רוצה לשנוא אבל לא יכולה!

היי כולם! אמ... אני מסוג הילדות (בת 16...) שמתאהבות מהר! אבל עכשיו זה היה שונה... סוף סוף מצאתי מישהו מושלם! הוא חכם בצורה מדהימה, יפה, ילד מקסים, אכפתי, בוגר , רגיש... ועדיף שאני לא אמשיך.. היינו ידידים ככה ... אני לא יודעת אם טובים כי די קשה להתחבר איתו צריך ליזום בד"כ איתו... בהתחלה הייתי ידידה שלו כי סתם התחברתי איתו (לפני שהתאהבתי בו) ובכלל אהבתי את אחד החברים הכי טובים שלו.. אחרי כמה זמן פשוט התאהבתי בו.. לאט לאט כל יום עוד קצת ואז התחלת להתבייש ממנו וקצת להתרחק כי אני ביישנתי מטבעי... רק השנה התחלתי להיות פחות.. אז לבסוף החלטתי לנסות להתקרב אליו ואולי דרך זה יצא קשר... לאחר כמה כמה חודשים (3-4- בערך) כבר נאשתי זה היה לפני כמה ימים ואחרי תכנונים וחשיבה "על הדרך הישירה" שפוט להגיד לו מה שאני מרגישה או להזמין אותו לצאת.. החלטתי להזמין אותו והוא נענה בחיוב!הייתי פשוט מאושרת.. ידעתי שהוא היה מאוהב במישהי עד לפני כמה זמן.. ממש אהבה אבל היא לא רוצה אותו בכלל והיא גם תפוסה והיא ידידה שלי.. שזה עוד יותר עצוב והיא ילדה ממש חמודה! במשך יומיים הייתי על העננים! תמיד איכשהו הבנים שוברים לי את הלב או שהזדמנויות מתפספסות לי וסוף סוף הצלחתי! אבל אתמול לאחר יומיים של שהייה ברקיע השמיני.. (חחח לא פחות ולא יותר) נחתה עלי מכה! הוא אמר שהוא לא יכול לצאת איתי! שהוא מאוהב במישהי אחרת! אותה אחת שאני יודעת שהוא אהב כבר 4 שנים והיא לא רוצה אותו! הוא אמר את זה בצורה כ"כ עדינה ובוגרת ואכפתית וזה עוד יותר הכאיב! זה היה בהפסקונת בין השעורים שלמדו יחד אז פשוט לקחתי מהר את הפל' (לפני זה אמרתי לו טוב או או.קיי) ופשוט ברחתי לקומה של השכבה שלי.. למשך כמה דקות הייתי פשוט בשוק! לא יכולתי לעשות כלום רק ללכת ולא לעצור ! ידידים שלי ראו אותי ושאלו מה קרה? וסיפרתי להם ואז גם אחותי הקטנה באה וראתה שמשהו לא בסדר.. ואז התחלתי לבכות! בכי נואש, כואב, מאהבה זה כ"כ קשה! אני כל כך אוהבת אותו ואני לא מסוגלת לשנוא אותו על כך!הדבר היחידי שאני כועסת שהוא עשה זה שהוא לא אמר לי כשהצעתי לו מההתחלה! להשאיר אותי סתם באשליות!אז ככה במשך כמה שעות לא הפסקתי לבכות! וכל החברות והידידים והידידות לחלק סיפרתי ולחלק לא.. לא לפני שהשבעתי אותם שלא יספרו כי אני לא רוצה לפגוע בו. אחרי כמה שעות נרגעתי וטיילתי קצת עם חברות שדאגו לי ורצו לשפר את מצב רוחי.. אח"כ הלכתי הביתה ובקושי אכלתי לא הייתי מסוגלת! ואז התחברתי למסנג'ר ודיברתי עם חברות ועם ידיד שלי, הם עודדו אותי הם אמרו שהוא לא שווה את זה והוא בטוח יתחרט! הם היו בשוק שהוא דחה אותי ורוצה אותה... אבל אני מבינה אותו כי אין מה לעשות כשאוהבים אבל היא פשוט לא רוצה אותו ומתי שהוא ישלים עם זה או שאני עדיין יחכה לו או שאני אהיה תפוסה. החלטתי להגיד לו היום במפגש של התנועת נוער שלנו שאני מאוד מעריכה אותו ואת הכנות שלו והבגרות והאכפתיות ושזה מאוד פייר מצידו שהוא אמר לי את זה ולא משך סתם את הקשר רק חבל שהוא לא אמר לי לפני כשהצעתי לו אבל את הנעשה אין להשיב ושהייתי רוצה שנשאר ידידים... אני כ"כ רוצה להתגבר עליו ולעבור הלאה או אם בנס הוא יתחרט פתאום ויבין שהוא עשה טעות או לא יודעת מה ואז אני אצטרך לחשוב על זה ברצינות כי אני לא רוצה להיפגע שוב... מה דעתכם? מה לעשות? אני שבורה, שוב הלב שלי התנפץ וזה ממש קשה כל פעם מחדש לאסוף את כל הרסיסים ולחברם יחד! אבל אני יודעת שאני חזקה ושאני אמשיך הלאה... איך להתגבר על זה? זאת הפעם שהכי כאבה לי! סורי על המגילה... ותודה רבה רבה מראש לכל המגיבים 😕