עוד מכתב..

תמיד אמרו שאין כמו אהבה שהיא תמיד תעשה אותי שמחה!!!
אבל אתה יודע במשך הזמן עם אהבה שלי אלייך הבנתי שזה שטיות
כל הדיבורים האלה שאהבה תמיד מנצחת זה סתם דיבורים של אנשים…
אני אוהבת אותך אבל ת'אמת שכבר ממזמן אבדה לי התקווה שנהיה ביחד.
שנה שעברה הייתי מאושרת ואתה זה שאני חייבת לו את זה כן אתה כמה שזה נשמע מוזר אבל עשית אותי מאושרת אפילו בלי שידעת.
עברה עליי שנה מדהימה שילמדה אותי מזאת אהבה ועל זה לך אני מודה כי גרמת לי להרגיש את הרגש העצום הזה בפעם הראשונה.
אך עם הזמן גם לימדת אותי מזה אכזבה כאב וסבל ולא אני לא מאשימה אותך אתה לא אוהב אותי וזה זכותך.
שנה שעברה עם היית שואל אותי הייתי אומרת לך שבסוף נהיה יחד ומאושרים..
אבל עכשיו אני יודעת שזה היה סתם מחשבה של ילדה קטנה…
עם רק היית יודע כמה התבגרתי מאז איך אופן המחשבה שלי השתנה הקיצור כולי השתנתי ומשום מה רק אהבה שלי אלייך נשארה.
הייתי מוכנה לתת לך את הלב שלי במתנה ולהעניק לך את כל אהבה שבתוכו ותאמין לי שהיא לא חסרה היא פשוט עצומה אבל כרגע היא סגורה ומחכה רק לך.
כשהייתי קטנה חשבתי שהחיים הם כמו הגדה והם תמיד נגמרים עם סוף טוב אך עכשיו אני מבינה כמה טעיתי…
כן אני יודעת אתה בטח חושב שאני סתם מגזימה אבל תאמין לי שלא כל היום אני חושבת עלייך אפילו בלימודים ירדתי ולא זה לא בגללך זה בגללי כי אני סתומה ממשיכה להיסחף אחרי אהבה הזאת אבל בשביל מה אהה??? הרי בסופו של דבר אני סתם אבכה כמו ילדה קטנה! וזה לא שעכשיו אני לא בוכה ולא פגועה אבל אהבה הזאת כל כך בלבלה אותי
היא גורמת לי לעשות דברים שאני לא רוצה…
שאני אומרת שדי אני אשכח אני רק אומרת כי אז פתאום אני רואה אותך והמבט הזה שלך לא נותן לי לא יודעת משו אומר לי לא לשכוח..
נכון אני יודעת זה רק אני מנסה לגרום לעצמי להאמין שבסוף יהיה טוב שאני לא צריכה לשכוח.
לפעמים אני יושבת וחושבת לעצמי מה אתה חושב על אהבה הזאת?? עליי?? ולמה אתה תמיד שותק…
אך אין לי תשובה ותאמין לי שאני כל כך זקוקה לה…
טוב אני סתם יושבת ומבלבלת לך במוח בסך הכל רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך….