מיניות נשית

בחמש השנים האחרונות עלתה ההתעניינות במיניות האישה גם בקרב אנשי מקצוע וגם בקרב הציבור הרחב. בהתחלה הניחו שכל המחקרים על התגובה המינית של הגבר והשפעת תרופות על התפקוד המיני שלו נכונים גם לגבי האישה. באחרונה מתחילים להבין שלמרות הקרבה והדמיון, קיימים הבדלים משמעותיים במבנה ותפקוד מערכת המין, ובעיקר בהתייחסות השונה לקשר, אהבה, פעילות מינית וסיפוק. תהליך ההתקרבות בין המינים החל במהפכה הפמיניסטית בשנות ה- 60 וכיום מאמינות נשים רבות שמין הוא חלק חשוב בכל מערכת יחסים זוגית. חלקן אפילו משתמשות בו כמבחן לגבר בתחילת הקשר ונפרדות ממי שלא קיבל ציון ``עובר``. אחרות פונות לטיפול סקסולוגי לפני שהן מחליטות להינשא אם נראה להן שהמועמד אינו עונה על הציפיות שלהן.

יש נשים שמגלות יחס מאוד ענייני כלפי מין. כמו גברים קרייריסטים הן עובדות הרבה ומוכנות להקדיש למין זמן מוגבל. בעבודה הן נתונות ללחץ בלתי פוסק לביצועים והישגים, וכשהן מגיעות הביתה הו רוצות שהכל יזרום במהירות, בלי להשקיע יותר מדי, בדיוק כמו גברים שסיימו יום עבודה מתיש.

אבל למרות האמונה שמגיע להן ליהנות מפעילות מינית, הן לא הפנימו את השוני והמיוחדות של התגובה המינית שלהן. אצל גברים המוטיבציה לקיים יחסי מין פשוטה: מתעורר רעב מיני, הגבר מחפש גירוי ומשתדל להגיע לסיפוק. אצל האישה המוטיבציה לקיום יחסי מין היא מעבר לרעב המיני בלבד. נשים מונעות מהרצון לקרבה רגשית, לחוש משיכה כלפי בן הזוג או להרגיש מושכת. לקיים יחסי מין כחוויה משותפת ולא דווקא למטרת פורקן.

רוב הנשים, בין אם הן יוזמות או לא, לא מתחילות פעילות מיניות במצב של רעב מיני אלא מחשק לאינטימיות ושיתוף. זה לא תואם את התפיסה של תשוקה מינית כפי שהיא מתוארת במילים `רעב`, `חרמנות`, `תאווה`, `השתוקקות` ו`דחף`.

נשים המגיעות למרפאה הסקסולוגית אומרות: ``אין לי חשק למין``. בפועל יש להן הרבה חשק לחבק, לנשק, ללטף ולפנק וגם חשק שיחבקו, ינשקו וילטפו אותן. במהלך הפעילות האינטימית עוברת האישה משלב ראשון של חשק אינטימי לשלב שני של חשק ארוטי. המעבר רגיש ודורש רגישות והבנה מצד שני בני הזוג. למשל, המוטיבציה השונה יוצרת הבדלים במקומות הגירוי. בשלב הראשון, נשים זקוקות למגע באזורים רחוקים מאברי המין והשדיים (גב, פנים, ידיים, רגליים), בניגוד לגבר הזקוק לגירוי ממוקד באברי המין.

זה יוצר בלבול והגבר מגרה את האישה דווקא במוקדי הגירוי שהוא זקוק להם (באברי המין והשדיים) והאישה נוגעת זו באזורים ניטרליים.

התוצאה היא תסכול וכעס. האישה מרגישה שהמגע תוקפני ודורשני מדי ואינה מסוגלת לעבור לשלב השני של החשק המיני- השלב הארוטי. הגבר מרגיש שהמגע בו עדין מדי והוא נעשה משועמם או נרדם. התאמת המגע דורשת לקיחת אחריות הדדית ואמיתית.

התרופות החדשות שנועדו לטיפול בקשיי זקפה של הגבר דווקא מותאמות למודל הגירוי של האישה. זה החל בבשורה המהפכנית של הויאגרה לפני 5 שנים, המשיך בשנה האחרונה עם הסיאליס ועתה הופיעה הלויטרה עם הבטחות להצלחה נוספת. גבר המשתמש בתרופות אלה צריך להמתין כ- 15 עד- 30 דקות לספיגה יעילה של התרופה בגופו. זהו בדיוק הזמן האידיאלי לפנק את בת זוגו ולאפשר לה לעבור מהשלב האינטימי לשלב האירוטי של הגירוי שלה. הבדל חשוב נוסף קשור לפנטזיות מיניות. נשים המתלוננות על חוסר חשק מיני, טוענות גם שאין להן פנטזיות מיניות. הן מתכוונות שהן אינן מפנטזות סקס (סצינה פורנוגרפית כלשהי). אבל, בירור קצר במרפאה מעלה שלנשים יש הרבה פנטזיות השייכות לשלב התשוקה הראשון. מדובר בפנטזיות רומנטיות, מכאן שצפייה בטלנובלות וקריאה של רומן רומנטי זה המקבילה של הצפייה הפורנוגרפית של הגבר.

ולסיום, חשוב להכיר שלאישה יש יכולת לחוות עונג מיני ללא קשר לאורגזמה. יש לה יכולת להגיב לגירויים מיניים (רטיבות ונפיחות) גם ללא צורך בסיפוק מיני ויש לה יכולת להגיע לאורגזמה בדרכים שונות ולא דווקא בשעת כניסה של פין לנרתיק. גברים התקועים בתפיסות הישנות המבוססות על מיניות הגבר (סיפוק = אורגזמה = פליטת זרע), נלחצים כאילו יש לבת זוגם בעיה מינית קשה. גם כשהן מדווחות שהן מסופקות בפעילות מינית ללא פורקן לא מאמינים להן. חוסר היכולת של הגבר לקבל את האפשרות שניתן ליהנות מגביר את הלחץ שלו על בת הזוג ומקטין את טווח החופש המיני שלה. הגיע הזמן ששני המינים יכבדו את האופן שבו הם נכנסים לאוירה מינית ויקבלו את השוני בהבנה