אהבה ראשונה..

טוב תראו זה הסיפור האהבה הראשון שלי אבל שיניתי אותו קצת וכתבתי אותו בתור סיפור..אז הינה לכם:
הכל התחיל ביום אחד שאני וכמה חברות הלכנו לבצפר של חברות אחרות..היינו אז ביסודי..כמעט כל שבוע היינו הולכים לבצפר גוונים ששם היו לנו מלא חוברות..אתם בטוח יודעים..כל המקובלים והכל..בסבבה..והייתי בבצפר הזה מלא מלא פעמים אבל אף פעם לא שמתי לב שהוא קיים...הוא היה כ"כ מושלם..ברגע שראיתי אותו הבנתי שאני מ^א^ו^ה^ב^ת..בבצפר שלו הוא וכמה בנים שיחקו כדורגל..הוא הוריד חולצה..איזה גוףף..באותו רגע הייתי מתה לבוא אליו ולהדביק לו לנשיקה ולא סתם נשיקה..נשיקה חמה ביותר!! =)
הוא הלך לחבר שלו מהבצפר שלי שבא איתנו..לתמיר..הוא חזר איתנו בדרך הביתה..והכירו לי אותו..שהוא אמר לי שלום(כאילו נשיקה על הלחי)הלב שלי פעם בלי קצב..אף פעם זה לא קרה!!זהו..מאותו רגע הייתי בטוחה שאני מאוהבת מעל הראש!!
כמה ימים אחרי..היתברר לי שגם הוא נידלק עליי..זה היה הרגע היה מאושר בחיים שליי(חוץ מהרגע שפגשתי אותו)ביום שבת יום אחרי..הלכו אני הוא חבר שלו וחברה שלי לסרט..הוא החזיק לי יד וישב לידי..זה היה יום כ"כ מושלםם..עם ילד מושלםם!!כמה ימים אחרי..הפכנו לחברים..הוא כתב לי מכתב כמה הוא אוהב אותי וגם אני כתבתי לו מכתב..כולם אמו לי מורן..איזה זוג אתם..הלוואי עלי חבר כזה..אתם כ"כ חמודים
ביחד.!! =]
הייתי לומדת ריקוד והוא היה משחק כדורגל..הוא היה בא מהקצה השני של העיר כדי לראות אותי שעה אחת בסך הכל..ואני הייתי באה למשחקים שלו וכמעט לכל האימונים.
היינו חברים במשך חודשיים..החודשיים הכי הכי יפים בחיים שליי!!עד..שיום אחד חברה שלי אמרה לי: "מורן..אני יודעת שאת תשנאי אותי אחרי מה שאני יגיד לך..אבל..אני פשוט אוהבת אותו וזה פוגע בי שאתם חברים..אני מצטערת" לא ידעתי מה לעשות מה להגיד..לקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהבית שלה..הרגשתי כ"כ רע!!רציתי למות..אני דיברתי איתו בטלפון ובכיתי..כי הבנתי שזה ה-ס-ו-ף לאהבה העצומה שלנו..לחברות המושלמת בינינו..רציתי פשוט ל-מ-ו-ת-! והיא צדקה באמת אחרי זה אני שנאתי אותה. יום אחרי הוא בא אליי הביתה ואמר לי: "מורן..לא משנה מה אני עדיין אני אוהב אותך ויאהב אותך "ואמרתי לו שגם אני ושאין גבול לאהבה שלי אליו..אבל זה חייב להיגמר פה..לפני שעוד אנשים יפגעו..ואז הוא שאל אותי: "ומה איתי? איך אני יהיה?! לא אכפת לך ממני כבר?" התחלתי לבכות והוא פשוט לקח את הדברים והלך..מאז לא דיברנו יומיים..וכולם אמרו לי :"מורן את ממש פגעת בו".שזה עשה לי עוד יותר רע על הלב..אבל ניסית להתגבר אחרי יומיים של לשבת בבית מול הטלוויזיה בלי לאכול ובלי לקום מהמיטה..אחרי היומיים הלאה פשוט החלטתי לקום וללכת לחברה שיהיה לי טוב איתה..הלכתי לחברה "שבמיקרה" גרה מולו..הם היו שכנים..הייתי אצלה ואחרי בערך שעתיים שלוש שהייתי אצלה בבית..באה עוד חברה שלנו שכנה שלה גם..והיא התחילה לספר לנו בלי לדעת שאני עדיין אוהבת אותו..היא התחילה לספר לי שאותה חברה שהפרידה ביניינו(שיר)הייתה אצלה והוא גם(גיא)היה והם בלי שום בושה התצרפתו והיתמזמזו..הוא נגע בה והיא נגעה בו(בכל מיני מקומות שסתם ידידם לא נוגעים)
והיא הוסיפה ואמרה..הם היתנשקו בכל מקום על המיטה,במעלית,בספסל,בשרותים בכל מקום..אבל פתאום הוא דחף אותה אמר לה אני לא יכול וברח..הבשורה הזאת שברה אותי יותר מכל דבר אחר..אני רציתי למות!!
זה היה יותר גרוע מהפרדה שלנו..אני קמתי ויצאתי למרפסת ששם אני בכיתי..הם נשארו בחדר כי ביקשתי שלא יבואו..אחרי שנרגעתי בילינו ביחד עוד כמה זמן והלכתי הביתה..ואז בבית אני התקשרתי אלוי בלי להגיד כלום שאלתי את הדבר הכי פשוט שיש..ל-מ-ה-?..הוא אמר: "מורן זאת הייתה טעות..אני ממש מצטער..העובדה שבגלל סתם ילדה את זרקת אותי ולא היה אכפת לך ממני שברה אותי..ולא הבנתי מה אני עושה..אני מבקש סליחה" ואז הוא הישתתק..הוא שמע אותי בוכה מהקו השני..אמרתי לו: "אני כ"כ אוהבת אותך עד שאני כבר שונאת אותך!" וניתקתי..מאותו יום שכולם שמעו על הילדה הזאת עד כמה היא מגעילה פשוט פחדו להתחבר איתה שלא תיפגע בהם כמו שהיא פגעה בי..כמעט כולם רבו איתה..והיא הבינה שהיא טעתה..וביקשה ממני סליחה אמרתי לה: "אני אולי יעשה את עצמי סולחת אבל אף פעם אבל אף פעם אני לא ישכח".
אני וגיא(החבר שלי לשעבר ל-צ-ע-ר-י)רצינו מאוד לחזור..אבל שניינו פחדנו להיפגע שוב..וככה זה ניגמר..ניגמר בידידות בלבד..ואחרי כמה זמן פשוט הקשר ניפסק אפילו בתור ידידים..עד שעברנו לאותו בצפר לאותה כיתה ואז התחלנו שוב לדבר אך עד היום אנחנו לא הידידים הכי טובים כמו שרצינו שזה ייגמר וגם לא חברים..ככה הסיפור האהבה הראשונה והאמיתית שלנו ניגמר..עצוב..אבל שמח..המבין יביןן..

נ.ב.זו לא צורתץ הכתב שלי עכשיו, כתבתי את הסיפור לפני כחצי שנה בערך..אז ככה ש..תבינו אותי וסורי על המגילה =)