צריכים לשמוע מה הן הדרישות כדי לעשותן.
הבטחה זו של "נעשה ונשמע" לעומת שאלת הגויים "מה כתוב בה" נראית פזיזה משהו, כיצד העם מבטיח לעשות מבלי לשמוע את מה! לכאורה דרך הגויים בשאלת "מה כתוב בה" היא זהירה יותר והגיונית.
תשובת עם ישראל היתה בראותם את יד האלוקים שלא תקצר. עם ישראל ראה ניסים גלויים בזמן שיעבוד מצרים ועונש המצרים כמו גם יציאת מצרים וקריעת הים לשניים וכל ניסי המדבר.
עם ישראל השכיל להבין שכל מה שנעשה להם בא מאת השם ולטובתם.
בעיני בשר יש אולי מקום לחשוב שהשיעבוד והצרות - אין בהם קורטוב של טוב ,אבל זו הסתכלות,כאמור, של עין בלתי מזויינת ,כי בראיה למרחוק לכל דבר יש מטרה, וכמו אב רחום המכה את בנו יש להבין שמכה באה כדי להפוך אותו לבן טוב יותר!
לכאורה במצרים עם כל זה שהיינו עבדים שם יש להבין שמצרים באותה תקופה היתה האומה חזקה ביותר ולכאורה טוב היה להשאיר את העם שם מלקחתם למדבר השומם שאין בו כל בסיס לקיום.
הנה לקחת אדם אחד למדבר זה מבצע בל יתואר, קל וחומר להוציא לשם עם שלם.
והנה אנו רואים שהצעד הזה של היציאה אל המדבר - אין טוב ממנו לעם ישראל שהרי במדבר ה' סידר להם עננים שיישרו להם את הדרך ויבלעו את כל מזיקי המדבר כמו עקרבים ונחשים. במדבר נעשו להם ניסים שבגדיהם לא בלו כלל ועוד קבלו מזון- מן מין השמים, ומים על ידי בארות שנתגלגלו במיוחד בשבילם. לאורך כל ההכרות של עם ישראל עם הקב"ה ראו שאין מי שיודע מה טוב להם מלבד ה' ולכן ענו בפה מלא "נעשה ונשמע" כי ברור להם שכל מה שה' ידרוש מהם הוא דבר טוב להם. ואפילו אם לעיתים אינם מבינים בדיוק כיצד - אבל ברור להם כי הדבר טוב בעבורם כשם שההוצאה ממצרים היתה בלתי מובנת ואפילו תמוהה נתגלתה כדבר הטוב ביותר וכמפתח להיות אומה ולא עם של עבדים.
מה הטעם למצוות?
מכאן הבסיס להבנה הנכונה של המושג טעמי המצוות, אכן למצוות יש טעם יש הסבר מדוע נצטווינו, אבל הבנת הטעם היא לא הסיבה לעשיה, אנו עושים כי ברור לנו שציווי ה' הוא טוב לנו לעשותו. ה' נתן טעם לדברים כדי שיהיה לנו יותר הבנה וטעם בעשיה אבל ידיעת הסיבה איננה תנאי למעשה.
"כל אשר דיבר ה' נעשה" זהו המוטו שלנו בעבודת השם - אנו סמוכים ובטוחים שכל מה שמצווה עלינו בתורה הוא הטוב ביותר בשבילנו. לא פעם ולא פעמיים גילו במחקר הרפואי או בתחומי מחקר אחרים כי דברים שונים המצווים בתורה מועילים ומשפרים במיוחד את תפקוד הגוף. מחקר מסוים גילה כי הפרדה בין בשר לחלב מונעת מחלות קשות הנגרמות על ידי ערוב מאכלים אלו. ועוד מחקרים שונים.
יוצא איפוא שנוח לנו לשמוע את הטעם כדי שתהיה לנו גם הבנה במעשה אבל הבסיס הברור הוא שההבנה אינה תנאי לקיום המעשי. הקיום מובטח עוד לפני שנדע אפילו מה הציווי.
אמירת נעשה ונשמע- עליה לדרגת מלאכים.
עקרון זה של נעשה ונשמע הוא דרך התנהוגותם של המלאכים. כפי שאמר הקב"ה בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע: "מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו". דרך התנהגותם של המלאכים היא נעשה ונשמע הם מקבלים על עצמם את עול מלכות ה' עוד לפני שהשם אומר להם במה זה כרוך. דבר זה אנו למדים מהפסוק המדבר עליהם. המלאכים מכונים "גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו" הם
נקראים גיבור כח ומהי גבורתם שהם ראשית עושים את דבר ה' ואז הם שומעים מהו דבר ה' כלומר קודם מקבלים על עצמם שיעשו ואז שומעים במה מדובר. וזוהי דרגה מאד גבוה לבן אדם להיות כמלאך דרגה שהגיעו אליה במעמד הר סיני ודרגה שאנו שואפים אליה בכל מהלך חיינו.
חיים על פי התורה לאורך כל מהלכם דורשים מאיתנו את אותה הנכונות שגילו ישראל בשעת מעמד הר סיני. את הנכונות להבטיח לעשות, את הנכונות לקבל ציויים עוד לפני שהם התישבו על שכלנו ודעתו.
מגילת רות :
מגילת רות היא אחת מחמש המגילות והיא נקראת בחג השבועות. במהלך סיפור המגילה נוכל ג"כ לראות את הדרך לקבלת התורה על פי היהדות דרך של הקדמת נעשה לנשמע.
סיפור המעשה
במגילת רות מסופר על רות ועורפה. שתיהן בנות למלך מואב שהתחתנו עם שני אחים יהודיים בניו של אלימלך, ולבסוף התאלמנו מבעליהן. בנות אלה מלוות את חמותן האלמנה הלא היא נעמי - אלמנת אלימלך - בדרכה לשוב לארץ ישראל.
הן מלוות אותה ורוצות להצטרף אליה ולהיות בארץ. במהלך הדרך מנסה נעמי להסביר להן עד כמה אין שום תכלית בהצטרפותן אליה. היא משתמשת בנימוקים הפונים אל השכל וההגיון, היא אומרת: "העוד לי בנים במעי?" וכי אתן חושבות שיהיו לי עוד בנים שתוכלנה להתחתן איתם? הרי אתן יודעות שלא יהיו לי יותר ילדים. אתן עוד צעירות הצריכות להתחתן. היא ממשיכה ומתארת להן את החיים הקשים הצפויים להן בארץ הרי אין לה כרגע שום בסיס כלכלי אין לה אפשרות לפרנס היכן וכיצד יהיה להן מזון ומגורים?
בשלב כל-שהוא הנימוקים מחלחלם במוחה של עורפה היא נושקת לחמותה והולכת. (ומכאן שמה "ערפה" שהפנתה עורף לחמותה) נעמי מנסה להמשיך ולשכנע את רות- אבל היא בשלה עונה בנחישות: "אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקיך אלוקי".
רות לא מתרשמת מכל הנימוקים ההגיוניים הללו רות הבינה את הדרך לקבלת התורה, את הדרך לחסות תחת כנפי השכינה ולהיות יהודי אמיתי . רות קבלה על
עצמה עול תורה בלי קושיות והסברים. נעמי ניסתה להערים עליה קשיים כשסיפרה לה חלק מציוויי היהדות שהם לא כל כך מסתברים על השכל כמו הציווי לשים מזוזה בפתח הבית ועל זה עונה לה רות באשר תליני אלין. לא שרות הבינה את הסיבה מדוע יש ללון בבית שיש לו מזוזה דוקא אלא שהיא קיבלה על עצמה שכך תעשה.
זהו המוטיב שצריך ללוות כל מי שבא לחסות תחת כנפי השכינה מתוך הכרה וראיה לאורך כל ההסטוריה היהודית שכל מה שה' עושה ומצווה יש לו תכלית ומטרה טובה ולכן נוכל בלב שלם לומר בכל שלב נעשה.
שכר המקדים נעשה לנשמע
בהמשך הסיפור במגילת רות נוכל לראות כיצד ה' מסובב את המהלכים ומי שמקבל על עצמו עול תורה האופן הזה המהלך הטבעי וההגיוני לא שולט עליו ושכרו צפון לו. רות הלכה לארץ יששראל לקראת חיי עוני ובדידות ואילו ערפה שבה לבית אביה מלך מואב לקראת נישואין וחיי עושר. ההגיון מראה כך, אבל יד ההשגחה סובבה אחרת. באותו יום בו שבה רות לארץ נפטרה אשת בועז שהיה אז גדול הדור. בדבר זה התחילה להתגלגל ישועתה של רות. בועז ראה את הליכותיה היפות ובחר בה לאישה. רות זכתה שיצא ממנה דוד המלך שהוא ראש מלכות בית דוד. אין לך היפך הגיון גדול מזה, ואין לנו הוכחה ניצחת מזו, שההולך בדרך התורה ומקבל על עצמו עול תורה בדרך של נעשה ונשמע - בשמיים מיעדים לו אושר רב ושכר גדול מאד.
בכל שלב בחיים ובכל צעד קטן יש לנו לעיתים את נקודת הבחירה הזו: האם נעשה ונשמע או נשמע, נבחן ואולי בסוף נעשה. בראותינו את הדרך ביהדות ובהבנתנו שאין טוב מקבלת ציווי ה' נקבל את הדברים ונזכה בעזרת ה' לשכר והארה ממרומים.
כמובן שמותר לנו לרצות לשמוע ולהבין את טעמי המצוות, כפי שהזכרנו, טעם למצוות בא כדי להקל עלינו את הקיום המעשי אבל עלינו להפנים ולדעת שהקיום המעשי אינו תלוי בהבנה.
חחח איך שאתה מנסה לחנך אותנו 😊
