כשהגעתי לחדר הדלקתי ת'מחשב וניכנסתי לאייסיקו ולמסנג'ר.
ראיתי באיסיקיו ת'הודעות שהשאירו לי.
הייתה הודעה אחת שמשכה את תשומת ליבי......
המשך:
מיקי:"אני צריך לדבר איתך, דחוף".
הוא היה על מצב לא מחובר, כך שיכולתי רק מחר לדבר איתו, בבצפר.
"מענין מה כ"כ דחוף לו" חשבתי.
אני מאוד גאה בהילה על מה שאמרה לעומר.
אני באמת מרגישה שאנחנו מתקרבות.
העברתי את שאר היום בצפייה בטלויזיה ואכילת יתר של ממתקים וחטיפים למינהם.
בבוקר קמתי, והיתארגנתי לבצפר.
הפעם מאוד השקעתי במראה שלי.
הרגשתי ממש טוב עם עצמי על מה שאמרתי לרועי והשארתי אותו עם פה פעור.
ת'אמת זה היה גם לכבוד מיקי, לא הפסקתי לחשוב על מה הוא רוצה לדבר איתי, תוך ימים ספורים הוא הפך לאחד האנשים החשובים ביותר בחיי.
למה? כי בכל הימים האלה היה לא אכפת ממני, לא שלאנשים לא אכפת ממני משפחה או מש'ו פשוט הוא גם הראה את זה....
יצאתי מהחדר וראיתי את הילה לבושה בבגדים צנועים יחסית למה שלבשה בדר"כ לבצפר או ליציאות.
"בוקר טוב" היא אמרה לי "נו איך?" היא שאלה ועשתה מולי סיבוב קטן.
"מאוד יפה" עניתי לה, באמת היתכוונתי לזה היא נראה מדהים.
" כל כך לא היה לה מתאים הלבוש הקודם ושלא נחשוב אפילו למה היא דמתה כשלבשה אותו" חשבתי.
"בא לך טרמפ לבצפר?" היא שאלה.
"בטח" עניתי.
לקחתי את התיק והסנדוויץ' שלי ויצאנו יחד לכיוון המכונית.
כשהגענו לבצפר ניכנסתי לכיתה והיתיישבתי במקום.
"מוזר שמיקי עדיין לא הגיע, הוא תמיד פה לפני הזמן ועוד מעט כבר יש צילצול" חשבתי בלב.
רפי ניכנס לכיתה.
"יואו כמה שעות ביום יכול להיות לנו עם המורה הזה?!" אמרתי לעצמי.
"כמה שיותר פחות טוב" מיקי אמר בשקט כשבא להיתיישב לידי, במקום.
שניינו צחקנו.
"שקט!" צעק רפי והכה על הלוח עם סרגל הברזל הגדול שלו, דבר שעשה רעש לא קטן.
כולם הישתתקו.
ראיתי את מיקי כותב לי פתק, היה כתוב בו......
אייזהה סיפור יפהההה.... עכשיו קראתי את כל ה-22 עמודיםםםם 😊
המשךך!!!
ראיתי את מיקי כותב לי פתק, היה כתוב בו......
המשך:
"תיפגשי אותי בהפסקה לייד הלוקר"
"בטח בקשר למה שהוא רצה אתמול" חשבתי.
"בסדר" כתבתי.
הוא ראה את זה ועלה חיוך קטן על פניו.
השיעור המשיך בשקט.
כנראה המכה על הלוח דיי הפחידה את כולם.
הגיע הצילצול.
הפסקה של 5 דקות, אבל העיקר הפסקה.
הכנסתי את הדברים לתיק.
פתאום הרגשתי יד תופסת אותי.
זאת ההיתה רותם.
"בואי איתי לשירותים" היא ביקשה ממני בקול דיי מתחנן כאילו חיכתה כל השיעור, יכול להיות שזה באמת היה כך.
"אני לא יכולה, הבטחתי למיקי שאני אפגוש אותו לייד הקולר" אמרתי בנימה מצטערת.
"זה בסדר, אני אגרור איתי את דנו'ש חחח" היא אמרה.
"אז ניפגש אח"כ בשיעור, ביי" אמרתי במהירות.
"אוקע, אח"כ תעדכני בפרטים חחח, ביי" היא אמרה.
מיהרתי ללכת לכיוון הקולר.
כשהגעתי לשם ראיתי........
יאייי איזה יאפהההההה
תמשיכייייייי דחוךףףףףף
ותעשי פרקים אכורים יותר-פליזיייי 🙄
מזה הפרק הקצר הזההה 😠 ???
המשךךך
סיפור מושלםםםםםם..
אני מזה אוהבתי ת'כתיבה שלך..
אבל את כותבת פרקים קצרים..=[
תמשיכייי
אבל ארוךךךך.. חח..
כשהגעתי לשם ראיתי........
המשך:
את מיקי מחכה לי שם.
היתקדמתי לעברו.
"סורי שהיתעקבתי" היתנצלתי.
"זה בסדר" הוא אמר "רציתי לדבר איתך בקשר ל...."
הוא לא הספיק להשלים ת'משפט והיה צילצול......
"יואו איזו הפסקה קצרה" חשבתי.
שניינו התחלנו ללכת לכיוון הכיתה.
"אז מה רצית לומר לי" שאלתי.
"לא משנה אני אגיד לך אח"כ" הוא ענה לי.
הגענו לכיתה.
התיישבנו במקום והתחיל השיעור.....
ראיתי במשך כל השיעור את רותם מדברת וצוחקת עם אסי.
היה נחמד לראות אותם ככה.
"מעניין איך הייתה "הפגישה" שלהם, ניסחוט מרותם פרטים בהפסקה" חשבתי וחיוך קטן עלה על פניי.
המורה החלה להכתיב לנו.
היא מכתיבה כ"כ מהר שמייד איבדתי אותה.
"למה בכלל יש ת'שיעור הזה?! היסטוריה, את מי מעניין מש'ו שקרה לפני יותר מ200 שנים?! לא אותי לפחות" חשבתי לעצמי בלב בעוד כל שאר התלמידים כותבים במהירות את דיברי המורה.
"גברת שירה, למה את לא כותבת?" באה אליי פתאום המורה.
"לא יודעת" עניתי לה בנימה צינית.
"את לא יודעת? אז מי יודע אני?" היא ניסת לתחכם אותי.
"כן, את מכתיבה יותר מידי מהר" עניתי לה ללא פחד.
"לכי להירשם במזכירות!" היא צעקה עליי.
יצאתי מהכיתה בטריקת דלת.
"דיי נימאס לי, מה היא ניטפלת אליי?! למה מי היא חושבת שהיא?!" חשבתי.
הלכתי לכיוון המזכירות.....
איזה יאפהההההההההההההההההההההה
תמשיכיייייי
אבל פרקים יותר ארוכים פליזיייי 😁
אני ממנסה לשים פרקים ארוכים סורי...
אבל שימו לב שהיום שמתי 3 המשכים קצרים תתייחסו כאילו זה פרק אחד ארוך חיחיחי
לאב יא 😍
המשךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!
את מרמה /:
חחח סתם יאללה תמשיכי ותרשמי המשכים ארוכים [=
הלכתי לכיוון המזכירות.....
המשך:
וחשבתי על מיקי על מה שהוא רצה לומר לי ובכללי על כל מה שעברתי בימים האחרונים.
היתמודדתי עם הרבה מצבים.
התחלת התיכון, רועי, מיקי, רפי ההומו הכל פתאום היתערב יחד בראשי.
הגעתי למזכירות חיכיתי בתור של עוד 3 אנשים ששלחו להירשם חחחח
"טוב לדעת שאני לא היחידה" חשבתי.
"את שירה נכון?" אמר לעברי נער שניראה גדול ממני, הוא היה ממש גבוהה עם שיער מאוד ארוך וכהה קשור גומייה דקה מתפטל על גבו.
"כן, איך ידעת?" שאלתי אותו.
"את אחות של הילה נכון?" הוא שאל.
"כן" עניתי.
עכשיו ברור מאיפה הוא מכיר אותי.
בטח ידיד של הילה או מש'ו כזה.
"מה השם שלך?" שאלתי.
"אורי" הוא אמר.
"אה סבבה" אמרתי בחופשיות.
הוא נירשם במזכירות ואחריו גם אני...
בדרכי חזרה לכיתה.....
לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא 😢 אולה ל-א מסכימהההההה 😢
זה ממש אבל ממש מ-מ-ש-ש-ש-ש-ש-ש-ש קצרררררררר
אני רוצה פרק א-ר-ו-ךךךךךךךךך
יצא לך פרקון יפה =] אהבתי ת'כתיבה שלי...
תמשיכייי=]
מזה הפרק הקצר הזהה 2.5 שורות!!!
המשךךךךך!!!!
