המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך [2]
המשךךךךךךךךךךךךךךךך [3]
סיפור משגעעעעעע
המשךךךךךךךךךךךךךךך [4]
סיפור מדהיםםםםםםם!!!
עכשיו את יכולה להמשיך =]]]
פיצול אה? חחחחח בתאלי חולה עלייך מאמי=]
וגם על שלי המטורפת חחחחח
אבל לא יעזור לכן!!
אני זזתי לכתוב המשך...
ואני מצפה לחזור ולראות 3 תגובות שונות!
מאנשים שונים![לא מפיצולים] חחחחח תפתיעו אותי לטובה😊
הממממממממממשששששששששששששששששךךך
הנה לכן המשך!! חחחחח תהנו ותגיבו=]]
אני חולה עליכן כבר ציינתי את זה?
חחחח
-"היא......."
-"היא נעלמה מהצהריים לא רואים אותה כולם מחפשים אחריה היא נראתה......."
לירן הגיע בריצה ונעמד מול הדלת הפתוחה של החדר, אפילו לא הבחין בי. הוא עמד בכיפוף ונשם נשימות כבדות...
-"שקד יש חדש?" בקולו נשמעה דאגה,וניצוץ של תקווה היה על פניו.
-"לא..." ענתה שקד.
-"שאט!!! חיפשנו בכל אילת כבר...כל מקום...כולם! אין לה זכר כלום! אני כבר לא יודע מה לעשות...."
אמר מייאוש.
זרם דמעות הציף את פניי בפעם המי יודע מה..
שוב רצתי בלי לדעת לאן,בלי להבין כלום.....
.יצאתי מהמלון והמשכתי לאותם רחובות זרים,
לאותם אורות פנסים בוהקים תחת שמיים שחורים נטולי כוכבים..נטולי שמחה.....שמיים שכל כך הזכירו לי את הלב שלי.....
לב שעד לפני יום ה יה מאושר ומוצף אור ושמחה..והיום,היום הכל כבה.
והשנאה...השנאה שלי רק התעצמה רק התגברה...אני שונאת את עצמי.לא מגיע לי לחיות....
המשכתי לרוץ ככה ,והמחשבות המשיכו לרוץ במוחי
,לא מרפים לשנייה לא נותנים דקה של מנוחה...ואז לפתע נעצרתי כולי מתנשפת...חשבתי,ניסיתי לרכז את כל המחשבות הצלולות שעוד נשארו לי,ולהפסיק לרוץ בלי מטרה..לחשוב...לחשוב איפה היא יכולה להיות?!
נזכרתי בכל הרגעים שהיא הייתה עצובה,מבואסת.....
ניסיתי להיזכר מה מרגיע אותה.......
ואז נזכרתי!!! כן כן..יש דבר אחד שמסוגל להרגיע אותה,את המזג החם שלה.........פרחים,תמיד הריחה אותם והסניפה לגופה את הריח המשכר,וחיוך היה עולה על פניה,חיוך שאפ'עם לא ירד........עד היום.
הפעם הלכתי,צעדתי וקראתי את כל השלטים שניצבו בדרך...
.רציתי למצוא איזה פארק או משהו..ואז החנתי בגן יפיפה כולו פרחים שונים אחד מהשני,בגדלים שונים,בסוגים......
.נכנסתי דרך הכניסה,ילדים התרוצצו להם בכל מקום, כמה אנשים טיילו עם הכלבים שלהם..וכמה ישבו על ספסל ודיברו....סרקתי את אותו גן עם עיני,הבטתי על כל פינה ופינה שלו,ואז הבחנתי בה..
.יושבת מקופלת בפינה הכי רחוקה.....
.מקופלת בעצמה,ובמחשבות שלה. התקדמתי לשם,רועדת,מפוחדת אבל בעיקר מוכנה,מוכנה להתמודד עם המציאות....
מוכנה לעמוד שם,מוכנה להסביר.עמדתי ממש ממולה היא עדיין לא הבחינה בי....ואז הרימה את ראשה והביטה בי בעיניים מיאשות,בעיניים נפוחות בדמעות בעיניים שכאילו שואלות......"למה?!למה עשית את זה.?!" התיישבתי לידה,והיא התרחקה מאט,החלטתי לדבר....להסביר......
-"נטלי תשמעי זה לא ככה ממש לא.בעצם זה כן...אבל פשוט....ליאור...
ואני...רוני.....לברוח.......הוא אוהב אותך......." ניסיתי לספר לה למה עשיתי את זה ,אבל איך מסבירים משהו אם לא יודעים את ההסבר שלו? איך מרגיעים מישהו אם אתה לא רגוע מבפנים? איך משכנעים מישהו אם אתה לא משוכנע בעצמך?!"
-"לינוי עזבי אותי את גרמת למספיק נזק אני...אני.......שונ......"
ואז נזכרתי בקול הזה שדיבר איתי....
'מילים לא יעזרו..מילים לא יעזרו..' המשפט הדהד במחשבותיי וחדר לליבי,האיר אותי מבפנים.
...ואז ניסיתי להבין אותו,לא לדבר?!לא להסביר לא לספר!?, נטלי עוד לא גמרה את המשפט שלה ואני.....
9-10 תגובות...
מה היא יכולה לעשות עם מילים לא יעזרו?? מעניין..
יצא לך פרקים ממש יפים.. שימי המשךך!
המשךך מאמי דחוףףףף
תעשי שהן ישלימו
3 הפרקים האחרונים פשוט מהמממממממממייייייייייייייים
ונמאס לי כבר להגיד לך את זה..חחח 😉
איי איי איי...מושלמת שליי פרק מושלם כמו תמידד
יאללה תמשיכי מאמיי
לוב יו המונים ליגלו'ש
אמא'להה.. איזה יפההה.. .
המשך דחוףף..
אין אין איןןןןןןןןןןן מוווווווושששששששששששששששלםםםםםםם