חחח אהבתי.... נחמדדד..
המשךךך!!!
רעיון יפה מאוד!!! מהר המשך!!
תיכף ההמשך מגיע..=]]
S-H-E-L-L-Y,תודה בובית..
HeNNNNNNN, שמחה שאהבת,טנקס יפיופיתתת
L-I-T-A-L, תודו'ש מאמי, 😛
ניקול111, עכשיו, המפקדת! 😊
קושקושש, אני שמחה, תודו'ש בובה!!
פרק -3-
"...ויש לנו היום יום ניפלא! עכש בדיוק רבע לשבע
ובחוץ תשע עשרה מעלות. טיפ טיפרה קר,
יחסית לבוקר יפהפה של חודש ספטמבר-"
פקחתי את עיניי וכיבית את הרדיו, שמשמש לי כשעון מעורר.
הבוקר הייתי מוטרדת יותר מהרגיל.
יום ראשון בבית הספר חדש זה לא צחוק,
ולכן לא הייתי מסוגלת להבין איך קרי
מסוגלת להמשיך ולשכב ככה.
"אנשים הם כמו פתיתי שלג- אין שניים דומים."
זה מה שאמא שלי הייתה אומרת.
קמתי בשקט וניגשתי לכסא שליד המיטה שלי, עליו היו מונחים הבגדים שבחרתי-
חצאית, כפכפים, חולצה ושרשראות הכל בגוון כתום ורוד.
זאת היתה המתנה שדודה שלי, בתיה הביאה לי.
ואז ניגשתי למיקלחת וראיתי את פייג'. אני חושבת שפייג' נחמדה מאוד.
היא גם חכמה, יחסית לשאר הבנות שבדירה שלנו.
"את מתרגשת?" היא שאלה.
"בטח, ואת?"
"כן, כמעט ולא יכולתי לישון." הודתה.
"טוב אני ניכנסת למיקלחת." אמרתי, ופתחתי את התדלת של החדר מילקחת.
יצאתי, התנגבתי, לבשתי את הבגדים שהכנתי. הכל ביחד ממש יפה ומיוחד.
קסנדרה התלבטה מה ללבוש, והחליפה בערך שמונה פעמים בגדים.
"איך זה?" שאלה.
"נחמד. תאמיני לי, את מרשימה בכל בגד באותה המידה." אמרתי
"אה, יופי" אמרה קסנדרה בחיוך, היא לא הייתה צנועה במיוחד.
והלכתי למיטבח עם קרי לאכול את ארוחת הבוקר.
כשנכנסנו פייג' כבר ישבה שם היא ניראתה חמודה בשמלה הפרחונית שלה.
"היי," אמרה. "אתן נראות נהדר."
"גם את נראית מצויין." אמרתי.
ואז גברת היל ניכנסה ושאלה מה כל אחת רוצה לאכול, אני בחרתי בביצה וטוסט.
אכלתי. היה טעים.
באותו רגע, נשמע צפצוף האינטרקום. ידעתי שקרלה וג'אנט,
שתי המזכירות מסוכנות 'פורד',באו לקחת אותנו לבית הספר החדש.
"טוב, בנות.." אמרה גברת היל.
"אתן צריכות לצאת עכשיו. בהצלחה לכולכן. שיהיה לכן יום נהדר!"
יצאנו מהדירה, סגרתי את הדלת צעדנו כמה צעדים וניכנסנו למכונית, התחלנו לנסוע.
הייתי כל-כך נלהבת.
סליחה שעדיין לא סיפרתי לכן על מה שיהיה בבית ספר,
בפרק הבא, והוא יהיה ארוךךךךךך..!!
אז..... תגובות 😊
מ=ה=מ=ם תמשיכיייייייייי 😁
ממש יפה..והרעיון פשוט מהמם...
את כותבת ממש יפה..
רק שאלה אחת: בת כמה שיראל הזאת???
תודה לשתיכן נשמות שלייי!
ושיראל בת 16 וחצי =]]
מהמםם
שימי המשךך בובה
מוואה ענקיתתת 😛
וואייי ממש ממש אהבתי!!!
יש לך סגנון כתיבה מאוד מיוחד..
תמשיכייייייייייייייייי😊
אוהבת,
דניאלוש 😊
מושלםםםםם..!!!!!!!
המשך דחוףף..!!
מוואה שלי!
כדאי לך מאוד שיהיה מהר וארוך....אחרתתת 😨
מואחההההההה!!
חח סתם סתם...שימי המשך בובה!
קודם כל-תודה על כל התגובות נש(י)מות שלייייי, זה מעלה לי ת'מצב רוח 😊
מווווואהההה ענקית ענקיתתת!!
פרק -4-
כשפתחתי את דלת המכונית, והוצאתי את רגלי,
ראיתי בית ספר ע-נ-ק-י משהו מהסרטים,
לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כזה גדול.
התקדמנו דיי במהירות כדי להיכנס לתוך הבית ספר.
"וואו," קראה קסנדרה כשהתבוננה סביבה.
"לא ידעתי שזה בית ספר כזה גדול." לחשה פייג'.
"גם אני לא." אמרה קרי.
"איך אנחנו אמורות לדעת לאן אנחנו צריכות ללכת?"
היא פנתה לקסנדרה.
"חבל שאמרת לקרלה שניסתדר בלעדייה."
"אל תהיי טיפשה" אמרה קסנדרה. "אנחנו נסתדר.
וחוץ מזה, אתן רוצות שכולם יראו כאילו הגעתן לכאן עם בייביסיטר?!"
היא לא קיבלה תשובה.
כולן היו עסוקות בלבחון את השטח.
"היי," אמרה פתאום פייג'.
"אולי אנחנו צריכות להגיע לשם?"
היא הצביעה על השלט שהיה תלוי בעברו השני של האולם.
שעליו היה כתוב: נא לקחת כאן את כרטיסי הרישום.
"נראה לי כמו נקודת פתיחה טובה." הסכמתי.
"אני מקווה שאתן צודקות, לא בא לי לבלות את היום בשוטטות." קרי אמרה.
"וואו." אמרה שוב קסנדרה. "תראו את כל הבנים החמודים האלה."
בדיוק כשהיא אמרה את זה, הרגשתי משהו לכפכף שלי.
מיד אחר-כך נשמע קול חזק באוזני.
"איי! זהירות!"
הסתובבתי לאחור וראיתי בחור גבוהה,
לא רזה ולא שמן, בעל שיער שחור מרוח בג'ל,
ועל ראשו היו משקפי שמש.
עיניו ירוקות כמו הזית,
היו לו גבות מאוד יפות שנראו כאילו הוא מסדר אותן,
הוא לבש ג'ינס כהה, חולצה לבנה עם כפתורים ובלי שרוולים, שממש מתאימה לו.
"אוי, אני מצטערת." אמרתי והפסקתי לדרוך עליו.
"באמת, אין בעיה." אמר.
"יש לי עוד אחת."
הוא שוב חייך אלי,
ושוב הסתכלתי על השיניים שלו שהיו לבנות כמו משחת שיניים לבנה.
"עוד אחת?" חזרתי. על מה הוא מדבר ביכלל?
"כן." אמר וחיוכו התרחב עוד יותר "עוד רגל."
"אה," חייכתי "הבנתי."
"הי," אמרה קסנדרה. היא עשתה פוזה קטנה, ואז הושיטה לו את ידה
וחייכה חיוך רחב. "אני קסנדרה קונטיאגו."
"הי," אמר הבחור. "אני כריס. כריס הול." הוא פנה אלי.
ותני לי לנחש- את ודאי... רגלי הפלדה, נכון?"
הבטתי בו. "אמרתי שאני מצטערת." אמרתי בקשיחות מאיימת,
"לא התכוונתי לדרוך עליך."
"היי רק צחקתי," אמר. "קחי הכל באיזי, לא אמרת לי איך קוראים לך."
"שיראל." אמרתי.
"שיראל טיילור." ואז חייכתי.
"האחים הקטנים שלי היו קוראים לי 'רגלי ברווז', ועכשיו גיליתי למה."
הוא צחק.
"ותכיר את פייג' סנדרס ואת קרי גולד," הוספתי
"נעים מאוד," אמר כריס. "אתן בטח חדשות פה, כי אני לא זוכר
שראיתי אתכן כאן בשנה שעברה, ואם אני צודק..
אז כולכן בצרות רציניות!"
תגיבו מאמיותתתתתת!! 😛
אתר האהבה הישראלי