•°.•שכונת ה-חיים•°.•

המשך.?

11 חודשים!?!?!

זה אומר שהיא וזוהר שנה ביחד.. טפו טפו טפו..

היתגעגעתי לנתנאל.. חח..

פרק מושלם..

המשךךך דחווף..

המשךךךךךךךךךךךךך😊

המשךךךךך

אחרי שהוא סיים להתקלח חיכתה לנו למטה ארוחת צהריים טעימה. אכלנו ועלינו לחדרץ בילינו את היום ביחד ובערב זוהר שוב הלך לעבודה היישר ממני.
השעה הייתה כבר מאוחרת אז החלטתי ללכת לישון...נכנסתי למיטה ובצ'יק נרדמתי, תוך כדי מחשבות על זוהר.

כעבור 11 חודשים:
"בוקר טוב יפתי.." שמעתי את קולו של זוהר לוחש לי
"בוקר טוב...מה אתה עושה פה?" שאלתי
"ההורים שלך נסעו מוקדם אז נתנאל התקשר אלי והבאתי את נתלי גם" הוא ליטף לי את הלחי
"הם השלימו?" שאלתי
"אהא....נחשי מה יש עוד יומיים?" הוא שאל וחייך
"שנה שלנו ביחד" חייכתי והתמתחתי
"אני לא מאמין שאנחנו שנה ביחד וסבלנו את כל הקריזות של אמא שלך, את כל הנסיונות של דגנית ומיטל להתחיל איתי ואת כל ניסיותם של זיו ומיכאל לגנוב אותך ממני" הוא נישק אותי
"חחח אולי תיתן לי לצחצח שיניים? יהיה לך יותר נעים לנשק אותי אז" חייכתי
"כן באמת..." הוא חייך
תקעתי בו מבט וקמתי לצחצח שיניים. אחרי שסיימתי אני וזוהר ירדנו למטה לארוחת בוקר. למטה כבר ישבו נתלי ונתנאל.
"תגיד אחי, מתי אתה מתגייס?" שאל נתי את זוהר
"מממ עוד שלוש חודשים בערך" אמר זוהר
"תזכיר לי לאן?" שאל אחי
"רציתי להיות טבח, אבל הצבא דורש שאני אהיה במודיעין...אני הולך להכשיר חיילים חדשים שיגיעו ולאמן אותם" אמר זוהר
"גם אני רוצה למודיעין...כבר היה לי זימון" אמרתי
"מתי את מתחילה בגרויות חורף?" שאל אותי זוהר
"הבגרות הראשונה עוד חודש וחצי...מי היה מאמין שיש לי עוד איזה חצי שנה ללמוד" חייכתי
"נשרת אפשר להגיד ביחד.." אמר זוהר ולגם מהקפה שלו
"אהא...רק שאני אהיה החיילת הכי כוסית בגדוד..וכל החיילים יתחילו איתי" השתחצנתי כדי להרגיז טיפה את זוהר.
זוהר נפרד לשניה מהקפה שלו והסתכל עלי במבט זועף ואז הוסיף:
"זה שתייהי החיילת הכי כוסית בגדוד ללא ספק, אבל אם יחילו איתך שם חיילים..." הוא לא סיים
"אז מה?" בהיתי בו
"אז..אז את יודעת" הוא לא סיים ועשה פרצוץ נעלב
"לא אני לא..." הייתי סקרנית
"אני אעלב..." הוא לגם מהקפה שלו בצורה נעלבת והסתכל על נקודה בבית כדי לא לפגוש את מבטי
"חמוד שלי..." סובבתי אותו עלי ונתתי לו נשיקה
"עכשיו את מתחנפת.." הוא אמר
"נו אני צוחקת..שום חייל לא מעניין אותי שם...יהיה לי את החייל הפרטי שלי..." חיבקתי אותו
נתנאל שנראה מאוד משושמע מהסצנה ישב והקשיב לכל מילה והתסכל על כל תנועה...נתלי רק כל הזמן נתנה לנתי מכות עם המפרק שיפסיק לבהות בנו כמו מטומטם.
"מעניין?" שאלתי את נתנאל
"מאוד דווקא..." הוא המשיך לאכול את הטוסט שלו
"שמחה שזה שיעשע אותך.." חיכתי
"עזבי..הוא סתם טיפש" אמרה נתלי
"גם אני אוהב אותך..." אמר נתנאל
"בוא אחי, נדמה לי אנחנו לא רצויים פה" אמר זוהר ושניהם קמו והלכו
"אז מה נשמע?" שאלתי את נתלי
"הכל מעולה...השלמנו" היא אמרה
"כן..זוהר אמר לי, תודה לאל" אמרתי לה
"לא יודעת איך הייתי ממשיכה בלעדיו" היא לגמה מהתה שלה
"הוא מהמם...אני חולה עליו" אמרתי לה
"את בטוחה שאתם אחים? אני מתחילה להרגיש מאויימת" היא צחקה
"אחים בדם..." אמרתי לה
"מה איתכם?" היא שאלה
"עוד יומיים שנה ביחד..." אמרתי לה
"חשבת מה להביא לו?" היא שאלה
"תאמת כן...זה לא משהו חומרי.." הסמקתי
"מה ז"א?" היא שאלה
"חשבתי לעשות לו ארוחה רומנטית ואחרי שנה, איך שאומרים, להביא לו את עצמי" הסמקתי רצח
"את מרגישה מוכנה?" היא שאלה
"כן..." עניתי
"טוב, שיהיה לכם רק בהצלחה" היא אמרה
"תודה...יאאלה בואי נחפש תגברים שלנו, לאן הם נעלמו" אמרתי והלכנו לסלון
"הגברות סיימו לרכל" עקץ נתי
נתלי תקעה בו מבט עצבני והוא שתק מיד.
"מה דיברתם?" שאל זוהר
"לא משהו שאמור לעניין אותך.." חייכתי אליו
"בוא נראה איפה הפאלפון של דגנית פה?" היא לקח תפאלפון שלו וכאילו חיפש את המספר שלה
"נו ומה תגיד לה? עוד לא קלטת? שום דגנית ושום קורנפלקס לא תחליף אותי" התיישבתי עם המעקה של הספה
זוהר תחפש אותי והפיל אותי עליו מהמעקה:
"זה בטוח.." ונתן לי נשיקה קטנה בפה
לפתע היה לי פאלפון:
"הלו" עניתי
"מה נשמע?" זאת הייתה לינוי
"הכל טוב אהובתי.." אמרתי לה
"תקשיבי...לדודו יש היום יום הולדת" היא אמרה
"אני יודעת.." עניתי
"אני עושה לו מסיבת הפתעה היום...תבואו" היא אמרה
"ברור שנבוא..רק מחר את מקימה אותי לביצפר" אמרתי לה
"מחר אין שום דבר חשוב, יש לך יום חופש באישור שלי" היא צחקהה
"חח טוב...אני רק צריכה להגיד לזוהר שיבקש חופש מהעבודה היום.." אמרתי לה וזוהר התסכל עלי מופתע
"טוב..יאאלה ביוש.." היא אמרה
"למה חופש?" שאל זוהר אחרי שניתקתי
"עושים לדודו מסיבת הפתעה היום..." אמרתי
"אני מקווה שיתנו לי לצאת, יש ארוע היום..." הוא אמר
"אתה לא רציני..." אמרתי
"אני מאוד רציני.." הוא נשמע מבואס
"אולי נוכל לסדר איזה משהו?" שאל נתנאל
"מה?" שאל זוהר בביאוס
"נוציא לך אישור רפואי מבית החולים?" הוא חייך וישר קלטתי אותו
"תקשר לאבי..." אמרתי לו
"אתה גאונים" אמר זוהר וחיבק אותי
"אגב, מתי חברה שלו יולדת?" שאלה נתלי
"חחחח עוד הרבה הרבה זמן...היא כולה בחודש השני" אמרתי לה
"ומה עם האחיין הקטן הראשון?" היא שאלה
"אוי..הילד הזה חמוד.." אמרתי וחייכתי
"תיקתקו אותם מהרף הא?" היא חייכה
"כן...למה יש לחכות?" שאלתי
"צודקת...ואיך הייתה החתונה שלהם, אפעם משום מה לא התעניינתי" היא שאלה
"הייתה קטנה, רק אחים, חברים, והורים שלה...את ההורים שלי את מכירה, הם היו נגד והם עדיין לא מקבלים את העובדה הזו.." אמרתי בעצב
"ואת הנכדים?" היא שאלה
"פעם אמא שלי ראתה את הקטן כשנתי בא איתו...לשניה חשבתי שהיא התלהבה, התרכחה, אבל אז כשנכנסה אישתו היא שום נהייתה כמו קרח" אמרתי
"מסודר!" לפתע פרץ נתנאל לחדר מאושר
"יש יציאה?" שאלתי
"כה...הוא עוד כמה דקות יפקסס לך אישור, רק תביא לי את מספר תעודת הזהות ומספר כרטיס רפואי..." ביקש נתנאל
זוהר הוציא את הארנק והביא לי:
"חפשי, אני הולך שניה לשירותים"
הוצאתי משם את הכל והבאתי לאחי. אחרי מספר דקות הוא פקסס אישור רפואי ונסענו למסעדה להביא אותה.
כמובן שזוהר שיחק אותה טיפה סובל, כי איזה אישור רפואי לבן אדם בריא כמו סוס.
אחרי זה נסענו טיפה לשבת בים, הקפצנו את זוהר הביתה והתארגן ונסענו חזרה להרצליה.
הערב הגיע מהר, לבשתי בגדים חדשים שיצא לי לא מזמן לקנות. התאפרתי יפה, עשיתי פאן ושמתי תבושם האהוב על זוהר: "לגונה" של סלבדור דאלי.
בזמן שנתנאל נסע לקחת את זוהר אני כתבתי לאמא פתק שאני ישנה אצל לינוי, שלא תדאג אחרי הכל.
כמו כן ציינתי שעושים מסיבת הפתעה ומחר אין שום דבר חשוב אז אני לא הולכת לבית הספר.
בדיוק כשסיימתי לכתוב הגיעו הבחורים ואני ונתלי נכנסנו לאוטו של נתאנל ונסענו לעבר הבית של דודו.
כשהגענו היו שם כבר הרבה אנשים...בינהם אנשים שלא רציתי לראות, כגון מיכאל, זיו ומיטל.
זאת הייתה הפעם הראשונה שזוהר ראה את מיכאל פנים מול פנים...הם בחנו אחד את השני מכף הרגל עד הראש בכזו איטיות והקפדה שנאלצתי לסחוב משם את זוהר המהירות האפשרית.
חיכינו לדודו וכשהוא נכנס כולם צעקו "הפתעה"..הוא היה מופתע והדבר הראשון שעשה זה נישק את לינוי כי ידע שהיא האחראית לכך...המסיבה התחילה ברגל ימין..אך במהרה מאוד הצד התחלף..לצד שמאל.

מה שיהיה במסיבה זה כבר בפרק הבא חמודות!!
עכשיו תגובות בבקשה.
ומישהי כתבה שכאילו אני רןצה לקצר. ממש לא...הפואנטה של הסיפור זה אחרי שהם כבר שנה ביחד. יש עוד הרבה עלילה בהמשך.

ניקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקושששששששש אהווווווווווווווובבבבבבתיייייייייייי..
שימיייי המשךךך דחוףףףףףףףףףף אמאאאאאאאאאאא זההההה כזזזזההה מושלםםםםם!!

את פשוטטטטטטטטטטטטטטטטטט מוכשרת!!

מושלמת שלייייי
פרק מושלםםםם כרגילללל
תמשיכיייי מהרררר =]]



אוהבתתתתת
בתאלוששש

מהממממםם..
וניקי.. הזהרתי אותך כבר!
חסר לך שאת מפרידה ביניהם!!

המשך דחווף..

חח מאמי סתם צחקתי לא התכוונתי באמת.. הבנתי את הפואנטה :]
אחלה סיפור..
שימי המשך!

דיי..
אבל למה היא הזמינה מיכאל זיו ומיטל ?

אהה.. ותמשיכי..

המשךך!!! ס-י-פ-ו-ר מדהים!!

דיי איזה סיפור מהמםםםםם
רק של איקרה משהו רע במיוחד
המשךךךך ומהרררררר

מואהההה לילוששש=]

איזה סיפור יפההההה
תמשיכי מאמי

QUOTE (פרוטי-מתוקה @ 03/08/2005) דיי..
אבל למה היא הזמינה מיכאל זיו ומיטל ?

אהה.. ותמשיכי..
צריך הרי אקשן לסיפור?

ותודה לכל המתוקות על התגובות!

מדהייייייים יפיופה המשךךךך