היי כולם... אני חייבת לדבר איתכם על משהו...שמציק לי מאוד
אני בת 18 וגם חבר שלי. אנחנו חברים כבר שנה וחודשיים... אתמול היתה לנו שיחה עצובה מאוד...על ההורים שלי ועל היחס שהוא מרגיש שהם נותנים לו.
ואני ממש בכיתי, לא הפסקתי לבכות, כי ידעתי שזה איכשהו נכון ויש צדק בדבריו. ההורים שלי לא "חברמנים" כאלו..אתם יודעים, כאלו שאפשר לדבר איתם על כל מיני דברים בחופשיות. והם כן שונים מההורים שלו...תמיד שאני באה אמא שלו מדברת איתי...וכיף איתם מאוד. אבל הוא? כמעט ולא דיבר עם ההורים שלי. למה? לא יודעת כי לא יצא, כי הוא בא לפעמים בשעות מאוחרות...וגם כשכן יצא לו לבוא אז הוא טען שלא קיבל הרבה יחס...שהוא עובר מול אבא שלי ואבא שלי לא שם לב...
אוף! ואני יודעת שזה ככה...שאין בינהם כזאת תקשורת..וחשבתי שאם הוא יבוא יותר זה יסתדר...אבל זה לא... אני לא יודעת למה! אני לא יודעת למה זה ככה! ואני לא ודעת למה אמא שלי לא "מדברת" איתו כמו שהוא היה רוצה.....אוף! אני יודעת שככה הם..ואני לא יכולה להכריח את אמא שלי לאהוב אותו! אמא שלי- יש לה רק דבר אחד בראש: לימודים. היא כל הזמן רוצה שאלמד! ועצם העובדה שיש לי חבר נוכחי כבר שנה + גורם לה לחשוב שהוא "משפיע" עליי, "מדרדר" אותי. ואנחנו כל הזמן רבות אחת עם השנייה על זה...לא עוזרים דיבורים לא עוזר כלום. אז ככה נוצר לו מצב שהוא יותר אלי בשעות הערב (אל תבינו לא נכון- אנחנו לא דיברנו על הנושא הזה עד אתמול)...וההורים שלי היו בחדר..ואנחנו תמיד איכשהו היינו סגורים בתוך החדר כזה...
וכל כך כואב לי עליו. כי אני גם רוצה שיתיחסו אליו! ושמינימום ירגישו חופשי לידו, וידברו איתו! אנחנו כבר יותר משנה! ואני לא יודעת מה לעשות כבר =(
כואב לי הלב בטירוף!
בבקשה עזרו לי...
מאמי אולי הם לא מכירים אותו מספיק כדי להפתח אליו
ויותר לדבר איתו והכל
לדעתי רק שיחה שכולם ישבו ביחד
וידברו תעזור כי גם את וגם חבר שלך כבר בוגרים
וגם ההורים שלך ואני בטוחה שהם יודעים מה זאת אהבה
ברור שלימודים זה מאוד חשוב
אבל אין סיבה שחבר ידרדר את זה
תסבירי את זה לאמא שלך מאמי
מקווה שהכל יסתדר ואל תהיי עצובה בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אני לא מבין
אני מניח שאם היחס של החבר עם ההורים טוב אז אשריך
אבל אני לא מבין את ההכרח שבדבר
כל עוד הם לא באים ואומרים לך להפרד ממנו אלא סתם יושבים עם פרצוף חמוץ בצד אין שום מפריע
אני מניח שאולי כן יש להם סוג של אנטי נגד החבר
או שאולי הם סוציומטים מטבעם
או שאולי הם לא פתוחים כמו ההורים שלו
אבל מה שזה לא יהיה אני לא מבין למה זה מפריע
עם מי הוא יוצא איתך או עם ההורים שלך?
אני לא מבין למה זו בעיה.....
הדמעות שלך זה דמעות מיותרות
אני לא רואה איך זה שההורים שלך אוהבים אותו או לא אוהבים אותו תורם או לא תורם במידה זו או אחרת לקשר...
אם זה מציק לך עדין
מסיבות שלא מובנות לי
ואת ממש רוצה לתקן את זה
את יכולה לשאול את ההורים שלך לפשר העוינות
ובמקרה הרע להגיד להם שהחבר שלך לא עשה להם כלום והיה רק נחמד אז את מצפה שגם הם יהיו נחמדים אליו אם לא למענו אלא למענך
אבל אני לא ממלית לך לעשות את זה
זה לריב עם ההוריןם שלך סתם
כי יחס קריר זה באסה
אבל וואלה לא שווה ריב או שיחה או עצבים או בכי
את בת 18 וחצי אמרת...
אם לא התגייסת כבר את עוד שניה מתגייסת....את כבר לא קטינה
את שולטת בגורלך
אין לך מה לבכות אם אבא שלך לא חייך כשהוא ראה את החבר שלך
בהצלחה
אוווווי זה בדיוק מה שיש לי אני וחבר שלי כבר 8 חודשים יחד הוא בן 18 וחצי ואני 16 והוא עוד לא בא אליי אפילו..ואני כבר באתי אליו המון פעמים והיחס של המשפחה שלו כלפיי דוווקא ממש טוב הם ממש חמודים אבל יש לי בדיוק את אותו מצב שיש לך ההורים שלי לא כ"כ אוהבים אותו ואפילו בלי להכיר אותו!!!!
וכמובן מאותה הסיבה-לימודים!!!
וכן זה משגע אבל לא צריך להיות עצובים בגלל זה..אני חושבת שיש לנו את אות סוג הורים וממש אין לי מושג אין לייעץ לך כי אני פשוט לא יודעת מה לעשות בעצמי... 😢
אז מה שאני יכולה להגיד זה רק שיהיה לך המון המון המון בהצלחה ותאמיני לי מניסיון שזה לא שווה להיות עצובים בגלל זה וזה במילא לא יעזור....אולי תדברי עם ההורים שלך ותראי מה הם יגידו..
בהצלחה!!!!!!!
שמעי חמודה..
יש הורים ויש הורים. קודם כל תנסי להראות להם שזה לא פוגע לך בלימודים. אם את בת 18 את בי"ב לא? תחרשי טוב טוב לבגרויות שאוטוטו נגמרות ותראי להם שזה לא משפיע.
דבר שני אולי תארגני בבית ארוחת ערב לחבר ולהורים ונגיד תגידי לו להביא פרחים או משהו כזה... זה יגרום להם לחבב אותו. ובארוחה משום מה תיהיה שיחה בין ההורים שלך לחבר וככה הם יכירו אותו יותר. תחשבי על זה 😉
אני אחשוב על עוד רעיונות בשבילך!!!
אוקיי קודם כל תודה לכולם, במיוחד לנאפי... זה ממש מצחיק אותי בגלל שכל הודעה שאני רושמת את תמיד עונה לי... 😛
אני חושבת שלא יעזור איתם כלום...בקשר ל-lydo שהגיב לי... ולשאלה "למה זה מציק לי?" אז תשובתי היא: בגלל שאני אוהבת אותו, וחשוב לי שהוא יקבל יחס מתאים.... ואני לא אוהבת לראות שהחבר כאילו מבואס מההורים שלי זה עצוב! 😕 ועוד משהו קטן: התמונה שצרפת עם הכלב פשוט הרגה אותי 😛
לדבר? ניסיתי...ודיברתי עם אמא על זה באותו יום שכתבתי לכם את ההודעה, והיא כמובן אמרה שאין לה נגדו כלום, אבל בכל זאת אמרתי לה שלא יזיק קצת יחס. אני לא יודעת אם זה יעזור.
מווווואה! אוהבת פשוט את כולכם ואת כל האתר הזה!!!
זה מקום מדהים, פורום מדהים ואני יודעת שרק פה אני יכולה לקבל את התשובות הכי רציניות! זה מדהים.
אל תשתנו! 😁
חחחחח איזו מתוקה אין בעד מה מאמי זה מכל הלב
רק שיהיה לך טוב! 😛
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אני שמח שהתמונה עם הכלב הצחיקה אותך - היא שירתה את המטרה שלה
בקשר ללמה אכפת לך
לא נכנס כאן לפילוסופיות חיים מורכבות
אבל כל דבר שלא נוגע לי היה מציק לי הייתי בנאדם עצוב מאוד
זה שההורים שלך לא מתים על החבר שלך לא מפריע לך פיזית
אז אני לא מבין למה את נותנת לזה להפריע לך ולהשפיע עליך
יש דברים בחיים שאי אפשר לשנות
ומלחמות שאי אפשר לנצח בהם - אז עדיף להתחמק מהם
לא תחיי בהרגשה הרבה יותר טובה אם זה לא יפריע לך יותר...
רבנו אתמול. אני והוא....על זה 😢
וזה היה כל כך מעצבן.כאילו מה הוא רוצה שאני אעשה? אני אומרת לו! אני אומרת לו שאין להם כלום נגדו, אבל הוא בשלו. ועצם העובדה שהוא מכיר אותי ואנחנו בקשר יותר משנה עוד יותר מחזקת אצלו את הדעה הזאת!!!
ולי לא היה יותר מה לומר. כי נפגעתי 😢 גם מהדברים שנאמרו שם...מה לעשות שההורים שלי בערב בחדר שלהם? אולי הוא רגיל למשהו אחר אבל ככה הם! בחיי! יש להם שם טלויזיה, אז מה הוא רוצה לבוא אליהם ולומר להן שלום!?
מה לעשות שאחותי והילדות שלה גרות איתנו אותו בית ואנחנו לא יכולים להיות כל הזמן בחוץ?
אמרתי לו שיהיה סבלני, למרות שזה נראה אירוני : כבר שנה ויותר עברה.... "כמה אפשר להיות סבלני?"
אמרתי לו שכשנעבור דירה אולי הדברים ישתפרו.
אבל אוף! אני לא רוצה שלא יבוא אלי עכשיו בגלל זה זה מעצבן!
אוף!
😠
אם מה שיעשה לו טוב מאמי זה להגיד
להורים שלך שלום כשהם בחדר אז למה לא!?
גם הדברים הקטנים האלה לפעמים
גורמים להרגשה יותר טובה
ואני בטוחה שאחותך יודעת מזה חבר ואהבה
אז אין סיבה שאת לא יכולה להיות איתו בחוץ
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
