בבסיסה של כל מערכת יחסים מוצלחת טמון אלמנט הביטחון והאמון - זה מה שכולנו רוצים, שהפרטנר שלנו יהיה אמין, שלא ישקר לנו ושלא יבגוד בנו.
אחד הפחדים הגדולים ביותר במערכות יחסים זוגיות (ובמערכות יחסים בכלל), הוא הפחד מבגידה.
מהי בגידה בעצם?
בגידה משמעה אי נאמנות, מעילה באמון, הפרת הסכם, חציית קו אדום...
כאשר אדם עובר גבול מסויים בזוגיות, זו בגידה.
בגידה יכולה להיות בעלת אופי מיני מחד, ויכולה גם להיות מבוססת רגש בלבד מאידך.
הגדרות הבגידה משתנות מזוג לזוג - כל מערכת זוגית תוחמת גבולות משלה. כך שבעוד שפלרטוט תמים יהווה עניין של מה בכך בקשר אחד, בקשר אחר הוא יהווה בגידה של ממש.
אחד הדברים החד משמעיים בבגידה הוא התחושה הקשה שהדבר מותיר בעיקר בקרב הצד הנבגד: הפגיעה הגדולה, תחושת הישמטות הקרקע מתחת לרגלים, הכאב העצום, ריסוק האגו והטראומה שקשה להתגבר עליה לאורך זמן.
מדוע אנשים בוגדים? (שאלת מליון הדולר)
אלפי ספקולציות נעות סביב השאלה הזו - האם זה מרוע? האם זו גחמה של הרגע? האם זה סימפטום של בדידות? של בעיות במערכת הזוגית? האם בגידה היא בכלל פקטור אישיותי?
הסיבות לבגידה הן רבות ומגוונות. זה יכול לנבוע מאי שביעות רצון בקשר הזוגי, שעמום, ריקנות רגשית, חרמנות רגעית גואה, כעס על הפרנטנר ומחוסר תשוקה. וגם מהרצון לצאת ממערכת היחסים, מהריגוש שבעניין או מהצורך לעורר את בן הזוג.
הסברים פסיכולוגיים מוצאים את הבגידה כתוצר של אישיות הבוגד, של הרקע המשפחתי - הסביבתי שלו.
תיאוריות אבולוציוניות גורסות כי גברים בוגדים בגלל הצורך הקיומי (הקדמון) להעמיד כמה שיותר צאצאים לשם המשכיות המין האנושי. מן הצד השני, הן מסבירות מדוע נשים בוגדות (ועוד בעיקר בזמן הביוץ...) - וזאת בגלל הצורך בתוכנית גיבוי: אם ילך הפרנטר הזה לאלף עזאזלים - עדיין צריך שיהיה מי שידאג לצאצאים... (זה גם ההסבר הטמון בעולם הניאנדרטאלים ל"למה נשים בוגדות פחות מגברים?" כי להן חשוב יותר שמהרגע שנולד דור המשך - יהיה גם מי שידאג לו, לדור השני. וגם לה, על הדרך...)
אילו סוגי בגידות יש?
בגידה חד פעמית: נובעת ממשיכה מינית חזקה, חרמנות רגעית וכמה שזה קלישאתי: "איבוד הראש" באותו רגע.
יש שטוענים שבגידה כזו לא מעידה על דבר ושזו רק "מעידה" (הי: 'מעידה - מעידה' כפל לשון שכזה...) ושזה לא יקרה יותר אף פעם, אבל מה קורה כשלאורך תקופות לאדם יש מעידות מעת לעת? כשכל הזמן מאבדים את הראש לרגע, כשבכל פעם מתפתים מחדש ונסחפים עם סובייקט חדש...? נראה לי שניתן להגיד שיש כאן תת סוג של בגידה: "חד פעמית סדרתית"...
בגידה מתמשכת, או "רומן": כאן הקשר החיצוני למערכת הזוגית המקורית מאופיין בעומק, באינטימיות רגשית, בחשאיות ובמשיכה מינית.
האם ניתן לדעת אם הפרטנר שלנו בוגד?
זוכרים את הסרטים ההוליוודיים בהם האישה מוצאת כרטיס ביקור מחשיד, קופסת גפרורים של בית מלון, חיובים לא מובנים בכרטיס האשראי, כתמי ליפסטיק על דש החולצה וריח בושם נשי מתקתק שעולה ממנו כשהוא חוזר הביתה...?
לא תמיד מופיעים לנו סימנים מול הפרצוף באטרף של שלט ניאון מהבהב.
אם מישהו בוגד, יש לו סיבות מצויינות להסתיר את זה. אבל אתם יודעים מה הבעיה עם סודות בין בני זוג? המנגנון המסובך שנוצר להגן על הסוד מלכתחילה - חושף אותו, וכך נגלה שהפרטנר מתנהג באופן משונה או לא אופייני לו, שההתנהגויות המיניות שלו שונות, שהוא אימץ סגנון חיים שונה ועוד...
חשוב לציין כי לא תמיד ניתן לגלות שאהובינו בוגדים בנו. נשים למשל - יודעות להסתיר מצוין, כך אומרים...
דרכי מניעה
יש חיה כזו?
מה כבר אפשר לעשות כדי למנוע בגידה? נקשור את הבן אדם?!
אז זהו שלפי פסיכולוגים, ניתן למנוע רומנים באמצעות:
- תקשורת פתוחה וחיובית: דיון על בעיות, הבהרת תחושות, רגשות, מענות וטענות. גם שיחות על סקס - על פנטזיות ורצונות מימוש למיניהם.
- הקשבה: לא רק לשמוע, אלא ממש להפנים ולהבין מה צריכים בני הזוג שלנו. ולנסות לספק את זה.
- לא להפסיק להעריך, אפילו לא לרגע את מי שיש לנו, לעולם לא לקחת את בני הזוג כמובנים מאליהם. הרי אם אנחנו איתם, הם הכי מיוחדים בעולם, לא?
-לשמור על גחלת, או לפחות על ניצוץ של תשוקה: נכון שקשה בחיי היום - יום עם כל העומס, המטלות והעייפות, לשמור על אש גבוהה. אז לפחות ניצוץ קטן - שיהיה אפשר ללבות ברגע שמוצאים זמן פנוי.
- לפנות זמן לזוגיות: ללבות את הניצוץ ולשחזר את התשוקה הבוערת שאפיינה את הקשר בתחילתו...
ואם ממש חוששים ניחא, שיהיה - תקשרו אותם חזק....
😊




