QUOTE (mor_2 @ 05/06/2005) בטח מיקי בקשר לעבודה😛
תמשיכי! אני אוהבת סיפורים כאלה.. שנשמעים אמיתיים.. בלי כל ה"לבשתי את הסטרפלס המהמם התכלת שלי מTNT ואת הג'ינס הפצצתי מדיזל" וכל מיני כאלה😛 ממש יפה.. תמשיכי..
חחחחח תנק'ס.
רציתי לעשות סיפור שהוא על החיים האמיתיים לא על החתיכה והחתיך שניפגשים ומתאהבים ושכולם תמיד לובשים בגדים מותגים כמו דיזל לי קופר קרוקר וכל אלה...
ושוב תודה חחח
עד כדי כך לא אוהבים ת'סיפור שלי שלא כותבים תגובות... 😕
אני דווקא אוהבת את הסיפור,הוא לא כמו שאר הסיפורים שיש פה קיטצ'ים כאלה.
תמשיכי!!!
דנה אמרה לנו שזה בריאן והכירה לנו אותו, הוא נראה בנאדם נחמד, כזה שמתאים לדנה.
פתאום שמעתי מישהו קורא לי מרחוק זה היה...
המשך:
מיקי!!!
"שירה אפשר לדבר איתך לרגע?" הוא אמר.
"בטח" עניתי.
והלכנו לצד.
מיקי:"אז אנחנו צריכים לעשות יחד ת'עבודה במדעים"
אני:"כן, אה..."
מיקי:"אז צריך לקבוע בקרוב, תאריך ההגשה הוא בעוד שבוע"
אני:"כן אני יודעת, אז איפה אתה גר?"
מיקי:"את יודעת איפה הקיוסק של נתן?"
אני:"כן"
מיקי:"אז אני גר מעל הקיוסק, קומה מעליו"
אני:"אה, וואלה"
מיקי:"כן וואלה, אז תיהי היום בקיוסק של נתן בשעה, בואי נגיד 20.00?"
אני:"סבבה, ניפגש"
מיקי:"יאללה ביי"
אני:"ביי"
חזרתי לדנה ורותם.
אני:"לאן בריאן הלך?"
דנה:"הוא הלך עם תומר"
אני:"אה, אני רואה שדנה שלנו מכירה הרבה אנשים"
דנה:"חחח כנראה"
רותם:"אז מה מיקי רצה?"
אני:"סתם דיבר איתי בקשר לעבודה הזאת במדעים, אנחנו ניפגשים היום"
רותם:"אופה, שירו'ש"
דנה:"ומה איתך רותמי?"
רותם:"אני צריכה לעשות ת'עבודה הזאת עם אסי... אני לא יודעת מה לעשות הוא בטח לא יעשה כלום ואני אדפק על ההתחלה של השנה, איך ההומו הזה מעז בכלל לתת לנו עבודה של 20% על היום הראשון של הלימודים?!"
דנה:"תחשבי על זה שהוא עדיף על השיכבה הקודמת שלנו..."
רותם:"כן את יודעת מה זה באמת מעודד חחח"
אני:"אל תדאגי הכל יסתדר, ראית שהיה לנו מזל עם הפתק ממקודם, גם עכשיו יהיה אני בטוחה!"
הצילצול.... כל פעם מחדש הוא רוצה להפריע לנו בשיחה.
עכשיו רק מתחיל השיעור הרביעי ואני מרגישה כאילו אנחנו כבר לומדים איזה 10 שעות.
אני זוכרת כשהיינו אני ורותם בחטיבה, שנה שעברה.
אני הייתי כותבת את הדקות שנשארו לסוף השיעור על השולחן ורותם הייתה כותבת את השיעורים שעוד נישארו, היינו מתרגשות כשכל פעם הייתי מוחקת דקה מהשולחן ורותם הייתה מוחקת עוד שיעור עד שניגמר היום.
ועכשיו יש שיעור מגמות ולא רק שלא נשב יחד, אלא שגם לא נהיה שאותה כיתה.
כי מה לעשות היא בחרה במגמת פסיכולוגיה ואני בספרות...
יפה,יפה המשך אני לא אעמוד בזה עד מחר /=
אני אשים את ההמשך מחר.
לוב יו אול 😍
ממש יפה
ואין על מה בובה מוווווווווווווווווואה!
ותמשיכי מהר מהר מהר!!
אהבתי את הסיפור מאודד..!!
הוא כזה אמיתי.. חחח
תמשיכי כפרה עליךך..!
מואה
גלוש :]
יפה...=]]
המשךךךך
מוואאה שלי!
ועכשיו יש שיעור מגמות ולא רק שלא נשב יחד, אלא שגם לא נהיה שאותה כיתה.
כי מה לעשות היא בחרה במגמת פסיכולוגיה ואני בספרות...
המשך:
ניכנסתי לכיתה י"א5, שם אמור להיות השיעור.
התיישבתי בשולחן לבדי, אחרי הכל לא הכרתי שם אף אחד.
פתאום ראיתי את אסי ניכנס לכיתה, ומתקדם לכיווני.
"מעניין מה הוא רוצה" חשבתי.
"את חברה של רותם נכון?" הוא שאל.
אני:"כן, למה?"
אסי:"אני צריך שתימסרי לה משהו".
אני:"טוב".
אסי:"חיפשתי אותה כל ההפסקה כדי למסור לה, ת'הודעה, אבל לא מצאתי אותה, אז קיצר תגידי לה שתפגוש אותי מחר, בבר של אושרי, ב21.00 בקשר לעבודה, אל תשכחי, זה חשוב".
אני:"בסדר אני אמסור לה ברגע שאני אראה אותה".
אסי:"סבבה, טוב יאללה ביי".
אני:"ביי".
והוא יצא מהכיתה.
והשיעור התחיל....
איזו שעה שלמה של שיעמום!
סוף סוף הצילצול הגיע, עד שהוא ניזכר לבוא...
"אוף אני כבר מתה ללכת הביתה!" אמרתי לעצמי.
"היי" רותם קראה לי.
"היי" עניתי לה.
רותם:"מה קרה?"
אני:"סתם, אני כבר מתה פה".
רותם:"כן, גם אני".
אני:"אההה לפני שאני שוכחת, אסי ביקש שאני אמסור לך משהו בקשר לעבודה, הוא אמר שמחר תיפגשי אותו ליד הבר של אושרי, ב21.00".
רותם:"אוף מה עשיתי שזה מגיע לי?! מה עשיתי שאני צריכה להתקע איתו עם העבודה וגם להידפק עם הציון.
אני:"אם את כ"כ דואגת בקשר לציון, אז אם זה מעודד אותך נראה לי שהוא דיי רציני בקשר לעבודה".
רותם:"איך את יודעת?"
אני:"עובדה שהוא קבע איתך בשביל העבודה, זה כבר מראה שאכפת לו, והוא גם אמר לי שזה חשוב שאני אמסור לך ת'הודעה, זה מראה התעניינות, נראה לי".
רותם:"טוב אם את אומרת"
אני:"אהההה דרך אגב איפה דנה?"
רותם:"היא השתחררה, פגשתי אותה בדרך לפה, היא אמרה לי שהמורה שלהם שיחררה ת'כיתה שלהם מוקדם, כי זה היום הראשון של הלימודים".
אני:"איזה כיף לה אני מקנאה בה, מעניין מה קורה עכשיו היא עם בריאן".
חחחחחחחח אני ורותם צחקנו.
ניכנסנו לכיתה, לשבת קצת עד לתחילת השיעור.
אני זוכרת שבחטיבה בגלל שהייתה לנו ת'כיתה הכי מסריחה, פחדנו להיכנס שמה ניחנק שם מרוב הסירחון, את כל ההפסקות היינו מבלות מחוץ לכיתה, במיוחד במסדרון, סתם היינו יושבות ומדברות.
ועכשיו אנחנו ניכנסות לכיתה, מוזר שאין ממה "לפחד".
התיישבנו על איזה שולחן והתחלנו לדבר, אסי ניגש אליינו ושאל את רותם אם היא קיבלה ת'הודעה היא ענתה בחיוב, ואמרה שתהיה שם מחר, והוא הלך.
המשכנו לדבר עד הצילצול וכל אחת מאיתנו הלכה להתיישב במקומה.
מהמם...!!
המשךךךך
מואה שלי!
כמה אופטימיסטים... זה מה פה? גן עדן???
בכל מקרה. סיפור נחמד עם עלילה יפה.
נראה מה יהיה... 😊
