"חחחחח...זה יפתיע אותך, אני חושד בזה כבר דיי הרבה זמן" הוא אמר
"חושד במה?" לא הבנתי
"שדודו מעוניין בך..." הוא ענה
"מה?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!" הייתי בשוק
"צאי מההלם ובואי לאכול" הוא אמר ודחף אותי למטה לשולחן כשאני הולכת לחושבת לעצמי איך דודו יכול לרצות אותי! הוא כמו אח בשבילי למען השם. בחורים----> לכו תבינו!
אחרי ארוחת הצהריים הטעימה שג'ודי הכינה לנו החלטתי ללמוד קצת! לאחרונה הזנחתי את הלימודים...סוף שנה יש בגרויות ואני מזניחה, נו באמת!
לקחתי תספרים בהיסטוריה והתחלתי לחרוש:
"באוקטובר 1929, ביום חמישי השחור, נרכשו בבורסה בוול סטריט שבניו יורק קרוב ל13 מיליון מניות. המנפיקים והמשקיעים זוהר זוהר נשארו חסרי פרוטה ולכן זוהר מניות אלה זוהר לא היו שוות כלום זוהר זוהר זוהר"...
דיייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!! איך זוהר הגיע לשנת 1929!? צא משם! מהר מהר! אסור לך להיות שם! שוו שווו שווו תסתלק!
"תגידו לו שזה נגמר, תגידו לו שאת עוזבת, תאמרי לו שהלב אמר, שכבר הגיע השלכת..." הצלצול של הנייד שלי קטע את מחשבותיי על זוהר והמשבר בגדול הארצות הברית.
"הלו..." צחקתי
"מה את צוחקת"? שאל זוהר
"בדיוק חשבתי עלייך והתקשרת" אמרתי
"זה שאת חושבת עלי זה כבר טוב" הוא אמר
"מצחיק..." חיקיתי אותו
"מה את עושה?" הוא שאל
"לומדת, ואתה"? שאלתי
"אני בעבודה, בדיוק מכין סטייק ומשעמם לי" הוא אמר
"חחחחח...אני נורא מתרגשת להיות חלק ממך ומהסטייק" אמרתי
"חה חה חה" הוא עשה קול מצחיק
"טוב דיי...צחקנו נהנינו עכשיו מספיק" צחקקתי
"מה זו היציאה הזו פתאום?!" הוא לא הבין מה אני רוצה מהחיים שלו
"סתם...לודעת, אין לי כוח ללמוד יותר אז אני משתגעת" אמרתי
"אז אל תלמדי" הוא אמר
"אהא...ומי יעשה במקומי תמבחן, אתה?" שאלתי
"אם אני רוצה אני יכול לעזור לך עם היסטורי..הוצאתי 95 שנה שעברה בבגרות, אני טוב בזה" הוא אמר
"וואלה אני נורא אשמח" אמרתי
"אבל יש בעיה...אין איך להגיע היום...את תוכלי לבוא אלי?" הוא שאל
"הביתה?" הייתי מופתעת
"כה..למה לא? אחותי ואמא שלי לא נושכות" הוא צחק
"אני בטוחה...חחחח" אמרתי
"טוב אז תודיעי לי אם את יכולה לבוא...שלא תתפסי אותי ערום, בלי חולצה" הוא אמר
"דווקא זה מוצא חן בעיניי" צחקתי
"חרמנית!!" הוא צחק
"אני!? חס וחלילוס" צחקתי גם
"קיצר, דברי איתי טוב? ותחזירי לי צלצול" הוא אמר
"אין בעיה עכשיו אני הולכת לדבר עם נתנאל" אמרתי
"סבבה, ביוש בנתיים מהממת" הוא אמר
"וואלה תודה..ביי ביי" הסמקתי דרך הטלפון
"נוליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי" צעקתי
"אההההההההההההההההההההההההה" הוא צעק לי חזרה
"אתה לבוששששששששששששששששששששש?" צעקתי שוב
"כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן" הוא ענה
"טובבבב שניה אני באה" אמרתי
טוק טוק
"כנסי" הוא אמר
"מה נשמע?" שאלתי
"בסדר..." הוא חייך
"מה אתה עושה?" שאלתי
"סתם חושב..." הוא ענה
"ואוווו..." אמרתי
"חחחחחח" הוא צחק
"אתה יודע שאני אוהבת אותך נכון?" שאלתי
"מה את רוצה?" הוא חייך תחיוך השובב שלו
"טובה..." אמרתי
"איזו?" הוא שאל
"אני צריכה שתקפיץ אותי לת"א" אמרתי
"בשביל?" הוא שאל
"אני נוסעת לזוהר..." אמרתי
"הביתה?" הוא שאל
"כן...הוא אמר שהוא יעזור לי בהיסטורי" אמרתי
"אין מצב! אני לא נותן לך לבוא אליו הביתה! את עדיין לא מכירה אותו!" הוא באה לי ביציאה
"נתאל!!? מה זו היציאה הזו פתאום! אני נוסעת ללמוד אליו" אמרתי
"אהא...את זה את חושבת" הוא אמר
"יוווו נתנאל אתה מזה מעצבן אותי!! אתה לא מכיר אותו בכלל! אתה לא יודע עליו שום דבר איך אתה יכול לחשוב עליו ככה בכלל?!" צעקתי
"כי כל הבחורים אותו דבר אחות" הוא הרים תקול
"טוב תודה! אני אקח לשם מונית! וחסר לך אתה אומר משהו לאמא...אני נשבעת לך בכל מה שיקר לי שאני לא אדבר איתך בחיים יותר" הוא אמר
"שום מונית! אני אקח אותך" הוא קם בעצבנות
"תודה לך באמת!!" יצאתי ותקרתי תדלת
התקשרתי וזוהר וקבענו שעוד שעה אני אצלו...
בדרך לת"א אני ונתנאל לא החלפנו מילה...היינו עצבניים אחד על השני רצח! היו לנו ריבים ממש בודדים אבל כשהם היו הם היו ממש רציניים!
"אתה מתכוון עוד הרבה זמן לשבת נפוח!?" פחתי שיחה
"אני רק דואג לך" הוא אמר
"אין לך מה לדאוג לי...אני כבר ילדה גדולה" אמרתי
"כנראה..." הוא אמר
הגענו לבית של זוהר ויצאתי מהאוטו...
"תהני לך..." הוא אמר
"תודה" אמרתי
"תקשרי מתי לבוא לקחת ואל תעשי שטויות" הוא אמר
"אהה נתנאל תרגיע, ביי ביי" אמרתי ותרקתי תדלת
עליתי במדרגות לבלוק הישן והאפלולי הזה...
דפקתי בדלת ואמא שלו פתחה לי:
"כנסי בבקשה..אני נורא שמחה שבאת, זוהר סיפר לי הרבה עלייך"!
אני רוצההההההההההההההההה תגובותתתתתתתתתתתתת בנותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת




