אהה אוקיי חח ככברר דיברתי איתך =]]
בנות המחשב שלי תוקן אבל עדיין הוורד לא עולה לי וההמשך שלי שם ..
מחר המחשב הולך לפירמוטטט ואת הסיפור שמרתי בדיסקק אז מחרתיים כשהמחשב יחזור אליי חדש ויפהה אני ישים את ההמשךך !
עד אז תגיבו מלאאאא !! ואני ישים לכן המשך ארוךך :]]
אוהבתותכןן הכיי!!
בוח :]]
יפה בטיירוף..
מחכה שיעברו היומיים ויהיה המשך
אני לא מאמינההה !!
רק 2 תגובותת ?!
איפה לאה ובתאלוששש ?!?! =[[[[[[
נעלבתי
בוח 😊
חח בוחצ'י אל תתבאסי...
יאללה מחכים להמשך כבר....
וכנסי לסיפור שלי ~משפחה=> זה הכל בחיים~
לאב יו מידןן 😊
אני רוצה כבר המשךךךךךךךךךךךךךךך
לאה
נווו בוחחחחח
איפה ההמשךך.1?!
בתאלוששש
בוח את רושמת מהמם כפרה ולסיפור שלך אני יחכה כמה שצריך אבל מאמי תזדרזי המטח הורג אותייייי
מה הבן זונה הזה רוצה שוב?![יענתו ליאור] טוב מאמי קיצר המשכיייי
אוהבת מירו'שששש 😍
זאאאאאאת בוחחח ...
כשאני יגיע הביתה אני אכתוב המשךך
למרות שאני מזה מאוכזבת מכןן ..
כל כך הרבה זמן שלא כתבתי המשךך ויש בקושי 5 תגובותת ..
רק תזכרו את זה =//
אבל ההמשך שאני יכתוב היום מוקדש לאלה שמגיבות ב*ל*ב*ד*!!!
בוח 😊
בגלל שהפעם לא הגבתן הרבה, אני שמה לכןן פרק אחד לפניי אחרוןןן, אז זה ארוךך ..
קריאה נעימהה ..
ולא לשכוח ל*ה*ג*י*ב*!
*********
"אני חייב לדבר איתך.." הוא אמר כולו מתנשף.. כנראה שהוא רץ עד לפה..
"אתה?! אין לי מה לדבר א-י-ת-ך-!" אמרתי לו וסגרתי את הדלת. אולי הגזמתי, אבל זה בהחלט הגיע לו !!
שוב נשמעו דפיקות בדלת. פתחתי.
"מה עכשיו אתה רוצה??!!" צעקתי עליו. "לא הייתי מספיק מובנת?!!" שאלה רטורית 😊 ..
"כןן אבל אולי תקשיבי מה שיש לי להגיד לך?" הוא אמר בשקט.. כנראה שזה היה ממש חשוב... הבנתי שהגזמתי מדי, והחלטתי להכניס אותו..
"כנס...." פתחתי את הדלת לגמריי, והוא נכנס. הוא התחיל ללכת בשתיקה לכיוון הספה בסלון וזרק את עצמו עליה כשהוא נאנח.
"מה קרה?" שאלתי. האמת?! כבר נבהלתי !! הוא אפעם לא התנהג ככה!!!
"אני לא יודע איך להתחיל..." הוא אמר והיו לו דמעות בעיניים..
התיישבתי ליידו ושמתי לו יד על הכתף. "זה בסדר..." אמרתי לו רגועה..
"היום.. לפניי שעתיים בערך.. התקשרו אלינו מהצבא והודיעו לנו שאחותי..." הוא הפסיק את עצמו והתחיל לבכות.
ליאור בכה.
אני פשוט לא יכולה לתאר את מה שהרגשתי באותו רגע. רציתי לבכות יחד איתו .. כל כך רציתי לחבק אותו.. אבל לא יכולתי.. הכבוד שלי עצר אותי.. כבר שכחתי שגיל אמור לבוא בכל רגע.. הרגשתי שהדמעות חונקות אותי.. אני לא יודעת למה יותר הרגשתי ככה.. בגלל אחותו, שאני לא יודעת מה קרה לה, או שבגלל איך שהוא נשמע ונראה?... אם קרה משהו לאחותו אני אמות...
"מה קרה לאחותך?" שאלתי אותו בקול רועד.
הוא נרגע, נשם כמה שניות והתחיל לספר.
"היום בבוקר.. ערכו תרגיל בבסיס כאילו פולשים להם לבסיס. חילקו את כל החיילים לשתי קבוצות, ואחותי הייתה בקבוצה של הפולשים. אחד החיילים, שלא ידע על התרגיל, חשב שהקבוצה הנבחרת היא באמת פולשים שמנסים להכנס לבסיס ולבצע מעשה טרור, והוא ירה בהם. אחותי נפגעה קשה והיא בבית חולים. הרופאים אומרים שהם לא יודעים מה מצבה, אך במקרה ה-כ-י ט-ו-ב היא תשב על כסא גלגלים.. את יודעת מה זה אומר, דנה?! את יודעת מה זה אומר??!!" הוא צעק והתחיל לבכות!!!!!!!!!!!!!!!!
ישבתי שם, בשוק. המדעות התחילו לנזול מעיני לאט לאט ... דמעה.. אחר דמעה.. אחר דמעה.. מלא מחשבו נוראיות מתרוצצות לי בראש. הסתכלתי על ליאור. הוא הסתכל עליי, בוכה. שנינו הסתכלנו אחד על השני. שותקים. והדמעות זולגות.. אמרתי לליאור בשקט "אל תדאג.. יהיה בסדר.." וחיבקתי אותו. פתאום שכחתי מהכל. הרגשתי כל כך בטוחה בידיים שלו. הרגשתי שכשאני איתו, הכל יהיה בסדר. שאם נהיה ביחד הכל יסתדר. התגעגעתי לחיבוקים האלה כל כך .. פתאום שכחתי מי זה ליאור באמת, והוא נראה לי פתאום שונה. התחבקנו כמה דקות ארוכות.. שנינו שותקים.. והדמעות זולגות..
הפסקתי את החיבוק. הסתכלתי לו בעיניים. פתאום כל כך אהבתי אותו. כל המחשבות של פעם, כשהיינו ביחד, חזרו אליי. הרגשתי את החיבוקים שלו, את הליטופים שלו, את הנשיקות שלו.... התקרבו אחד לשנייה.. השפתיים שלנו נגעו זו בזו. עמדנו להתנשק. פתאום עלתה לי בראש התמונה של שי, אחותו, בבית החולים במצב קשה, והתרחקתי ממנו.
"מה קרה? למה התרחקת?" הוא שאל.
"אני לא חושבת שזה מתאים עכשיו... אחריי מה שקרה.." אמרתי לו. ואז הוספתי מייד- " חוץ מזה שאם אתה זוכר.. יש לי חבר.. " אמרתי לו בעדינות. כאילו שהמצב שלו לא מספיק גרוע..
"אני יודע.. אני מצטער כל כך .. לא התכוונתי... אני לא שם לב מה אני עושה.." הוא אמר ..
יואו הוא כזה חמוד.. אולי הוא באמת השתנה ??! לא .. אסור לי לחשוב ככה.. עכשיו הוא במצב קשה וזהו. אסור לי לחשוב עלינו ביחד כרגע.
"להביא לך משהו לשתות?" שאלתי.
"כן תודה.. את יכולה בבקשה להביא לי מים?"
"בטח !! אין בעייה !! חכה רגע."
קמתי מהספה לכיוון המטבח כדי להביא מים לשנינו, ובדרך נשמעו דפיקות בדלת. אוי לא, גיל. בדיוק מה שחסר לי עכשיו.
פתחתי את הדלת וגיל עמד שם.
"היי נסיכה.." הוא נתן לי נשיקה קטנה בפה.
"היי.." אמרתי לו באדישות והורדתי את הראש. זה לא היה בכוונה! זה היה כי הייתי עצובה ולא היה לי מצברוח!
"מה קרה?! למה את אדישה?!" הוא אמר והרים לי את הראש. הוא הסתכל לי בעיניים ואז הוא צעק "מה קרה?!!??! למה בכית?!?!? גל עשתה לך משהו?!?!?!" אוי, באמת כבר שכחתי מגל..
"לא לא גיל זה בכלל לא קשור לגל .. ליאור כאן.. קרה משהו עצוב ו.." התחלתי לספר והוא כבר רץ לכיוון הסלון.. בטח הוא רוצה לשאול את ליאור מה קרה. טוב, אולי לפחות הם ישלימו.
הלכתי למטבח ומילאתי 3 כוסות מים ופתאום שמעתי צעקה "בסך הכל באתי לספר לה!!!!! הייתי חייב תמיכה!!!!" זה היה ליאור. הבנתי שגיל הלך כי הוא שמע את החלק שליאור אצלי.. ולא שקרה משהו.. יופי, עכשיו הכל יסתבך..
עזבתי את הכוסות ורצתי לסלון כדי לסדר את העניינים. אוףףף איזה עצבים זה בית גדול!!!!!!!
הגעתי לסלון וראיתי את ליאור שוכב על הספא כשגיל מרים את האגרוף שלו למעלה.
"דדדדדדדדייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!" צעקתי ושניהם הסתכלו עליי. "גיל! תוריד את היד ועכשיו!!!! ליאור לא עשה כלום!! הוא בא לספר לי מה קרה לאחותו !! הוא בכה!! הוא היה צריך תמיכה והוא בא לכאן!!!!" צעקתי. "ציפיתי שתבין.." הוספתי בשקט..
"אני מצטער.." גיל אמר בשקט. "פשוט פחדתי שהוא שוב יפגע בך.. ואת הדבר הכי חשוב לי בעולם.."
איזה כיף שיש 2 בנים כאלה חמודים שאני יכולה לדעת שאני בטוחה איתם.. הבעייה היא שהם לא מסתדרים.. "ליאור.." פניתי אליו. "אני יכולה לדבר איתכם עכשיו על מה שקורה בינינו או שזה לא זמן מתאים?" שאלתי אותו. רציתי עכשיו להבהיר להם מה קורה, אבל חשבתי אולי זה לא מתאים בגלל מה שקרה..
"לא. אני יסביר לכם. את וגיל חברים. אני השתנתי. הייתי פשוט ילד חרא. אני מצטער אם פגעתי בכם, ועכשיו אני הולך. תשארו לבד. מצטער על ההטרדה." הוא אמר, קם מהספה, והלך לכיוון הדלת. לא רציתי להציק לו יותר מדי, אז נתתי לו ללכת.
"טוב.. ליאור אני באמת מצטערת על הכל.. אנחנו כבר נדבר.. תרגיש טוב ותזכור שהכל יהיה בסדר. ואם אתה צריך משהו אתה יכול להתקשר או לבוא.." אמרתי לו ורצתי אליו לתת לו חיבוק.. התחבקנו כמה שניות. אני יודעת שגיל הסתכל. לא רציתי לעשות לו דווקא אז התרחקתי ואז ליאור אמר "אוקיי, תודה". פתח את הדלת, והלך.
"אני רואה שמאוד כיף לכם ביחד.." גיל אמר בזילזול.. אוף מה יש לו ?! מה הקטע של הבנים האלה?! יום אחד הם נחמדים ויום אחד לא ?!
"מה הקשר?!?! גיל !! תתבגר כבר!!! אחותו פצועה קשה!!! הוא בא לכאן כי אין לו לאן ללכת! כבר אין לו חברים!! אז הכנסתי אותו, תמכתי בו! ורק שתדע, הוא באמת השתנה!!!!" צעקתי עליו. הייתי כל כך מאוכזבת ממנו.. כבר חשבתי שהוא הילד הכי מושלם בעולם..
"קודם כל לא ידעתי שאחותו פצועה קשה!! דבר שני, עשיתי את זה כי לא רציתי שהוא יפגע בך שוב!!" הוא אמר. ואז הוא גם צעק- "ואם הוא השתנה והוא כל כך מתוק ומקסיםםם אז אולי תלכי להיות איתו!!!!!!" הוא צעק.
"מה הקשר?!! רק אמרתי שהוא השתנה ועכשיו אני והוא נוכל להיות ידידים ואתם תוכלו להיות חברים בלי לריב, והכל יהיה בסדר!! לא אמרתי שאני מוותרת עלייך בשבילו!! אני בחיים לא יעשה את זה!!" הרמתי את הקול.
"אהה כן ?! אז את מוכנה לענות לי על שאלה?! אבל בכללל הכנות!?!?"
"כן!"
"את אוהבת אותי!??! ותעני לי בכל הכנות!!"
"בטח שאני אוהבת אותך!!! אתה יודע כמה שאני אוהבת אותך!!!!!"
"ואת ליאור?!"
"מה?"
"את ליאור!! את עדיין אוהבת אותו ?!?!"
********
זה הפרק אחד לפניי אחרוןןןן .. אז תגיבווו .. ה=ר=ב=ה=!
לאב יו
בוח 😊
יואו רק תגובה אחתת !?!
אני משתגעעעעעתתתתתתתתתתתתתתתת
אווףףףף אתן כל כך מאכזבותתת
תזכרו את זה
QUOTE (אנונימית @ 07/08/2005) יפה בטיירוףף ה-מ-ש-ך!
😂
יואו אני מחכה להמשךךךךך
אבל אני יקרא אותו רק בסוף השבוע כי אני טסה עוד שעה ככה לאמסטרדם....
לאה...
