ישנתי שינה עמוקה..
פתאום אני שומעת 3 נקישות בדלת...
לא היה לי כוח לקום...
קראתי אמאאא תפתחיי תדלתת
אמא לא ענתה..
קראתי שוב אמא תפתחי אני רוצה לישון!
שוב לא ענתה לי..
נאלצתי לקום..
קמתי ופתחתי את הדלת...
עמיתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!
זה אתהה אני לא מאמינה מה אתה עושה פה? כול כך מוקדם? איך הגעת לפה?
עמית: רונית אני צריך לדבר איתך
רונית :כן מאמי תכנס תשב..
רוצה משהו לשתות?
עמית: לא מאמי
רונית:טוב נו ספר משהו על הנסיעה איך היה לטייל בכול רומא?
עמית: לא משהו..
רונית: מזה לא משהו וואי אני הייתי מתה לטייל שם..
עמית: כן אני יודע אבל..
רונית: אבל מה מאמי?
עמית: התגעגעתי אלייך המון ובגלל זה חזרתי
רונית: חחח באמת? איזה חמודד...אז למה לא התקשרת? איפה אבא שלך איפה אמא שלך?
עמית: רונית..את לא יודעת מה קרה.....
נכנסתי ללחץ הייתי חייבת לשאול אותו מה קרה,למה הוא פה הוא אמור להיות ברומא עם ההורים שלו..
רונית: מהה קרה?
עמית: אמא נהרגה בתאונת דרכים ואבא השתגע..
רונית: מהההההההההההההההההההההההההההההההה?! צ'ילה נהרגהה?!
עמית התחיל לבכות שמתי לב שהנושא הזה נורא רגיש בשבילו.. אני עצמי עדיין בהלם מהמחשבה
שצ'ילה אמא של עמית נפטרה.
עמית: כן..אבל אני לא רוצה לדבר על זה באתי להגיד לך משהו יותר חשוב...
רונית: כן אני שומעת..
עמית: לא הפסקתי לחשוב עלייך מהרגע שעלתי למטוס רונהה אני מתגעגע לימיים שהיינו ביחד...
לימיים שהיינו יוצאים לרקוד ותמיד לפני היינו הולכים לקנות בגדים ביחד והיית לוחשת לי באוזן:"
אתה נירא ממש טוב מאמי"...רונית אני מתגעגע לכול הימיים האלה בואי נחזור אני אוהב אותך..
השתקתי לכמה רגעים...תאמת גם אני אוהבת עדיין את עמית..אבל אני יוצאת עם נדב..
לא ידעתי איך להגיב לעמית...תמיד חלמתי על הרגע שיבוא וידפוק בדלת.. ויגיד לי אני רוצה לחזור..
אבל לא ברגע הזה.. אני מבלה נורא יפה עם נדב...ויהיה לי קשה להפרד ממנו.
רונית: כן מאמי אני זוכרת את כול זה.. אני עדיין לא מאמינה שאתה אוהב אותי..אבל...
עמית: אבל...?
רונית: אנחנו לא יכולים לחזור כי...
עמית: כי את ל אוהבת אותי יותר? זה זה נכון.. נגמרה אהבה? אני מבין לא הייתי צריך לבוא טוב ביי תמסרי ד"ש לאמא שלך אני הולך
לאאא לאאא מה הוא הולך?!? דייייייי עמייתת אני אווהבת אותךך כול כך בא לי לצעוק לו תשאררררררר
אני עדיין אוהבת אותך אל תלךך! אבל לא יכולתי לא יכולתי ככה לבגוד בנדב...
הייתי חייבת לעצור אותו.
רונית: עמיתתת!! חכהה שנייה
עמית: מה?
רונית: לאן אתה הולך? אבא שלך לא בארץ!
עמית: אני ילך לדודה שלי אני לא רוצה להפריע לך..
רונית: עמית אל תדבר ככה אתה יודע שאתה נורא חשוב לי...
ואתה בכלל לא מפריע לי...
אני צריכה לספר לך משהו...
עמית: כול מילה כבר מיותרת השפלתי את עצמי יותר מידי.
רונית: עמית ? מה יש לך איך אתה מדבר?
עמית: מה את צריכה לספר לי?
רונית: בוא שב...
עמית: אני מקשיב
רונית: אולי תשתה משהו לפני זה?
עמית : לא,תספרי לי...
רונית: טוב אז עמית בזמן שלא הייתה פה....
רוציםם לדעת את ההמשך? אהבתם את הסיפור תגיבווווו!!
התחלה יפההההה
שימי המשךךך בובה
מוואה ענקיתתת 😛
