לפני ואחרי פגישה ראשונה

חברים שלום😊

הייתה לכם פעם פגישה עיוורת?הרגשתם מתוחים ,עצבנים,בישנים?אשתף אתכם במשהו אישי.
חברתי הטובה שגרה מאוד רחוק ממני רצת להכיר לי ידיד טוב שלה כי היא חשבה שביננו זה יילך טוב.הסכמתי מה כבר יש לי להפסיד?
אז בתור התחלה התכתבנו בכל מני דרכים אי סי קיו ,אס אמ אס מה שהיה לנו נוח באותו רגע.
כל פעם כשדברנו היתי מאוד ...איך לומר זאות לא רגוע.אולי בגלל שזאות הייתה פעם ראשונה שלי להכיר מישהו ב"שידוך"אקרא לך זה כך.בתור התחלה החלפנו תמונות .אם הזמן למדנו להכיר 1 את ה2 עד כמה שהתאפשר לנו בהתכתבויות ...עד שיום אחד יזמנו פגישה.בתר 1 שאוהבת לשמור כל מני דברים שונים ומשונים שמרתי גם את השיחה שלנו(באי סי קיו) שלפני פגישה והינה היא:
-היי זה אלון.בא לך להתכתב קצת?
-מאמי בטח שכן.
-אז את רוצה סוף סוף לגלות לי מה חשבת עלי?
-סתם דברים קטנים
-כמו מה?
-למשל מאוד רציתי לדבר איתך אבל בטח ישנת
-טוב.אני מת כבר לראות אותך את לא יודעת עד כמה
-גם אני.
-ורק זה?
-מה אתה רוצה שאגיד לך עוד?
-מה את רוצה שייצא מהקשר הזה?הרבה דברים תלוים בך עכשיו יקירתי.
-אני רוצה שת_ _ _ א_י כ_ ה_מ_
-לא הבנתי כלום.מה זה הקווים האלה?
-במקום כל קו תשים אות.ונחש
-נו תגליל לי
-חשבתי שאתה עקשן
-נו זה יפה לעשות ככה תגידי לי
-מה רע בחידון קטן?התכוונתי שאני רוצה שתהיה איתי כל הזמן.יש?
-יש אבל מה את רוצה שיהיה בכלל?
-אמרתי לך !!!תיקרא שוב את השורה הקודמת
-לא נו ,לא הבנת.התכוונתי לאיזה קשר את רוצה?
-אני רוצה משהו מיוחד,מרגש ניסחף עד דמעות.לא הייתי ברורה מספיק?
-לא רק שאלתי שאני אדע למה לצפות ושלא אעשה שטויות
-יופי אבל לפנכן אני צריכה לשאול אותך משהו אבל זה לא לפה
-נו תגידי לי פה.פה זה יותר נוח .אחכה בסבלנות.

אחרי הפסקה קטנה שבה חשבתי מה עוד לומר לו שבתי לשיחתניו

-אמרתי לך מה אני רוצה .השאילה היא האם זה הדדי...ואתה מקשה עלי עכישו.
-למה מקשה?כולה שאילה מה הבעיה את יכולה לדבר חופשי.אבל אם לא נוח לך אני לא אלוחץ
-טוב אני צריכה מישהו שיבין אותי,שיתמוך בי,שתמיד יהיה לצדי.ומעבר לזה שידע לפנק ולאהוב אבל גם שיהיה מוכן לקבל אהבה.אתה חושב שתוכל לעמוד בזה?
-אפשר לנסות
-זה לא נישמע לי טוב
-למה?
-כי מה שאמרת זה לא נישמע בדיוק חובי
-לא התכוונתי
-מה ז"א "לא התכוונתי"?
-להיות שלילי.פשוט רציתי לדעת אם את מחפשת קשר רציני או סתם חבר לדבר איתו
-טוב עכשיו אתה יודע מה אני רוצה
-מתוקה ,אני לא מפסיק להסתקל על התמונה שלך.אני פשוט מהופנט מהעיניים המדהימות שלך
דרך הגב עדיין לא שאלת אותי מה שרצית לפינכן
-אשאל אותך אבל לפינכן אתה חייב לענות לי על משהו בכנות ומכל הלב
-אני תמיד כנה כמו שאני לא אוהב שמשקרים לי ככה אני לא משקר לאחרים.
-אני מתביישת
-תשראלי ואני אפתח את הלב
-אז איך לומר...אני ואתה באותו ראש?
-אני חושב שכן
-יופי לנו-מה עכשיו?
-גם אני רוצה וגם את רוצה אבל אף אחד איתנו לא אומר מה בדיוק רוצה.
-אני אמרתי מה אני רוצה.ושמח לי שגם אתה רוצה מה שאני רוצה
-אני שמח בשבילך
-טוב אז עכשיו את כבר יכולה לגלות לי מה פיתרון לחידה שלך?
-אני כבר פתרתי לך אותה.מה ,כבר שכחת?
-נכון אבל אני עדיין לא בדיוק הבנתי את הפתרון...
מאמי אני צריך להקפיץ את אמא שלי לעבודה תכף אתקשר אליך...


כעבור שעה קלה שבה גם הספקנו לדבר הרבה אני מוצאת את עצמי שוב מתכתבת איתו באי סי
-רק גמרנו לדבר ואני כבר מתגעגע לקול המתוק שלך
-גם אני מתגעגת אליך
-אני יותר
-טוב בסדר .נצחת !!!אתה יותר
-את רואה אני ניצחתי בסוף
-בסדר מה שתגיד אתה ווינר
-אולי אני ווינר אבל את מלכה.
-איזה מתוקי אתה
-אמרתי לך כבר זה לא אני זאות את
-אני מסמיקה עכשיו
-זה טוב.ניהיה ונירא אם תסמיקי כשתיראי אותי .אולי אני לא יימצא חן בעינייך
-מתוקי כבר אמרתי לך יותר מפעם 1 שמה שחשוב זה מה שבתוך קנקן ולא מחוץ לו!!!
-טוב בנתיים מלכתי אני שולח לך 1000 נשיקות ומצפה לדייט שלונו בקוצר רוח
-טוב עפיפוני.לילה מקסיק לך נפגש כבר מחר
-לילה טוב אהובה

בלילה הזה לא נרדמתי ביכלל.אויש פדיחה.פגישה ראשונה.פגישה עוורת.נורא מביך.
עד הבוקר חשבתי רק על דבר אחד.או שזה יילך לנו או שלא.בעצם מה זה כבר משנה הזמן עובר והפגישה מתקרבת...
הינה סוף סוף הרגע הגדול היגיע.מה דבר הראשון שאומר לו נעים מאוד שמי...או נעים מאוד זאות אני...
או אולי טוב סוף סוף ניפגשנו.
עברו בראשי הרבה מחשבות אבל מה שהיה בסוף ביכלל לא קשור למה שרציתי לומר
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול:
-א הינה עפיפוני חמודוני
אני חושבת שאין משפט יותר דבילי מזה שיכולתי להגיד ברגע הזה.טוב מה עושים עכשיו?הייתי כל כך נבוכה ...היתיישבנו באחד מבתי הקפה ונחשו מה?יושבים באותו שלוחן 1 מול 2 ומה עושים??? מתכתבים באס אם אסים!!!!
שנינו היתבישנו מאוד ,לקח לנו קצת זמן עד שהעזנו להסתקל בעיניים ולדבר.
הייתה זו תחילתה של אהבה מדהימה אך מהר מאוד נגמרה.ולמה?כי עם כל הצער (והיה לא מעט )נאלצנו לסיים כי לא יכולנו להתמודד עם המרחק.
היו לנו רגעים ניפלאים ,משהו בלתי נשכך,בדיוק כמו שרציתי שיהיה.לא היה לי קל להשלים עם הפרדה ,גם לו לא היה קל אבל ...
אם אני מסתקלת על זה היום ,אולי זה לטובה.למדתי עוד משהו קטן שאני לוקחת איתי לחיים.
למדתי לא להתקשר ריגשית למישהו וביננו אליו ניקשרתי במהירות מופרזת.
היום לוקח לי המון זמן לומר לבן זוג "אני אוהבת אותך"רק כי אני מפחדת שוב להתאהב ,להתאכזב ולסבול...