תמיד הייתי בנאדם של ניגודים כשלכולם היה קר לי היה חם, כשכולם רצו משהו אני רציתי בדיוק את הבר המנוגד לו, ולכן אפילו כשעכשיו לילה ובלילה כיביכול לא אמורים לאכול גלידה כי זה קר, אני רציתי!
ירדנו למטה....
המשך:
וראינו שם את אסי.
קיוויתי שהוא לא יבחין בנו, אבל כמתאים למזל שלי, הוא הבחין ואמר:"היי שירה מה המצב?"
אוף למה הוא היה צריך להגיד משהו?!?!
"היי בסדר מה איתך?" עניתי.
אסי:"גם, תגידי יש לך ת'פלאפון של רותם?"
אני:"כן, אבל למה אתה צריך אותו?"
אסי:"סתם, לדבר איתה מה אסור?"
אמרתי לעצמי נו טוב אני אתן לו אותו מה כבר יכול לקרות...
הבאתי לו ת'פלאפון שלה.
אסי:"תודה נשמה".
אני:"טוב זזתי ביי"
אסי:"ביי"
חזרתי למיקי שנראה לי הרגיש קצת בודד.
אני:"סורי שהתעקבתי, אז יאללה איזו גלידה בא לך?"
מיקי:"חחח שטויות,אני קונה ת'טעם האהוב עליי וניל עוגיות"
אני:"יואו אתה צוחק נכון?! זה גם הטעם האהוב עליי!"
פתאום קלטתי את כל האנשים סביבי מסתכלים עליי, כנראה "קצת" צעקתי.
אני ומיקי צחקנו קצת, וניגשנו לגלידרייה.
קנינו ת'גלידות, ויצאנו.
"אז לאן בא לך עכשיו?" מיקי שאל אותי.
"בא לך לשבת על איזה ספסל בפארק?" עניתי והצבעתי לו על כיוון בפארק.
מיקי:"יאללה בואי".
התחלנו ללכת בשביל של הפארק, היה חשוך.
אני:"הנה פה" אמרתי והשייבתי על הספסל שנימצא לייד המגלשה הצהובה המסתובבת.
מיקי התיישב לידי...
הםם עוד יהיו ז=ו=ג!!
אני אומרת לך..
המשךך
חיחי הולך להיות בנייהם משו....
המשך המשך המשךךךךךךךךךך
לילוששש..=]
סיפור י-פ-ה ברמותתת
תמשיכייי
הם יהיו זוגגג
וזה בעעעעע--דוווווווקקקקקקק!!
מתה עליךך
בתאלושששש
חחח חכו ותיראי.....
תנק'ס על התגובות
לוב יו 😍
ייא איזה חמודים שיהיו ביחד !
סיפור יפה,אהבתי!
תרשמי המשך.
יאווו המשךך מהר בבקשההההההההההההה
המשךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני:"הנה פה" אמרתי והשייבתי על הספסל שנימצא לייד המגלשה הצהובה המסתובבת.
מיקי התיישב לידי...
המשך:
התחלנו לדבר בכלליות על החיים, סיפרתי לו כל מיני דברים בקשר אליי שבפני אנשים אחרים שקלתי אם לספר או לא, השיחה איתו כ"כ קלילה.
גם הוא סיפר לי הרבה דברים.
הרגשתי שהוא ממש כמוני, כאילו אני מדברת אל עצמי.
אנחנו מחוברים, כאילו "בנשמה" ככה הוא קרא לזה, ואני אהבתי ת'תיאור...
אחרי שסיימנו ת'גלידה וסיימנו לדבר הייתי צריכה לזוז הביתה, היה כבר מאוחר...
"אני צריכה לזוז הביתה, אז נדבר מחר בבצפר?" אמרתי.
"מה זה נדבר בבצפר, נדבר בדרך אלייך" הוא אמר.
אני:"מה ז"א?"
מיקי:"אני מלווה אותך, מה לא ברור?"
אני:"אתה גר פה תעלה הביתה ואני אזוז..."
מיקי התפרץ באמצע המשפט ואמר:"שכחי מזה יאללה זזים אלייך".
אני:"מיקי אני מבינה שלא נעים לך להשאיר אותי לבד ללכת אבל זה באמת בסדר".
מיקי:"שירה, אמרתי לך כבר בתחילת הערב שניפגשנו שאני פרנואיד, אז אני לא נותן לך ללכת לבד הביתה מאוחר בחושך הזה מובן?"
אני:"מובן ועוד איך, בוא נתחיל ללכת" אמרתי דיי שמחה, כנראה מפני שלמישהו באמת אכפת ממני...
המשכנו ללכת, דיברנו, צחקנו, עד שהגענו לבית שלי.
אני:"טוב מיקי תודה על הליווי".
מיקי:"זה בסדר, הייתי חייב".
אני:"לא אתה לא הייתה חייב ואני שמחה ש...... אכפת לך...."
מיקי:"לילה טוב".
אני:"לילה טוב".
הוא הפנה אליי את גבו מתכוון ללכת.
תפסתי לו ת'יד ואמרתי:"לא שכחת משהו?"
מיקי:"אמממ לא מה שכחתי?"
"את זה" עניתי וחיבקתי אותו.
התחבקנו שם כמה דקות, לא שמתי לב לזמן שעבר.
אבל כן שמתי לב לגופו של מיקי, פעם ראשונה שאני באמת מסתכלת עליו, כזה גבוהה ו... נעים...
הרפתי מהחיבוק, נתתי לו נשיקה בלחי וניכנסתי הביתה, התחלתי אחורה ראיתי את מיקי קצת המום, מחכה לראות אותי ניכנסת לבית.
"ביי" הוא צעק לי מרחוק.
"ביי" צעקתי לו בחזרה, בתיקווה שהוא בכלל שמע את זה.
ניכנסתי הביתה....
איזהה יפההההההה
תמשיכייי דחוףףףףףףףףףףף
חיחי איזה יפההההה...=]]
המשךךךךךךךךך
לילוששש.=]]
חיחי..איזה חמודיםם...=]] סיפור יפהה..!!
המשך דחוףףףףף
מוואהה שלי!
