הגענו לפארק................
המשך:
והיתיישבנו על הנדנדות אני ורותם עשינו תחרות עד לנדנדות ודני נישאר עומד ליידנו חחחח.
שוב התחלנו להיסף לדיבורים על החטיבה והשיכבה הקודמת שלנו.
עכשיו כשאני ניזכרת בכל הדברים שהיה שם לא היה לי כ"כ רע כמו שחשבתי.
העלנו הרבה דברים נחמדים שהיו שם, ההישתכרות בטיול השנתי, הצחוקים עם השיכבה הכיתה, שיגועים שעשינו למורות.
לא יודעת היה כיף להיזכר בהכל.
אחרי כמה וכמה זמן שדיברנו דני אמר:"אני חייב לזוז".
רותם:"טוב ביי דני" היא אמרה ונתנה לו נשיקה קטנה על בלחי.
אני:"ביי, תשמור על קשר!" אמרתי ודיי ציוויתי עליו חחח.
דני:"ברור!!!"
הוא היתקרב אליי והיתחבקנו.
הוא הלך.....
עדיין לא כ"כ האמנתי שראיתי אותו ודיברתי איתו אחרי כ"כ הרבה זמן, וואו.
"היתגעגעת אליו אה?" רותם שאלה אותי.
אני:" ת'אמת כן"
רותם:"ראו"
אני:"מה זה היה עד כדי כך ברור? 😁 "
רותם:"חחחח כן, תיראי איך עכשיו את מסמיקה יא עגבנייה"
לא היה לי מה לומר.
כמה שניסיתי לא לחייך או מש'ו כזה לא הצלחתי.
אפילו אחרי כמה שעות כשהייתי כבר בבית לא הפסקתי.
ניכנסתי למיטה עם כזה חיוך ענק 😁
כשקמתי הייתי ממש עייפה כ"כ לא היה לי כח לבצפר.
הייתי ממש מוטשת.
אבל זה ראיתי מש'ו שעשה לי ת'יום!