המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך !!!
סורי שלא יצא לי לכתוב המשך בקרוב פשוט אתמול הייתי בקניון והיום הייתי בת"א...
אני אנסה למצוא זמן ולכתוב מחר המשך.
לוב יו אול 😍
אוווווווווווףףףף עד מחרררר....חחח...
טוב ילדה ע-ס-ו-ק-ה...ת-נ-ס-י למצוא זמן...חחחח...
ה=מ=ש=ך!!!!!1
קראתי בחצי שעה את כל הסיפור,פשוט סיפור מ=ד=ה=י=ם!!!!!!
תמשיכי מאמי,
חן =]
טוב היום את שמה המשך ????..
לא יודעת למה התחלתי פשוט לבכות הדמעות כאילו ירדו מעצמן ואז ניכנסה...
המשך:
זאת הייתה דנה.
"היי" היא אמרה דרך הדלת וסגרה אותה אחרייה.
"היי" עניתי לה.
"מה קרה למה את בוכה?" היא שאלה.
אני:"סתם".
דנה:"שירו'ש אני מכירה אותך את לא בוכה סתם מה קרה?"
אני:"ראיתי את רועי....." התחלתי את המשפט ולא הצלחתי להמשיך אותו הדמעות שוב הגיעו.
דנה:"שוב את בוכה בגללו?! אני מאמינה מאמי תפסיקי כבר לענות את עצמך בגלל השחיף הזה!"
אני:"אני יודעת אבל אני פשוט לא יכולה"
דנה היתקרבה אליי חיבקה אותי ואמרה:"הוא לא שווה אותך".
לא היה לי מה לומר הרגשתי שאני עומדת להיחנק.
"בואי נישטוף פנים ונצא להיסתובב".
הלכתי עם דנה לחדר אמבטיה ושטפתי ת'פנים.
"יש לי רעיון" היא אמרה "בואי איתי".
"מה הרעיון?" שאלתי.
"עכשיו את הולכת להיתמודד עם הכל" היא אמרה ולא הרחיבה עוד.
היא הוציאה לי מהארון חצאים מיני ג'ינס וגופייה שחורה שהייתה מונחת במדף השני בארון.
"יאללה ת'לבשי" היא כאילו "ציוותה" עליי.
היתלבשי.
"בואי לכאן" היא קראה לי.
היא התחילה לאפר אותי ועשתה לי פן.
"עכשיו את מוכנה" היא הודיעה.
"מוכנה למה?" שאלתי.
"לצאת ולהיתמודד עם הכל" היא ענתה.
"מה?" תהיתי.
דנה:"את עכשיו יוצאת ואומרת לרועי הכל בפרצוף!"
אני:"אין לי אומץ..."
דנה:"אני לא רוצה לשמוע תירוצים את באה איתי!".
יצאנו החוצה וראיתי מרחוק את רועי יושב עם עידן על הספסל.
דנה:"נו שירה את לא יכולה להמשיך ככה".
אני הלכתי לכיוונו.
כשנעמדתי מולו, לא ידעתי מה לומר!
"מה את רוצה?" הוא שאל בקול מגעיל, הפירוש האמיתי של המשפט הזה היה "מה את עושה פה ת'חפפי!".
"לומר לך הכל!" אמרתי לו.
רועי:"מה?"
אני:"אני רוצה שתדע שאתה הבנאדם הכי מגעיל שאני מכירה, ושאתה סתם חרא של בנאדם לא אתה בכלל לא בנאדם!". יואו אין לי מושג מאיפה בא לי האומץ לומר לו את זה!
רועי:"מה אמרת?" הוא קם.
אני:"מה ששמעת!".
רועי:"ס'תמי ת'פה שלך!" הוא כבר צעק עליי.
אני:"למה מי אתה?!"
רועי:"ז'הרי ממני!".
הוא:"למה שהיא תיזהר?"
רועי:"מי אתה בכלל? מה אתה מתערב?"
הוא:"מיקי!".
אני:"מיק'וש זה בסדר הוא סתם חרא גם ככה היתכוונתי ללכת מפה!.
מיקי:"בטוחה?"
אני:"כן, יאללה בוא".
רועי היתיישב במקום כאילו לא ידע מה נפל עליו בדיוק ככה פעם אני הרגשתי.
"החזרתי לו" חשבתי לעצמי בגאווה.
מיקי אני ודנה הלכנו מהמקום והיתיישבנו על הנדנדות בפארק הסמוך.
מיקי:"מי זה היה?"
אני:"סתם אחד דפוק, רועי מיי אקס".
מיקי:"ומה קרה איתו?"
סיפרתי לו הכל ודנה כמובן הוסיפה עוד כמה מילים לביחשה כמו :"חרא של בנאדם, טיפוס דוחה, כזה שלא הכרתה בחיים שלך".
כשסיימתי לספר לו הכל הוא חיבק אותי.
כ"כ היתגעגעתי לחיבוק כזה, אוהב..........
דנה הוסיפה:"אין לך מושג כמה היא סבלה בגללו אבל עכשיו הכל ניגמר נכון?"
אני הישתחררתי מאחיזתו של מיקי ואמרתי בקול ניצחון:"ברור!".
מיקי היסתכל עליי במבט גאה כזה.
אבל משהו היה חייב לצוץ פתאום בשביל להרוס אפילו לשנייה את הרגע הזה.......
עוד פעם הרועי הנודניק הזה??
יאללה המשךךךךךךךךךךךךךךך
זה רועי !!!!
נכון ??....
ותמשיכי דחופייייייייייייייי !!!!
בלי ייבושימשים !!!!
נדיוששששששששששש...!!! 😊
קודם כל זה פשוט מושלם...
דבר שני בלי יבושיים..
דבר שלישי זה בטח היה רועי..
דבר רביעי תמשיכי פליז..
אוהבת,
חן.
מקסייייייייים המשךךךךךךךךךךךךךךך
אבל משהו היה חייב לצוץ פתאום בשביל להרוס אפילו לשנייה את הרגע הזה.......
המשך:
"היי" שמעתי צעקה מרחוק.
זאת הייתה רותם.
למרות שהיא חברה שלי לרגע קצת כעסתי אפילו שהיא הופיעה בדיוק עכשיו...
"היי" עניתי לה בקול קצת מאוכזב אפילו.
"היי מה המצב?" מיקי ודנה אמרנו יחד, זה נישמע כאילו תיכננו לומר את אותם הדברים באותו הזמן.
"בסדר" היא ענתה.
"בואי שבי" הצעתי לרותם והיא התיישבה בנדנדה ביני לבין מיקי, מה שקצת יותר אכעיס אותי.
אני לא חושבת שהיא ידעה מה הרגשתי באותו הרגע בקשר לזה ולכן "סלחתי" לה.
"אנחנו בדיוק מדברות על רועי" דנה הסבירה.
רותם:"אוי לא שוב הוא" רותם נאנחה.
היא אמרה את זה בגלל שהיא זכרה את התקופה בה כל הזמן דיברתי רק עליו ושיגעתי אותה כבר בקשר לכל דבר קטן שהיה קשור עליו.
אז אני יכולה את התגובה שלה.
שירה:"הפעם זה משהו טוב" אמרתי בניסיון קלוש לעודד אותה להקשיב.
רותם:"מה הפעם?"
דנה:"שירו'שי שלנו הלכה והתחילה לצעוק עליו, קיצר כל האמת בפרצוף".
רותם:"מה?!"
שירה:"כן, מה ששמעת".
רותם:"מה אמרת בדיוק?"
שירה:"מה שאני חושבת שהוא חתיכת חרא מגעיל!"
רותם:"שירה, אני לא רוצה להוריד אותך מהשימחה אבל אני לא מבינה למה עשית את זה הרי את היא זאת שניפרדה ממנו...."
שירה:"אני יודעת" התחלתי לומר לרגע הרגשתי אשמה אך המשתי מייד את המשפט ואמרתי "אבל אחרי זה הוא היתנהג אליי כ"כ מגעיל, היתייחס אליי כאילו אני אוויר וניסה לשחק אותה לייד החברים שלו".
דנה:"אני דווקא חושבת שהיא עשתה משהו טוב הוציאה הכל".
מיקי קם.
תפסתי לו בייד ואפילו לכמה שניות מעטות מבטיינו היתאחדו.
"לאן אתה הולך?" שאלתי.
"אין לי מה לומר, אתן מדברות רק על האפס הזה אני מרגיש לא כ"כ קשור..." הוא ענה.
"הוא צודק" קמתי והודעתי "הוא לא שווה ת'מילים שלנו".
כולנו קמנו מהנדנדות והלכנו מהפארק.
מיקי היה צריך לזוז לשיעור פרטי במתמטיקה, אז ניפדרנו ממנו והמשכנו ללכת לכיוון הבית של דנה.
אני זוכרת בחופש היינו הולכות אלייה הרבה יושבות בגינה או בחדר שלה ומדברות.
היא רק עברה אליו בתחילת החופש, ז"א לפני חודשיים וחצי.
ישבנו בגינה ודיברנו עד שניכנס אחייה הקטן של דנה גיל.
תמיד היה מפריע באמצע, סה"כ בן 13 וכבר מתערב לכולם בחיים.
הוא שמע אותנו מדברות על בריאן ומייד בא לראות במי ובמה מדובר.
הוא היתיישב לייד דנה כאילו הוא החברה הכי טובה שלה, היסתכל עלייה ושאל "מי זה בריאן?"
אף אחת לא טרחה לענות לו והמשכנו לדבר על נושא אחר.
ידענו שאם נענה לו ואפילו סתם משהו לנסות לקטול אותו או משהו הוא אף פעם לא יעזוב.
הוא נישאר לכמה דקות ושאל מ"ס פעמים "מי זה בריאן?".
עד שנישמע צילצול הדלת והוא הלך.
"סוף סוף היתחפף לנוגה הזאת שלו" דנה אמרה.
"מי זאת נוגה?" שאלתי מתוך סקרנות.
"סתם ילדה אחת מהשיכבה שהוא מחחב" דנה ענתה.
"איך את יודעת?" יצרת סקרנותה של רותם עלה גם הוא.
"את חושבת שאת היחידה שמאזינה לשיחות של אח שלה?" דנה ענתה.
וכולנו צחקנו.
נישארנו אצל דנה כמה שעות ואז היה כבר חושך וכל אחת חזרה לביתה.
כשחזרתי הביתה..........
אתר האהבה הישראלי