סיפורים מהחיים
"ההורים שלי יבינו אותי, הם אוהבים אותי ואני מכיר את הדעות שלהם על הומואים ולסביות" כך אמר לי עמית באחת מהשיחות הרבות שלנו באי.סי.קיו.
"למה לך?" שאלתי אותו.
"כי אני לא רוצה לשקר יותר, כי אני מסתכל להם בעיניים ומרגיש רע שיש סוד כזה שהם לא יודעים ממנו."
עמית החליט שביום ההולדת ה 15 שלו הוא ייתן לעצמו את המתנה הכי חשובה, הוא יספר להורים שלו שהוא הומו.
ביום שלפני כן הוא כתב מכתב לאימא שלו בו סיפר לה שהוא כבר יודע על כך כשנתיים ובשנה האחרונה הוא לגמרי בטוח שהוא הומו ושהוא מקווה שהיא תקבל את זה.
את המכתב הוא שם בבוקר על השולחן במטבח וחזר לחדרו. מחכה לתגובה שלה.
כששאלתי אותו מה חשב והרגיש באותם דקות הוא סיפר:
"ישבתי מתוח על המיטה, בהיתי במחשב שעזר לי לגלות את עצמי בשנה האחרונה, במחשב בו מצאתי תמיכה כל כך גדולה מהמון אנשים ונערים שעזרו לי ואני להם. חשבתי על הרגע בו תפתח הדלת. רציתי רק לראות את הזרועות שלה שמחבקות אותי."
עמית ועוד רבים אחרים החליטו שההורים שלהם צריכים לדעת על כך כבר בגיל הזה, לכל אחד יש מניעים קצת שונים אבל התוצאה היא דומה . הם וההורים שלהם צריכים להתמודד עם המציאות החדשה מוקדם מכפי שמקובל.
אימא של עמית קראה את המכתב שהוא השאיר לה על השולחן במטבח, עלתה לחדרו ושאלה אותו אם זה נכון? היא חיבקה אותו ואמרה לו שהיא תתמוך בו למרות שהיא חושבת שהוא "לא הומו", התגובה של אבא שלו הייתה יותר מפתיעה "אז מה?" הוא אמר.
גם תמיר מאוד רצה לספר להורים שלו. הוא משוטט הרבה באינטרנט באתרי גייז וצריך בכל פעם לבדוק היטב שאף אחד לא מציץ לו מאחורי הגב, בכל פעם שהוא יוצא מהאינטרנט הוא מזכיר לעצמו שוב ושוב למחוק את ההיסטורי.
הוא מדבר בפלפון שלו עם חברים שהוא פוגש בצ'טים ושומע שוב ושוב את אימא שלו ששואלת וחוקרת עליהם.
תמיר חושד שההורים שלו כבר יודעים. שאבא שלו שראה אותו פעם מצייר על כף ידו ובצבע ורוד את האות B בתוך החץ המוכר כבר הבין שהבן שלו הומו.
תמיר אמר לי שלא מפריע לו שיש סוד כזה בינם אבל מפריע לו שהוא צריך בכל פעם שחוקרים אותו עם מי הוא מדבר הוא צריך לשקר.
הוא גם חושש שהם יגלו את זה במקרה.
תמיר לא ידע איך לספר להורים שלו, בכל פעם שנדמה לו שהם "עלו עליו" הוא חשב לספר אבל משהו עצר בו.
תמיר בן ה15.5 העדיף לבקש מההורים שלו לחזור לטיפול הפסיכולוגי אותו הפסיק חצי שנה קודם לכן שבו לא עלה בכלל נושא הנטייה המינית. הוא נימק זאת בבעיות ומתח. בפגישה הראשונה הוא ישר העלה את עניין ההכרה שלו בהומוסקסואליות וביקש שהפסיכולוג יספר להורים שלו במקומו.
הם וההורים שלהם צריכים להתמודד עם המציאות החדשה מוקדם מכפי שמקובל.
[size=18]כיצד אתם התמודדתם או מתכוונים להתמודד בעתיד עם ההורים??
האם הם הגיבו כפי שציפיתם מהם או שהתאכזבתם מהם?
לא קרה לי עוד מקרה כזה..
אבל אנ'לא אצליח בחיים להתסדר עם ההורים שלי בעיניינים האלו.. :roll:
מממ...אל תסתכלו עליי אני לא לסבית...אין סיכוי!!!
אני אוהבת את עומרי...
ודורי...עכשיו כשאני חושבת על זה...
למה את מספרת לנו על זה?!?!?!
יש לך משהו גם לספר לנו????...
ודורי...עכשיו כשאני חושבת על זה...
למה את מספרת לנו על זה?!?!?!
יש לך משהו גם לספר לנו????...
מתוקה זאת ממש טיפשות לשאול אותי שאלה כזו. :?
אני מצטערת..
לא, אני לא לסבית.. ואין לי שום דבר נגד הקהילה ההומו-לסבית..
מה גם שבתור אחת מצוות האתר אני עוזרת גם לקהילה זו ולא רק לסטרייטים.
יום טוב.
טווווב...סליחה באמת שאני שואלת.....!!
הסביבה צריכה להבין שהקהילה ההומוסקסואלית חווה הרבה שאלות ותהיות ועוברת בכל יום ויום סיוט מתמשך רק בגלל העדפתם המינית!
לא צריך להוסיף להרגשה שלהם.. :?
לא יודעת מה להגיד,
מה אני אמורה להגיד על זה? :roll:
אמממ אל תגיבי כלום אם אין לך מה.....דורי ממש צודקת בכל מה שהיא אמרה....ואז מה מה להיות הומו או לסבית זה בושה?! היום כבר העולם מסתדר עם זה אפילו יש להם תיום המיוחד בשנה שהם עושים תהלוכה וזה....שכחתי איך קוראים ליום הזה....קיצר היום זה לא מה שהיה פעם זה כמו שכל בנאדם מעדיף יופי שונה.....אז הם מעדיפים פשוט מין אחר....זה הכל לכל בנאדם זכות לבחור איך לחיות ומי אנחנו בכלל שנגיד לו מה טוף בשבילו ומה לא?! ואם אין לכם מה להגיב על זה פשוט אל תגיבו...ולהזכרתכם זה פורום גאווה וזוגיות....
תהלוכה? לא ידעתי..אבל פסדר,הבנתי..
שכחתי איך קוראים ליום הזה....
נראה לי יום הגאווה...
בכל מקרה, אין מצב שבעולם שההורים שלי ידעו שאני דו..
הם לא כאלה פתוחים.... לא מזמן הכרתי בן והם לא הרשו לי לצאת איתו בגלל שהקול שלו נשמע להם לא בסדר! אתם מבינים עם מי יש לי עסק??? חח בחלומות אני אספר להם על הנטיות שלי...
חחח טוב גם אני לא לסבית....אבל דורי סיפור מענין
גם אני לא..
סיפור באמת מעניין אבל לא כל כך אמיתי ...כל המ שכתוב בו קורה אחד לעשר אנשים..
הורים שלי לא היו מקבלים זאת אם זה היה ככה... :!:
חחח כמעט כל ההורים לא היו מקבלים...
זה ניסיון להראות שכן אפשר להתמודד.. שההורים צריכים ויכולים לקחת דוגמא מהמקרים שהבאתי.. :idea:
