ניקי שימי המשך !!!
היתייבשנו !!!
בובות...חברה שלי בדיוק נסעה עכשיו ואני זזה ללמוד...
אחרי שאני מסיימת...איזה 6 יש לכן המשך...
ותודה על התגובות בובות...
נוווווווווווווווו תמשיכי כברררררררר
ראיתי שכתבת הודעההה כבר התלהבתייי חשבתי שמת המשךך !!
יאללהה חח שימי כבר המשךךךך אני לא יכולהה לחכוותתת
מתה עלייך
בוח
ותכנסוו לסיפור שליייייי !!
קראתי לו הסיפור הראשון שלי :]
ותסתכלו בשם כאילו של הכותב אז זה BOOH
בקשה כנסווו !
אוהבתותכןןןןן המוןןןןןןןןן
הלכתי למקלחת ונכנסתי לישון...היום שהיה אחרי, היה אחד הימים הכי קשים שלי בחיים...יום שאני בחיים לא אשכח, יום שלימד אותי על מהות החיים!
בבוקר התעוררתי והיה שקט. ירדתי למטה ושם ישב נתנאל במדים עם עוד חייל ושתה קפה. בסלון עמד נר נשמה ותמונה של עמית. נגשתי לנתי וחיבקתי אותו. הוא החזיר לי חיבוק ארוך והושיב אותי עליו.
"תעשי לי טובה...תקשרי לזוהר שידבר עם נתלי...הייתי אמור להיפגש איתה היום שלא תחשוב שהברזתי, רק זה עוד חסר לי עכשיו..." הוא אמר והסתכל עלי
"אוקייי...אני בעיה..אתה בסדר?" שאלתי אותו
"אני אהיה...." הוא משך לי בקוקה וחייך...זה שהוא חייך זה כבר הוריד לי אבן מהלב
"יאאלה עליתי להתלבש..." אמרתי לו
"יאאלה טוסי...עוד שעה וחצי יוצאים..." אמר נתנאל
"אין בעיה.." אמרתי ותוך כדי הלכה שמעתי
"יש לך אחות יפה"...
"היא תפוסה אחי..." אמר נתי
"חבל..." אמר החייל ואני חייכתי לעצמי
עליתי למעלה והתקשרתי לזוהר...אמרתי לו שיהיה מוכן...
לא דאגתי בקשר אליו שההורים יראו ויעשו חקירות, כי הם מילא לא הולכים להלוויה הזו...אמא שלי במחזור (ואסור להיכנס לנשים כשהן מחורבנות לבית הקברות) ואבא שלי לא ילך לבד...
תוך כדי שהתארגנתי הרמתי גם טלפון לדורון...אמרתי לו שיבוא ושיביא את גיל גם...
השעה הגיעה ועמדנו אני נתי והחייל מול האוטו...לוקחים נשימה לפני שנוסעים לראות את אחד המראות העצובים בחיים שלי...שלא נדע.
הדרך עברה בשקט...אספנו את זוהר והתחלנו לנסוע...כל הדרך הייתי בזרועותיו של זוהר, הרגשתי כלכך מוגנת אבל גם חששתי שעוד מעט גם הוא ילך לצבא...וחס וחלילה גם לו יקרה משהו...המחשבות רדפו אותו עד שהגענו לפרס חנה...הגענו לבית העלמין הצבאי וירדנו. היו כלכך מלא אנשים, חיילים, מפקדים, שרים, משפחה, חברים, מכרים, אנשי עסקים, וסתם אנשים מהמושב...ודבר אחד איחד את כולם, קולות הבכי וזעקות אל אלוהים מדוע לקח בחור תמים, טוב, אליו, לא נתן לו ארכות ימים...
בראש התנגן לי השיר: "מה אברך לו במה יבורך זה נהער שאל המלאך, הנער הזה עכשיו הוא מלאך, לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך..אלוהים אלוהים, אלוהים..לו אך ברכת לו חיים"...
נכנסו לתוך בית העלמין ופתע ראינו כמה חיילים מובילים את גופנו לעבר מקום קבורתו. מכל האנשים ניתן היה לזהות את עימו לפי קולות הזעקה שגברו על כולם..התחלתי לבכות, לא החזקתי עצמי, זוהר חיבק אותי אליו וניסה להרגיע אותי, אך לשווא. התדמנו לעבר נתי שעמד הכי מקדימה וראיתי את אמא שלו "בולעת אדמה" היא לא נתנה להוריד אותו..כלכך כאב לי....
ההלוויה נגמרה ואנחנו נסענו הביתה...נתי שתק כל הדרך וכאב לי לראות אותו כלכך שבור...ביקשתי שיוריד אותי אצל זוהר ואני אחזור במונית הביתה...
נתנאל הוריד אותנו אצל זורי והלכנו אליו...נכנסו לחדר שלו ונשכבתי על המיטה שלו בשקט. הוא נשכב לידי וחיבק אותי...
"את יודעת..." הוא התחיל לדבר
"מה?" שאלתי...
"אמא של עמית...נורא הזכירה לי את אמא שלי בהלוייה של אבא שלי.." הוא אמר
הסתובבתי אליו עם הפנים ואמרתי לו:
"אני בטוחה...זה כלכך קשה לאבד מישהו קרוב...אני כל יום מטפללת שנתנאל יחזור הביתה בריא ושלם, צבא זה כלכך מפחיד..גם אתה עוד מעט מתגייס" אמרתי לו
"כן..אבל אני אהיה טבח..אז זה לא כזה משנה.." הוא אמר
"בכל אופן..מחפשים חיילים...בדרכים, אוטובוסים, מה לא?" אמרתי
"אני מבטיח להיות זהיר..." הוא אמר ונתן לי נשיקה בפה..
"אני אמות אם משהו יקרה לך..." אמרתי
"ואני אמות אם משהו יקרה לך..." הוא אמר ולפתע צלצל הפלאפון
"מי זה?" שאלתי
"דגנית.." הוא עשה פרצוף
"מה היא רוצה?" התרוממתי
"לחזור..." הוא אמר ועדיין לא ענה
לא אמרתי כלום, נשכבתי חזרה והסתכלתי על התקרה...
"הלוו" הוא הזכר לענות
"מה נשמע?" שמעתי קול בצד השני
"יהיה טוב..." הוא אמר
"למה, מה קרה?" היא שאלה..
"עזבי...לא משהו שאמור לעניין אותך" הוא אמר
"כל מה שקשור בך מעניין אותי" היא אמרה ואני ניסיתי לשמור על קור רוח
"אז זהו...שזה לא קשור אלי.." הוא אמר
"אז למי??" היא שאלה
"לחברה שלי..." הוא ענה והיה שקט בצד השני של הקו
"טוב תקשיבי...אני חייב לנתק...יאאלה בה ביי" הוא הזדרז להיפתר ממנה
"בייי" היא ענה באדישות
"מעצבנת.." הוא ניתק ואני שתקתי...בחרתי להתעלם
"מה את שותקת?" הוא שאל
"סתם חושבת..." אמרתי
"על מה??" הוא התעניין
"על כמה אנשים רוצים להפריד בנינו.." אמרתי לו
"בואי אני אגלה לך סוד..." הוא אמר
"נו??" אמרתי
"אפחד לא יצליח, יודעת למה?" הוא שאל
"למה??" חייכתי וליטפתי את הלחי שלו
"כי אני אוהב אותך...יותר מידי" הוא אמר ונישק אותי נשיקה לוהטת ביותר...
"גם אני אוהבת אותך זור זור" אמרתי לו
ככה עבר לו ערב קסום עם זוהר...והגיע העת לחזור הביתה...
הזמנתי מונית ונסעתע הביתה....הגעתי הביתה, דיברתי עם נתי, ניסיתי לעודד אותו ונרדמתי...
יום למחרת...זה כבר בפרק הבא!!
🙄
מה פרק הבא?? נוו לא פייר.. חכיייתי הרבה זמן ואני רוצה המשךך!!
ו-ע-כ-ש-י-ו ולא מעניין אותי ששמת הרגע המשךך..
נוווו 😢 התגעגעתי לסיפורר שלך..
יצא לך מושלםםםםםםםםםםםם!!
אני רוצה עוד פרק =]
אמאא איזה פרקם מפחידים....
מה פרק הבא?!?
יאללה כפרהההה תפצי אותנוווו
חחחחח לאב יו -> לילוש
אוחחח
נסטיושש שליייי
את כותבת מדהיםם!!
יש לך כתיבהה מטריפהה
תכתביי עוד המשךך בקשה 😢
בתאלושששש 😊
אווופהה.. למה פרק הבא?..
התגעגעתייי..
סיפור מושששלםם..
המשך המשך המשך!!
QUOTE (דיזלית @ 25/06/2005) מה פרק הבא?? נוו לא פייר.. חכיייתי הרבה זמן ואני רוצה המשךך!!
ו-ע-כ-ש-י-ו ולא מעניין אותי ששמת הרגע המשךך..
נוווו 😢 התגעגעתי לסיפורר שלך..
יצא לך מושלםםםםםםםםםםםם!!
אני רוצה עוד פרק =]
המשךךךךךך 😁
וואי אסה מאמי זוהר !!!!
ויאלה אני רוצה המשך !!!
ד-ח-ו-פ-יייייייי !!!
נדיושששששששש..!! 😊
איזה יפה
תשימי בבקשה המשך עכשיו
אתר האהבה הישראלי