אי שם, בארץ רחוקה ולא נודעת, החליטו כל ההרגשות של האדם להתאסף יחדיו, ולחפש ארץ חדשה: פחד, אהבה, עיוורון, שחצנות, צניעות, תמימות וספונטניות. אלוהים, שלא אהב את התנהגות ההרגשות שרצו לעזוב את ארצן, החליט לבצע תאונה במטוס בו היו כל ההרגשות. בדיוק כשהמטוס בו ההרגשות טסו, היה מעל הים, המטוס החל להתרסק, וביצע נחיתת אונס מסוכנת. המטוס נחת על אי בודד, קסום ושטוף שמש. ההרגשות שהיו במטוס, התאספו על האי, ובדקו אחת את השניה, אם הן בסדר. פחד אמר: "מה זה האי הזה? למה באנו לכאן? אנחנו נחיה? מה נעשה עכשיו?"
אך השחצנות אמרה לה: "אל תדאגי, כשאני כאן בסביבה, הכל יהיה בסדר. אני יודעת להסתדר טוב מאוד." תמימות לא הבינה מה קורה, ושאלה את העיוורון: "תגידי, איך לדעתך נצליח להישאר בחיים?" עיוורון, שלא הייתה כלכך מודעת למה שהיה, משום שהייתה עיוורת בעין אחת, אמרה לה: "לפי מה שאני רואה, ולפי מה שאני מרגישה, אנחנו נצא מכאן בחיים".
לאחר כמה ימים שכל הרגשות נהנו על האי, אכלו את פירותיו, ושחו בים הפתוח, הרגשות החלו להשתעמם, ולחפש משחקים לשחק בהם. שחצנות הציעה לשחק משחק בו היא תשלוט על כולם. צניעות הציעה לשחק משחק שכולם יסכימו עליו, ויהיו שווים. האהבה התנגדה, ואמרה שצריך לעשות הצבעה לגבי המשחק. לאחר ההצבעה, הוחלט לשחק מחבואים בתוך האי. ספונטניות הציעה באופן ספונטני שהיא תהיה הסופרת, ושכולם יתחבאו. כל ההרגשות התאספו סביב עץ שהיה באי, וספונטניות החלה לספור עד 100. כל ההרגשות החלו לרוץ באי ולחפש מקומות להתחבא בהם.
פחד, התחבאה בין הסלעים שבאי, משום שפחדה שאיזו חיה תטרוף אותה בעודה בחיים. אהבה, התחבאה בצמחייה, שם הרגישה את הפרפרים ואת אווירת החופש והקסם. עיוורון, הלכה לה לאיבוד בתוך האי, ונשארה בין כמה עצים, מחכה שימצאו אותה. שחצנות החליטה להתחבא על עץ גבוה, ולראות את כולם מתחבאים מלמעלה. צניעות רצתה להתחבא מאחורי עץ, אך בסוף החליטה להתחבא מאחורי סלע פשוט. תמימות, החליטה להסתכל מהצד, ולראות איך כולם מתחבאים, מבלי להשתתף במשחק.
ספונטניות סיימה לספור עד 100, והחלה לחפש את כל ההרגשות שהתחבאו באי.
ספונטניות החלה לחפש בתוך היער באי. כשעברה ספונטניות ליד עץ, שמעה את שחצנות נושמת, ומתעטשת לפתע. מיד ספונטניות רצה ופסלה את שחצנות. ספונטניות ושחצנות החלו לחפש יחידיו את שאר ההרגשות. בתוך היער חיפשו ספונטניות ושחצנות בתוך המערות - שם מצאו את פחד. כאשר פחד שמעה את קולן של ספונטניות ושחצנות, פחדה והחליטה להיכנע ולפסול את עצמה.
ספונטניות, שחצנות, ופחד המשיכו לחפש את שאר ההרגשות. מאחורי המערות, מצאו את צניעות יושבת ומסתכלת על הים. צניעות נפסלה, וביחד עם שאר ההרגשות שחיפשו, החלה גם היא לחפש את ההרגשות שעוד מתחבאות. לפתע ראו את תמימות, הולכת על חוף הים ומשחקת עם החול, כשהיא צוחקת על כולם. תמימות החליטה להצטרף להרגשות אחר חיפוש ההרגשות שהתחבאו.
לאחר מספר שעות, כאשר ספונטניות, פחד, צניעות, שחצנות ותמימות חיפשו את אהבה ועיוורון, התייאשו וקראו לאהבה ועיוורון: "אהבה, עיוורון, המשחק נגמר! אתם מוזמנים לצאת מהמחבוא שלכם!". אהבה, ששמעה את קולם של כל ההרגשות האחרות. אהבה החלה לרוץ בין העצים, ולפתע נפלה ונפצעה. האהבה לא יכלה להמשיך ללכת, וקראה לעזרה. עיוורון, שהלכה לאיבוד בזמן המשחק, מצאה אותה וניסתה לעזור לאהבה ללכת בחזרה. אך האהבה, לא יכלה ללכת, ונזקקה לעזרתה של העיוורון, כדי שתוביל את דרכן. העיוורון והאהבה יצאו מהיער לאחר כמה שעות ספורות, ואז גילו שכל ההרגשות האחרות כבר שטו בספינה, אל עבר ארצן. אהבה ועיוורון היו מיואשות, והחלו ללכת על חוף הים, לנצח.
ומאז, ועד היום, העיוורון מלווה את האהבה לכל מקום שתלך...
לא, זה לא עוד סיפור ילדותי, וחסר משמעות. כל ההרגשות שלנו באות ממקום אחד - מהלב. כל עוד נמשיך להאמין בהן, מבלי לחפש בהן חסרונות, כל אחד ואחד מאיתנו, ימצא את עצמו בתוך כל ההרגשות שהיו באי. חלק יתחברו יותר לספונטניות, לשחצנות, לפחד, לצניעות, לתמימות, לעיוורון, או אפילו לאהבה.
אבל צריך לזכור דבר אחד - כל עוד בחרנו באהבה, אסור לתת לעיוורון להוביל אותנו.
מה דעתכם? האם העיוורון מלווה את האהבה עד היום?
מקור:
http://www.boom.co.il/newsite/page.php?mai...&cat_id=&type2= 
